דאורייתא ודרבנן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "דרבנן" מפנה לכאן. לערך העוסק בפירוט בדינים דרבנן, ראו תקנת חכמים.

דְאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") ודְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הן שתי הגדרות של שני מקורות אפשריים להוראות הלכתיות ביהדות. ההלכות מדאורייתא הן אלו שנחשבות לחלק ממערכת החוקים שניתנו על ידי אלוהים למשה, לעומת ההלכות מדרבנן שנחשבות לחוקים שחכמים הוסיפו על גבי מערכת ההלכות דאורייתא ("תקנות חכמים"). להבחנה בין הלכות בעלות תוקף מדאורייתא לעומת הלכות בעלות תוקף מדרבנן משמעויות מעשיות בפסיקת ההלכה.

הגדרת מושגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"דאורייתא" ו"דרבנן" הם מונחים בארמית שמשמעותם "של התורה" ו"של רבותינו" בהתאמה. כינויים נוספים הם "דבר תורה" או "דברי תורה" לעומת "דברי סופרים" או "דברי חכמים".

דאורייתא כולל את כל הדינים שנמסרו למשה רבנו בהר סיני. כלומר הן דינים הכתובים בתורה (במפורש או שנלמדים מפסוק) והן דינים שהם "הלכה למשה מסיני" כלומר תורה שבעל פה.

בנוסף, המונח מצווה משמש בדרך כלל דווקא להוראות דאורייתא, ואילו הוראות דרבנן נקראות "תקנת חכמים" או "גזירת חכמים" (גם בקיצור: "תקנה" או "גזירה" בסתם). בשיח ההלכתי מקובל להתייחס ל"דין/איסור/חיוב דאורייתא" לעומת "דין/איסור/חיוב דרבנן".

בין דין דאורייתא לדין דרבנן יש גדר אמצעי שנקרא דברי קבלה. כלומר מצוות או חיובים שנאמרו על ידי הנביאים. דברי קבלה אינם כתוקף של דיני התורה, אך הם יותר חמורים מדינים דרבנן. אם כי יש בהם קולא מדיני דרבנן כדיני דאורייתא, שבמקרים מסוימים החמירו חכמים בדבריהם יותר מדיני התורה, ובדברי קבלה לא החמירו כבדיני תורה‏[1]. דוגמה למצווה מדברי קבלה היא פורים שנתקנה על ידי הנביאים.

השתלשלות תקנות חכמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבסיס להוראות דאורייתא הן תרי"ג המצוות, כלומר, מערכת החוק המקראי לפי פרשנות התורה שבעל פה. מעבר להוראות המפורשות במקרא, ישנם פרטי הלכה רבים שנובעים מפרשנות התורה על ידי מידות שהתורה נדרשת בהן – מערכת כלליים טקסטואליים מדרשיים ששימשו את חז"ל להסקת מסקנות הלכתיות מהטקסט המקראי – וגם להם תוקף דאורייתא. מלבד זאת, יש הוראות בודדות שנחשבות בעלות תוקף דאורייתא אף על פי שלא ניתן להם מקור במקרא, והן נקראות הלכה למשה מסיני.

מקור ההוראות שנוספו מדרבנן אינו בנקודה היסטורית אחת. המסורת היהודית מייחסת כמה מהתקנות לדמויות מקראיות שונות, וביניהן משה, שלמה ועזרא. תקנות אחרות מיוחסות לחכמים מסוימים שפעלו בתקופת בית שני או בתקופה שלאחר החורבן. לגבי רוב הדינים דרבנן אין מסורת מפורשת המתייחסת לזמן שבו הן נתקנו, אך בדרך כלל התלמוד ושאר הספרות ההלכתית עוסקים בתקנות המיוחסות על ידם לתקופת התנאים או מוקדם יותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]