יום ה-H (שוודיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דאגן H)
הלוגו של יום ה-H
תנועה בצד שמאל בסטוקהולם, 1966

יום ה-Hשוודית: Dagen H, מבוטא דַאגֶן-הוֹ) הוא כינויו של יום ה-3 בספטמבר 1967 בשוודיה. בשעה 5 בבוקר ביום זה שונה כיוון התנועה בכבישי שוודיה מנהיגה בצד שמאל לנהיגה בצד ימין. האות H היא האות הראשונה של המלה השוודית Högertrafik - תנועה בצד ימין.

ההחלטה על ההחלפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיעונים בעד ההחלפה היו:

  • בכל המדינות השכנות לשוודיה נהגו בצד ימין (כולל בנורווגיה, איתה חולקת שוודיה גבול יבשתי ארוך).
  • רוב השוודים נהגו במכוניות בהן ההגה נמצא בצד שמאל, מה שגרם לתאונות דרכים רבות בעקיפות בכבישים דו-סטריים, הנפוצים מאוד בשוודיה בשל צפיפויות האוכלוסין והרכב הנמוכות.

עם זאת, השינוי לא זכה לתמיכה גדולה בקרב השוודים. ההצעה נדחתה פעם אחר פעם במהלך 40 השנים שקדמו לכך. במשאל עם בשנת 1955 הצביעו 85 אחוזים מהמצביעים בעד המשך הנהיגה בצד שמאל.

בשנת 1963 אושרה ההחלפה בפרלמנט השוודי - הריקסדאג.

ההיערכות ליום ה-H[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ההחלטה על ההחלפה הוקמה ה־Statens Högertrafikkomission‏ (HTK) - "הוועדה הלאומית לנהיגה בצד ימין" כדי שתפקח על ביצוע ההחלטה. הוחל בביצועה של תוכנית חינוכית ארבע-שנתית בעזרתם של פסיכולוגים.

עם התקרב יום ה-H, הוצבה בכל צומת קבוצה נוספת של תמרורים ורמזורים, עטופים בפלסטיק שחור. ביום ה-H פשטו עובדים על הרחובות כדי להסיר את הפלסטיק. כמו כן, נצבעו סימני דרך מקבילים על הכבישים בעזרת צבע לבן, שכוסו בסרט הדבקה שחור. לפני יום ה-H השתמשו בשוודיה בסימני דרך בצבע צהוב.

רחובות חד־סטריים גרמו לבעיות מיוחדות. תחנות אוטובוס נבנו בצד השני של הכביש. צמתים עוצבו מחדש כדי לאפשר לתנועה להתמזג.

שירות החשמליות הופסק, והוחלף באוטובוסים. נרכשו מעל אלף אוטובוסים חדשים שדלתותיהם נפתחו בצד ימין וכ־8,000 אוטובוסים ישנים יותר שופצו והותקנו בהם דלתות גם בצד השני. כל מכונית שוודית עברה שינוי, גם דגמים בעלי הגה בצד שמאל, כיוון שהיה צורך לכוון מחדש את אורות הדרך שלהם, שכן כאשר אורות הדרך מופעלים הם פונים מעט לצד הדרך כדי למנוע סינוור של הנהגים הבאים ממול, ועל כן היה צריך לכוונן את כל הפנסים שייטו ימינה במקום שמאלה.

יום ה-H[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב קוּנְג בסטוקהולם ביום ה-H

בין השעות 1 אחר חצות ל-6 בבוקר ביום ה-H נאסרה כל תנועה שאינה חיונית. בסטוקהולם הוארך האיסור כדי לאפשר לצוותי עבודה לסדר מחדש את הצמתים והוא נמשך מ-10 בבוקר יום שבת עד 3 אחר הצהריים ביום ראשון. כל כלי רכב שנסע באותן שעות היה חייב לציית לכללי נהיגה מיוחדים. כל כלי הרכב היו חייבים לעצור בשעה 4:50 לפנות בוקר ולעבור לצד ימין של הכביש. בשעה 5:00 מותר היה להמשיך ולנסוע.

לאחר יום ה-H[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום שני שלאחר יום ה-H דווח על 125 תאונות דרכים, בהשוואה ל-130 עד 198 בימי שני קודמים. אף תאונת דרכים קטלנית לא יוחסה להחלפה. עם זאת, קשישים רבים ויתרו על נהיגה בשל הצורך להתרגל לחוקי הדרך החדשים. מומחים טענו ששינוי נתיב הנהיגה לנתיב הימני יקטין את מספר תאונות הדרכים, כיוון שנהגים יזכו לשדה ראייה טוב יותר של הדרך שלפניהם. בנוסף, הנהגים היו מודעים לסיכון המוגבר ולכן נהגו בזהירות רבה יותר בשבועות הראשונים לאחר שינוי צד הנסיעה ואכן נצפתה ירידה בתביעות הביטוח של כ-40 אחוז. אך מספרים אלו לא החזיקו לאורך זמן ומספר תביעות הביטוח חזר לערך ה'נורמלי' לאחר 6 שבועות, וב-1969, מספר התאונות חזר להיות דומה למספר התאונות שלפני יום ה-H.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יום ה-H בוויקישיתוף