דאצ'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הדאצ'ה של בוריס פסטרנק

דאצ'ה (רוסית: дача) הוא כינוי ברוסית לבית הנמצא בשימוש עונתי או לבית משני הנמצא באזור כפרי ליד מרכזים עירוניים. הדאצ'ה נפוצה מאוד ברוסיה. לרוב, הדאצ'ה תפוסה חלק מהשנה על ידי הבעלים או מושכרת לאנשים אחרים. הדאצ'ה משמשת לנופש ולחופשה קצרה בחודשי הקיץ וגם בשאר ימות השנה.

בתי הדאצ'ה המסורתיים בנויים בדרך כלל מעץ ומתאימים לאורח חיים כפרי. בדרך כלל נמצאת לצדם גם חלקת אדמה המיועדת לגידולים חקלאיים, היכולים לספק את צרכיו של משק הבית. אדם הגר בדאצ'ה מכונה "דאצ'ניק" (רוסית: дачник).

מרוסית התגלגלה המילה דאצ'ה לשפת היידיש, במשמעות של נסיעה למטרת נופש ומנוחה.

התופעה נפוצה מאוד ברוסיה ולפי הערכות כ-30 מיליון אזרחים הם בעלי דאצ'ה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדאצ'ות הראשונות ברוסיה הופיעו בתקופת שלטונו של פיוטר הגדול. במהלך תקופת ההשכלה, האריסטוקרטיה הרוסית השתמשה בדאצ'ות למפגשים חברתיים ותרבותיים, שלוו על פי רוב בנשף מסכות ובמופעי פירוטכניקה. בסוף המאה ה-19 הפכה הדאצ'ה למקום בילוי מועדף לחופשת הקיץ בקרב המעמד העליון ומעמד הביניים של החברה הרוסית. תופעה זו שהתאפיינה לרוסיה בלבד קיבלה ביטוי נרחב ביצירות של סופרים ומחזאים רוסים באותה תקופה.

גוסדאצ'ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאצ'ות בבעלות ממלכתית מכונות "גוסדאצ'ה" (רוסית: госдача, קיצור של государственная дача- "דאצ'ה ממלכתית"). בתקופת ברית המועצות היה נהוג לתת "גוס דאצ'ה" לפקידי המפלגה והמדינה. עם סיום התפקיד הד'צאה הייתה נלקחת בחזרה.