דארן אנדרטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: דרושה הגהה קלה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
דארן אנדרטון
מידע אישי
שם מלא דארן רוברט אנדרטון
תאריך לידה 3 במרץ 1972 (בן 42)
מקום לידה סאות'המפטון שבאנגליה
גובה 1.85 מטר
עמדה קשר
מועדונים מקצועיים
1990 - 1992
1992 - 2004
2004 - 2005
2005 - 2006
2006 - 2008
פורטסמות'
טוטנהאם הוטספר
ברמינגהאם סיטי
וולבס
בורנמות'
62 (7)
299 (34)
20 (3)
24 (1)
66 (12)
נבחרת לאומית
1994 - 2001 אנגליה 30 (7)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד

דארן רוברט אנדרטון (נולד ב-3 במרץ 1972 בסאות'המפטון) הוא כדורגלן עבר אנגלי, אשר בילה את מרבית הקריירה שלו כקשרה של טוטנהאם הוטספר. הוא ייצג את נבחרת אנגליה ב-30 משחקים, ובהם כבש 7 שערים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטון החל את הקריירה בליגת החובבים של סאות'המפטון, בקבוצת איצ'ן סאיינטס, ונחשב היה לאחד השחקנים המצטיינים בליגה. היכולת שלו הביאה לשמועות אודות שחקן מוכשר בליגה, וקבוצות מקצועניות שלחו את מגלי הכשרונות שלהן לצפות במשחקי ליגת החובבים. למרות שהיה ידוע כשחקן בעל כישרון ענק, הקריירה של אנדרטון לוותה בפציעות מתסכלות מתמשכות, אשר זיכו אותו בכינוי "סיקנוט".

פורטסמות': 1990-1992[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמן פורטסמות' אלן בול דאז, החתים את אנדרטון בקבוצה, והוא הוכיח את חשיבותו לקבוצה בגיל 18 לאחר שכבש שער נגד ליברפול באצטדיון אנפילד, במשחק הגביע האנגלי לנוער, שהסתיים בתיקו 2-2. משחק הבכורה שלו בקבוצה בוגרת היה נגד קארדיף סיטי, במסגרת הסיבוב השני של גביע הפוטבול ליג באוקטובר 1990, לאחר שנכנס כמחליף במקום עמיתו לקבוצת הנוער דאריל פאוול. אנדרטון שיחק את משחק הליגה השלם הראשון שלו בקריירה נגד וולבס, משחק שהסתיים בתיקו 0-0. בעונתו הראשונה בבוגרים, שיחק סך הכל אנדרטון 20 משחקים. אחרי שהתמנה מאמן חדש לפורטסמות', ג'ים סמית', אנדרטון הפך להיות שחקן הרכב בחלק ההתקפי של הקבוצה בעונת 1991-1992, בה כבש את שערו הראשון בליגה, במשחק הפתיחה של העונה נגד בלקבורן רוברס. הופעותיו המרשימות תפסו את עיניהן של מועדונים גדולים באנגליה, וקבוצת טוטנהאם הוטספר רכשה אותו תמורת 1.75 מיליון פאונד בשנת 1992.

טוטנהאם הוטספר: 1992-2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי פתיחה חלשה בטוטנהאם, אנדרטון הצליח להתאקלם בקבוצה, והפך חלק משלישיית ההתקפה המרשימה של טוטנהאם יחד עם טדי שרינגהאם וניק בארמבי הצעיר. שנתיים לאחר מכן, טרי ונבלס זימן את אנדרטון לנבחרת, ונתן לו לשחק את משחקו הראשון עבור אנגליה נגד דנמרק ב-1994. אנדרטון קנה את מקומו בנבחרת, והפך גם לשחקן הרכב בה, ובשלב שהקריירה שלו צברה תאוצה הוא סירב לחתום במנצ'סטר יונייטד שחפצה בשירותיו בקיץ 1995, אחרי שהייתה לו עונה מצוינת בטוטנהאם כששיחק לצידו של יורגן קלינסמן. בשלב מאוחר יותר בקריירה, אנדרטון ציין שהוא התחרט על כך שלא עבר למנצ'סטר יונייטד. למרות שהחמיץ את מרבית עונת 1995-1996 בעקבות פציעה, אנדרטון היה חלק חשוב מאוד מסגלה של הנבחרת האנגלית במסגרת יורו 1996, ועזר לה להעפיל לחצי הגמר, כאשר בסגל הנבחרת שיחקו עמו שחקנים בסדר גודל של פול גאסקוין, אלן שירר, סטיב מק'מנמן וטדי שרינגהאם.

מאז פציעות רבות מנעו ממנו לקבל זימונים לנבחרת האנגלית. הוא החמיץ גם את מרבית עונת 1997-1998, אך גלן הודל זימנו מחדש לנבחרת לקראת טורניר מונדיאל 1998 בצרפת, במסגרתו פתח כקשר הימני בשני המשחקים הראשונים במקומו של דיוויד בקהאם. הודל הצהיר מאוחר יותר בהקשר של המונדיאל, שהוא חשב שיכולתו של אנדרטון שווה לא פחות מזו של בקהאם בהרמות ואף הוסיף שאנדרטון הוא שחקן הגנה יותר טוב מבקהאם. הודל הוסיף, שהוא חיכה 18 חודשים לכך שיוכל לשחק עם שני הקשרים יחד בקישור הימני. זה התרחש רק לאחר שדיוויד באטי נופה מהסגל, ואנדרטון תפס את עמדתו של באטי ובקהאם שיחק בעמדתו של אנדרטון במשחק השלישי נגד קולומביה. השניים הפכו לגיבורים לאומיים אחרי שכבשו שערים מרהיבים. בעונה שלאחר מכן, אנדרטון זכה עם טוטנהאם בגביע הפוטבול ליג, וחתם על חוזה מחודש בקבוצה שהיה מתוקשר מאוד, מאחר שקיבל כעת סכום של 24,000 פאונד לשבוע. אחרי שלא זומן ליורו 2000 עקב פציעה בגיד אכילס, הוא חזר לכושר טוב יותר, והתחרה מחדש על מקום בסגל הנבחרת. הוא שיחק עבור אנגליה בתיקו 1-1 עם צרפת בספטמבר 2000], ושיחק גם נגד איטליה בנובמבר של אותה השנה.

תחת הדרכתו של גלן הודל, אנדרטון נהנה מעונת 2001-2002 מצוינת בטוטנהאם, וזכה לזימון מחודש לנבחרת שאימן סוון גוראן אריקסון, לקראת משחק ידידות מול שבדיה בנובמבר. גם למשחק שלאחר מכן זומן אנדרטון, משחק ידידות נגד הולנד, בפברואר 2002. הוא פתח בהרכב במשחק, אך הוחלף לאחר שנפצע. עובדה מעניינת אודות זימוניו של אנדרטון לנבחרת היא, שבחמשת המשחקים האחרונים שלו בנבחרת, הוא שיחק תחת 5 מאמנים שונים.

בהמשך הקריירה שלו בטוטנהאם, המשיך אנדרטון להיאבק בפציעות טורדניות רבות, דבר שגרם להפסק זימוניו לנבחרת. בקיץ של 2002, מאמנה של לידס יונייטד דאז, טרי ונבלס, ניסה לרכוש אותו, אבל אנדרטון סירב למעבר עקב נאמנותו לטוטנהאם. בקיץ 2003, פורטסמות' ו-ווסטהאם יונייטד הציעו הצעות רכישה עבורו, אבל שוב אנדרטון סירב. הוא פתח את עונת 2003-2004 ברגל ימין, לאחר שכבש שער במשחק הפתיחה נגד יריבתה המושבעת של טוטנהאם, ארסנל. הודל פוטר בהמשך העונה מהקבוצה, ואנדרטון קיווה בכל זאת להישאר בקבוצה, אך מאמנה הצרפתי החדש של טוטנהאם ז'אק סנטיני, החליט למכור אותו בקיץ 2004. בסך הכל, אנדרטון שיחק עבור טוטנהאם ב-364 משחקים, בהם כבש 51 שערים.

ברמינגהאם סיטי: 2004-2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברמינגהאם סיטי החתימה במהירות את אנדרטון לאחר שטוטנהאם החליטה למכורו ב-2004. הוא שיחק בקבוצה עונה אחת בלבד, כשרגע השיא שלו היה שכבש את שער הניצחון במשחק חוץ נגד ליברפול, שאותו ניצחה ברמינגהאם 1-0.

וולבס: 2005-2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטון עזב את ברמינגהאם לאחר עונהאחת בלבד, וחזר לשחק תחת הדרכתו של הודל בוולבס, תמורת העברה חופשית. הוא שיחק בה במהלך עונת 2005-2006 ב-20 משחקים, אך הקבוצה נאלצה לשחרר אותו בגלל בעיות כלכליות.

בורנמות': 2006-2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בספטמבר 2006, אנדרטון חתם בשורות בורנמות' מהליגה האנגלית השלישית, ואף כבש במשחק הבכורה שלו בקבוצה שער מרהיב מ-45 מטרים נגד סקונת'ורפ. ב-10 בפברואר 2007, הוא כבש את השלושער הראשון שלו בקריירה נגד לייטון אוריינט.

בתחילת עונת 2007-2008, אנדרטון מונה להיות קפטן הקבוצה על ידי מאמנו קווין בונד. ב-6 מתוך 7 המשחקים הראשונים שלו כקפטן, אנדרטון הביא מזל רב לקבוצתו אשר ניצחה במשחקים אלו. אך תיקו 1-1 במחזור האחרון, העיב על עונתה של בורנמאות' וגרם להורדתה לליגה הרביעית. אנדרטון חתם על חוזה לשנה אחת נוספת בראשית עונת 2008-2009 במועדון, כשהיה כבר בן 37. למרות זאת, ב-4 בדצמבר 2008, אנדרטון הכריז שהוא פורש ממשחק לאחר המשחק הבא שלו, ב-6 בדצמבר. במשחקו האחרון בקריירה נגד צ'סטר סיטי, הוא כבש את שער הניצחון של קבוצתו בבעיטת יעף מדהימה בדקה ה-88, לאחר שעלה כמחליף בראשיתה של המחצית השנייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]