דבורה קטלנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgדבורה קטלנית
Apis mellifera scutellata 1355021.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: דבוראים
על־משפחה: דבורים
משפחה: דבוריים
סוג: דבורת-הדבש (Apis)
מין: דבורת הדבש (Apis mellifera)

דבורה קטלניתאנגלית: Africanized honey bee, ומכונה בפשטות: killer bee) היא זן מכלוא של דבורת הדבש, שנוצר מהכלאה בין דבורת הדבש האפריקאית (Apis mellifera scutellata) ומספר זנים של דבורי דבש שמקורם באירופה. הזן הוכלא בשנות החמישים של המאה העשרים במסגרת ניסוי שנערך בברזיל. במהלך הניסוי שוחררו חלק מהדבורים בטעות, ועם הזמן החלו להתפשט, והגיעו עד מרכז וצפון אמריקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביולוג ווארויק אי. קר (Warwick E. Kerr) עסק בגידול של דבורים דרום אפריקניות וגם דבורים אירופאיות, וניסה לעתים להכליא בין השתיים. מטרתו הייתה לגדל זן של דבורים שיהיו עמידות יותר באקלים הטרופי שבדרום אמריקה, מאשר הדבורים האירופאיות שגודלו בין היתר בצפון אמריקה, תוך תקווה כי עמידותן של הדבורים תלווה גם בעלייה בתפוקת הדבש שלהן. קֶ‏ר שם לב כי הדבורים הללו היו תוקפניות במיוחד.
מלכות דבורים אפריקאיות הוחזקו בבתי גידול מסורגים עם חורים קטנים מכדי שיברחו אך גדולים דיים כדי שזכרים של הדבורה האפריקאית יכנסו במטרה להזדווג איתן ולהתרבות. בפועל, הזדווגו המלכות גם עם הדבורים האירופאיות המקומיות, וכך נוצר זן כלאיים חדש.
בשנת 1957, שוחררו הדבורים בטעות על ידי דבוראי שהיה תורן מחליף בבית הגידול. הדבורים שוחררו ליד העיר ריו קלארו, שבמדינת סאו פאולו שבדרום ברזיל.

התפשטות גאוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחשה של קצב ההתפשטות בתחומי ארצות הברית משנת 1990 ועד לשנת 2003

החל משנת 2002, התפשטו נחילים גדולים של הדבורים הקטלניות מדרום ברזיל אל צפון ארגנטינה, וגם למדינות מרכז אמריקה. משם ההתפשטות נעה אל אזור צפון אמריקה- מקסיקו ומדינות דרום ארצות הברית: טקסס, אריזונה, ניו מקסיקו, פלורידה ודרום קליפורניה. ההתפשטות נעצרה לזמן מה במזרח טקסס, כנראה עקב המספר הרב של מגדלי הדבורים האירופאיות באזור. גילויים על התיישבויות חדשות של דבורים קטלניות גם בלואיזיאנה מצביעים כי כנראה הגיעו בנחילים מספינה כלשהי. ביוני 2005, התגלה כי דבורים חדרו אל מחוץ לגבולות טקסס והתפשטו לדרום-מערב ארקנסו. בספטמבר 2007, פורסם כי דבורים התיישבו גם באזור ניו אורלינס.

באזורים רבים הדבורים הקטלניות הוכרזו כמין פולש.

גבולות ההתפשטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף הקושי של הדבורים לחיות במדינות קרות, נצפו דבורים קטלניות במקומות צפוניים יותר בארצות הברית כדוגמת מיזורי וסיירה נבדה. דבר זה מעיד על הסתגלות מהירה של הדבורים למקומות קרים.

קצב התקדמות הדבורים צפונה מוערך בכשני קילומטרים (קצת יותר ממייל אחד) ביום. כאשר הן מכלות את רוב הדבורים האירופיות באזורים אליהם הן מגיעות.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דבורה קטלנית

הדבורה הקטלנית נבדלת מדבורים אחרות במספר תכונות. התכונה העיקרית שהביאה לפרסומן של דבורים אלו היא תוקפנותן הקיצונית: הדבורים תוקפניות בעיקר כשתוקפים את הכוורת, אך גם תזוזה סתמית בקרבת הכוורת מרגיזה את הדבורה הקטלנית. דבורים קטלניות עשויות לרדוף שעות רבות ולמרחק של עד כ-30 קילומטרים אחרי הקורבן ולעקוץ אותו. גם לאחר מכן תמשיך התנהגותן להיות תוקפנית. אמנם הדבורה הקטלנית תוקפנית יותר מהדבורה האירופאית, אולם הארס שלה חלש יותר.

הדבורים הקטלניות נבדלות מהדבורים האירופאיות במספר תכונות:

  • נוטות להזדווג לעתים תכופות יותר.
  • נטייה "להתיישב מחדש" - עקב "פלישה" חוזרת של הכוורן, הדבורים עוזבות את הכוורת ועוברות כולן להתיישבות במקום אחר.
  • אגרסיביות יותר ביחס לשמירה על הכוורת ובעלות "שטח טריטוריאלי" גדול יותר משל דבורים אירופאיות.
  • דבורה קטלנית מעדיפה מקומות חמים, אך אינה יכולה לשרוד במזג אוויר יבש בצורה קיצונית.
  • דבורה קטלנית לא תתיישב במקום ששורר בו מזג אוויר קר.

אורכה של הדבורה כסנטימטר וחצי.