דאודורנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קול של תרסיס דאודורנט
מדפי דאודורנט בסניף של רשת dm-drogerie markt (גר') בדרזדן, סקסוניה
פרסומת לקרם דאודורנט של Arrid (אנ') עם הפרזנטורית גלוריה סוונסון (1944)

דֵּאוֹדוֹרַנְטעברית תַּכְשִׁיר אַל־רֵיחַ או אַל־רֵיחַ[1]) הוא חומר קוסמטי בצורת תרסיס, ג'ל, נוזל או משחה מוצקה, הנמרח או מרוסס על הגוף על מנת להפחית בריח הזיעה אשר נגרם מפעילות בקטריאלית על העור ולבשם אותו. תת-קבוצה של הדאודורנטים הם אלה מסוג "אנטיפרספירנט" - חומר נגד הזעה המכיל מלחי אלומיניום שתפקידם לכווץ את בלוטות הזיעה ולהקטין את כמותה, והם בשימוש בעיקר בבית השחי ובכפות הרגליים. בשנים האחרונות, בעקבות חשיפה להשלכות הבריאותיות של שימוש בדאודורנט מסוג "אנטיפרספירנט", החלו להימכר גם דאודורנטים שאינם מסוג זה. גם סודה לשתייה יכולה לשמש כדאודורנט.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריזה ישנה של קרם דאודורנט MUM

הדאודורנט המסחרי הראשון בהיסטוריה נקרא "MUM", והוא פותח בפילדלפיה שבארצות הברית בשנת 1888. הפטנט על החומר "אנטיפרספירנט" נרשם ב-28 בינואר 1941 על ידי הכימאי האמריקאי ג'ולס מונטרייר[2].

השלכות בריאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסקר שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה שכלל 524 נשאלים המהווים מדגם מייצג של הציבור בישראל עלה כי כמעט מחצית מאוכלוסיית ישראל חוששת מנזק העלול להיגרם מהשימוש בדאודורנטים, ויותר ממחצית מההורים חרדים לבריאות ילדיהם המשתמשים בהם.[דרוש מקור]

מלחי אלומיניום[עריכת קוד מקור | עריכה]

יותר מ-95% מהדאודורנטים מכילים דבקים ואלומיניום, אשר סותמים את נקבוביות העור ובכך מונעים את הפרשת הזיעה הטבעית החיונית לתפקוד התקין של הגוף. אצל מיעוט מהאנשים מלחים אלו סוגרים לגמרי את הנקבוביות ועלולים ליצור תהליך דלקתי הדומה לתגובה אלרגית. יצרני הדאודורנטים מציינים על המוצרים כי יש לבדוק אותם על הגוף בטרם שימוש נרחב. מחקרים שנעשו בכלבים[3] ועכברים[4] הראו השפעה מזיקה של מלחי האלומיניום הנמצאים בדאודורנטים, וכמות מוגברת של החומרים נצפתה גם במוחם של חולי מחלת אלצהיימר - אך לא נמצאה סיבתיות בין העובדות.[5][6]

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) הודיע כי שימוש יום-יומי בדאודורנטים בקרב אנשים הסובלים מבעיות בתפקוד הכליות עלול להציב אותם בקבוצת סיכון, ועל כן עליהם להיוועץ ברופא בטרם השימוש במוצרים המכילים מלחי אלומיניום.[7]

סרטן השד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות התשעים רווחה אגדה אורבנית שהתבססה על שמועות שהופצו ברשת האינטרנט, לפיה לדאודורנטים מסוג "אנטיפרספירנט" יש קשר למחלת סרטן השד.[8] בעקבות השמועות הודיע המכון הלאומי לסרטן האמריקאי (ה-NCI) כי לא ידוע לו על מחקר כלשהו התומך בקיומו של קשר בין השימוש בדיאודורנטים או במונעי הזעה לבין התפתחות סרטן השד וגם במנהל המזון והתרופות האמריקאי הודיעו כי אין כל מחקרים או נתונים מחקריים אשר תומכים בסברה זו. זוהי גם עמדתה הרשמית של האגודה למלחמה בסרטן בישראל[9].

סוגי דאודורנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שפה יפה – מילים מתחום הקוסמטיקה והתשפורת , באתר האקדמיה ללשון העברית, 13 במאי 2012
  2. ^ United States Patent No. 2,230,084
  3. ^ "Rapid Communications: Antiperspirant Induced DNA Damage in Canine Cells by Comet Assay - Toxicology Mechanisms and Methods" (הקישור אינו פעיל)
  4. ^ Anane R, Bonini M, Creppy EE (September 1997). "Transplacental passage of aluminum from pregnant mice to fetus organs after maternal transcutaneous exposure". Hum Exp Toxicol 16 (9): 501–4. PMID 9306136
  5. ^ Trapp GA, Miner GD, Zimmerman RL, Mastri AR, Heston LL (December 1978). "Aluminum levels in brain in Alzheimer's disease". Biol. Psychiatry 13 (6): 709–18
  6. ^ Rapid Communications: Antiperspirant Induced DNA Damage in Canine Cells by Comet Assay - Toxicology Mechanisms and Methods (הקישור אינו פעיל)
  7. ^ אזהרת מנהל המזון והתרופות האמריקאי
  8. ^ "ACS: Antiperspirants and Breast Cancer Risk"
  9. ^ האגודה למלחמה בסרטן בישראל, "האגודה מפריכה את הקשר בין דיאודורנטים וסרטן השד", אתה האגודה, 2008

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.