דאג יול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דאג יול
Doug Yule
לידה 25 בפברואר 1947 (בן 77)
מינאולה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Douglas Alan Yule עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1960 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בוסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה בס, פסנתר, גיטרה, עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דאג יולאנגלית: Doug Yule; נולד ב-25 בפברואר 1947) הוא מוזיקאי וזמר אמריקאי. היה חבר בלהקת "הוולווט אנדרגראונד" בין השנים 1968-1973.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם דאגלס אלן יול בלונג איילנד. החל לנגן בכלים שונים במסגרת מספר להקות בבוסטון במהלך שנות ה-60. ב-1968 ניגן בלהקה בשם "The Grass Menagerie", לצד וולטר פאוארס ווילי אלכסנדר (שגם הם הפכו בהמשך לחברים בלהקת "הוולווט אנדרגראונד").

באותה שנה עזב ג'ון קייל את הוולווט אנדרגראונד, ולו ריד צירף במקומו את יול. הוא ניגן החל מהאלבום השלישי של הלהקה, שנקרא "The Velvet Underground" ‏(1969); נגינתו באלבום כללה גיטרה בס ואורגן, ובנוסף הוא שר בשירים ב-"Candy Says" ו-"The Murder Mystery".

באלבום הרביעי, "Loaded" ‏(1970), שר יול כסולן מוביל בארבעה שירים וניגן בשישה כלים שונים. בתקופת הקלטת האלבום הייתה המתופפת מורין טאקר בהריון, והיא הוחלפה בין השאר על ידי יול וכן על ידי אחיו, בילי יול.

בשנה זו עזב לו ריד את הלהקה, ויול תפס את מקומו כסולן מוביל, ועבר בעיקר לנגינה בגיטרה; הוא צירף ללהקה את וולטר פאוארס מלהקתו הקודמת, כנגן גיטרה בס, וב-1971 צורף גם וילי אלכסנדר, שהחליף את סטרלינג מוריסון בנגינה על קלידים. אך ב-1972 עזבו אלכסנדר, פאוארס וטאקר את הלהקה. יול ביצע עוד שני סיבובי הופעות עם נגנים שונים, והקליט את האלבום החמישי והאחרון של הלהקה, "Squeeze" ‏(1973) שקיבל ביקורות רעות.

ב-1974, למרות עימותים שהיו ביניהם בעבר, ניגן יול בגיטרה באלבום הסולו הרביעי של לו ריד, "Sally Can't Dance", והצטרף למסע ההופעות שלו באירופה. ב-1976 ניגן בגיטרה באלבומו של אליוט מרפי. בהמשך הצטרף ללהקה "American Flyer" כמתופף וזמר רקע. אלבומה הראשון של הלהקה זכה להצלחה מתונה, אך אלבומה השני נכשל, והלהקה התפרקה ב-1978. יול פרש מהעשייה המוזיקלית למספר שנים, עבד כנגר ומתקן כינורות, ועבר להתגורר במפרץ סן פרנסיסקו.

בשל התנגדותם של ריד וקייל, יול לא הוזמן להופיע עם הלהקה בהופעות האיחוד שלה ב-1993 ובאלבום ההופעה החיה שהוצא אז. עם זאת, הוא זכה להתעניינות התקשורתית וחזר להתראיין על התקופה שעבר במסגרת הלהקה. ב-1996 הוא לא נכלל במסגרת רשימת חברי הלהקה כשזכתה להיכנס ל"היכל התהילה של הרוק אנד רול".

יול החל להקליט מספר שירים ב-1997. הוא חזר להופיע בשנת 2000 במספר הופעות, והוציא אלבום הופעה חיה בשם "Live in Seattle" ‏(2002). כן השתתף באלבום ההופעה החיה של מורין טאקר, "Moe Rocks Terrastock" ‏(2002). ב-2009 הצטרף לריד וטאקר באירוע בספריית העיר ניו יורק שנועד לקידום "The Velvet Underground - New York Art", אלבום תמונות נדירות של הופעתה הראשונה של להקתם בעיר.

יול ממשיך כיום לעסוק בבניית כינורות, ובמקביל מופיע ומקליט עם להקת מוזיקת פולק בשם "RedDog", מ-2007. מתגורר בסיאטל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דאג יול בוויקישיתוף