דארן אנדרטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דארן אנדרטון
Darren Anderton
מידע אישי
לידה 3 במרץ 1972 (בן 52)
סאות'המפטון שבאנגליה
שם מלא דארן רוברט אנדרטון
גובה 1.85 מטר
עמדה קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19901992
1992 - 2004
2004 - 2005
2005 - 2006
2006 - 2008
פורטסמות'
טוטנהאם הוטספר
ברמינגהאם סיטי
וולבס
בורנמות'
62 (7)
299 (34)
20 (3)
24 (1)
66 (12)
נבחרת לאומית כשחקן
19942001 נבחרת אנגליה בכדורגל אנגליה 30 (7)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דארן רוברט אנדרטון (נולד ב-3 במרץ 1972 בסאות'המפטון) הוא כדורגלן עבר אנגלי, אשר בילה את מרבית הקריירה שלו כקשרה של טוטנהאם הוטספר. הוא ייצג את נבחרת אנגליה ב-30 משחקים, ובהם כבש 7 שערים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטון החל את הקריירה בליגת החובבים של סאות'המפטון, בקבוצת איצ'ן סאיינטס, ובעבר נחשב לאחד השחקנים המצטיינים בליגת החובבים. כישרונו נודע למרחוק, וקבוצות מקצועניות שלחו את ציידי הכישרונות שלהן לצפות במשחקי ליגת החובבים ולגייס אותו לשורותיהן. למרות שהיה ידוע כשחקן בעל כישרון ענק, הקריירה של אנדרטון לוותה בפציעות מתסכלות מתמשכות, אשר זיכו אותו בכינוי "סיקנוט".

פורטסמות': 1990-1992[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמן פורטסמות' אלן בול דאז, החתים את אנדרטון בקבוצה, והוא הוכיח את חשיבותו לקבוצה בגיל 18 לאחר שכבש שער נגד ליברפול באצטדיון אנפילד, במשחק הגביע האנגלי לנוער, שהסתיים בתיקו 2-2. משחק הבכורה שלו בקבוצה בוגרת היה נגד קארדיף סיטי, במסגרת הסיבוב השני של גביע הפוטבול ליג באוקטובר 1990, לאחר שנכנס כמחליף במקום עמיתו לקבוצת הנוער דאריל פאוול. אנדרטון שיחק את משחק הליגה השלם הראשון שלו בקריירה נגד וולבס, משחק שהסתיים בתיקו 0-0. בעונתו הראשונה בבוגרים, שיחק סך הכל 20 משחקים. אחרי שהתמנה מאמן חדש לפורטסמות', ג'ים סמית', אנדרטון הפך להיות שחקן הרכב בחלק ההתקפי של הקבוצה בעונת 1991-1992, שבה כבש את שערו הראשון בליגה, במשחק הפתיחה של העונה נגד בלקברן רוברס. הופעותיו המרשימות תפסו את עיניהן של מועדונים גדולים באנגליה, וקבוצת טוטנהאם הוטספר רכשה אותו תמורת 1.75 מיליון פאונד בשנת 1992.

טוטנהאם הוטספר: 1992-2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי פתיחה חלשה בטוטנהאם, הצליח אנדרטון להתאקלם בקבוצה והפך לחלק משלישיית ההתקפה המרשימה של טוטנהאם עם טדי שרינגהאם וניק בארמבי הצעיר. שנתיים לאחר מכן, זימן טרי ונבלס את אנדרטון לנבחרת ונתן לו לשחק את משחקו הראשון עבור אנגליה נגד דנמרק ב-1994. אנדרטון קנה את מקומו בנבחרת והפך גם לשחקן הרכב בה. בשלב שהקריירה שלו צברה תאוצה, סירב לחתום במנצ'סטר יונייטד שחפצה בשירותיו. בקיץ 1995, אחרי שהייתה לו עונה מצוינת בטוטנהאם כששיחק לצידו של יורגן קלינסמן. בשלב מאוחר יותר בקריירה שלו, ציין אנדרטון שהתחרט על החלטה זו שלא לשחק במנצ'סטר יונייטד. למרות שהחמיץ את מרבית עונת 1995-1996 עקב פציעה, היה אנדרטון חלק חשוב מאוד מסגלה של הנבחרת האנגלית במסגרת יורו 1996 ועזר לה להעפיל לחצי הגמר, כאשר בסגל הנבחרת שיחקו עמו שחקנים מוכשרים, כמו פול גאסקוין, אלן שירר, סטיב מקמנמן וטדי שרינגהאם.

מאז, מנעו ממנו פציעות רבות לקבל זימונים לנבחרת אנגליה. הוא החמיץ גם את מרבית עונת 1997-1998, אך גלן הודל זימנו מחדש לנבחרת לקראת טורניר מונדיאל 1998 בצרפת, במסגרתו פתח כקשר הימני בשני המשחקים הראשונים במקומו של דייוויד בקהאם. בהקשר של המונדיאל, הצהיר הודל מאוחר יותר, כי היה סבור שיכולתו של אנדרטון שווה לא פחות מזו של בקהאם בהרמות, ואף הוסיף שאנדרטון הוא שחקן הגנה יותר טוב מבקהאם. הודל הוסיף, שחיכה 18 חודשים לכך שיוכל לשחק עם שני הקשרים יחד בקישור הימני. הדבר התרחש רק לאחר שדייוויד באטי נופה מהסגל, אנדרטון תפס את עמדתו של באטי, ובקהאם שיחק בעמדתו של אנדרטון במשחק השלישי נגד קולומביה. השניים הפכו לגיבורים לאומיים אחרי שכבשו שערים מרהיבים. בעונה שלאחר מכן, אנדרטון זכה עם טוטנהאם בגביע הפוטבול ליג. הוא חתם על חוזה מחודש בקבוצה שהיה מתוקשר מאוד, מאחר שקיבל כעת סכום של 24,000 פאונד לשבוע. אחרי שלא זומן ליורו 2000 עקב פציעה בגיד אכילס, חזר לכושר טוב יותר והתחרה מחדש על מקום בסגל הנבחרת. הוא שיחק עבור אנגליה בתיקו 1-1 עם צרפת בספטמבר 2000], ושיחק גם נגד איטליה בנובמבר של אותה השנה.

תחת הדרכתו של גלן הודל, אנדרטון נהנה מעונת 2001-2002 מצוינת בטוטנהאם וזכה לזימון מחודש לנבחרת שאימן סוון גוראן אריקסון, לקראת משחק ידידות מול שוודיה בנובמבר. גם למשחק שלאחר מכן זומן אנדרטון, משחק ידידות נגד הולנד, בפברואר 2002. הוא פתח בהרכב במשחק, אך הוחלף לאחר שנפצע. עובדה מעניינת אודות זימוניו של אנדרטון לנבחרת היא, שבחמשת המשחקים האחרונים שלו בנבחרת, הוא שיחק תחת 5 מאמנים שונים.

בהמשך הקריירה שלו בטוטנהאם, המשיך אנדרטון להיאבק בפציעות טורדניות רבות, עובדה שגרמה להפסק זימוניו לנבחרת. בקיץ של 2002, מאמנה של לידס יונייטד דאז, טרי ונבלס, ניסה לרכוש אותו, אבל אנדרטון סירב למעבר עקב נאמנותו לטוטנהאם. בקיץ 2003, פורטסמות' ו-ווסטהאם יונייטד הציעו הצעות רכישה עבורו, אבל שוב סירב אנדרטון . הוא פתח את עונת 2003-2004 ברגל ימין, לאחר שכבש שער במשחק הפתיחה נגד יריבתה המושבעת של טוטנהאם, ארסנל. הודל פוטר בהמשך העונה מהקבוצה, ואנדרטון קיווה בכל זאת להישאר בקבוצה, אך מאמנה הצרפתי החדש של טוטנהאם ז'אק סנטיני, החליט למכור אותו בקיץ 2004. בסך הכל, שיחק אנדרטון עבור טוטנהאם ב-364 משחקים, בהם כבש 51 שערים.

ברמינגהאם סיטי: 2004-2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברמינגהאם סיטי החתימה במהירות את אנדרטון לאחר שטוטנהאם החליטה למכורו ב-2004. הוא שיחק בקבוצה עונה אחת בלבד, כשרגע השיא שלו היה שכבש את שער הניצחון במשחק חוץ נגד ליברפול, שאותו ניצחה ברמינגהאם 1-0.

וולבס: 2005-2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטון עזב את ברמינגהאם לאחר עונה אחת בלבד, וחזר לשחק תחת הדרכתו של הודל בוולבס, תמורת העברה חופשית. הוא שיחק בה במהלך עונת 2005-2006 ב-20 משחקים, אך הקבוצה נאלצה לשחרר אותו בגלל בעיות כלכליות.

בורנמות': 2006-2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בספטמבר 2006, חתם אנדרטון בשורות בורנמות' מהליגה האנגלית השלישית, ואף כבש במשחק הבכורה שלו בקבוצה שער מרהיב מ-45 מטרים נגד סקונת'ורפ. ב-10 בפברואר 2007, כבש את השלושער הראשון שלו בקריירה נגד לייטון אוריינט.

בתחילת עונת 2007-2008, מונה אנדרטון לקפטן הקבוצה על ידי מאמנו קווין בונד. ב-6 מתוך 7 המשחקים הראשונים שלו כקפטן, אנדרטון הביא מזל רב לקבוצתו אשר ניצחה במשחקים אלו. אך תיקו 1-1 במחזור האחרון, העיב על עונתה של בורנמאות' וגרם להורדתה לליגה הרביעית. אנדרטון חתם על חוזה לשנה אחת נוספת בראשית עונת 2008-2009 במועדון, כשהיה כבר בן 37. למרות זאת, ב-4 בדצמבר 2008, הכריז אנדרטון שהוא פורש ממשחק לאחר המשחק הבא שלו, ב-6 בדצמבר. במשחקו האחרון בקריירה נגד צ'סטר סיטי, כבש את שער הניצחון של קבוצתו בבעיטת יעף מדהימה בדקה ה-88, לאחר שעלה כמחליף בראשיתה של המחצית השנייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת אנגליהיורו 1996

1 סימן • 2 ג. נוויל • 3 פירס • 4 אינס • 5 אדמס • 6 סאות'גייט • 7 פלאט • 8 גאסקוין • 9 שירר • 10 שרינגהאם • 11 אנדרטון • 12 האווי • 13 פלאוורס • 14 בארמבי • 15 רדנאפ • 16 קמפבל • 17 מקמנמן • 18 פרדיננד • 19 פ. נוויל • 20 סטון • 21 פאולר • 22 ווקר • מאמן: ונבלס

אנגליהאנגליה
נבחרת אנגליהמונדיאל 1998

1 סימן • 2 קמפבל • 3 לה סו • 4 אינס • 5 אדמס • 6 סאות'גייט • 7 בקהאם • 8 באטי • 9 שירר • 10 שרינגהאם • 11 מקמנמן • 12 נוויל • 13 מרטין • 14 אנדרטון • 15 מרסון • 16 סקולס • 17 לי • 18 קיאון • 19 ל. פרדיננד • 20 אואן • 21 ר. פרדיננד • 22 פלאוורס • מאמן: הודל

אנגליהאנגליה