דבורה קר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דבורה קר, 1973

דבורה קראנגלית: Deborah Kerr; נולדה כדבורה ג'ין קר-טרימר (Deborah Jane Kerr-Trimmer);‏ 30 בספטמבר 1921 - 16 באוקטובר 2007) הייתה שחקנית תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע סקוטית. היא זכתה בפרס שרה סידונס בשיקגו עבור הופעתה כלורה ריינולדס ב-Tea and Sympathy, תפקיד אותו שיחקה בברודוויי, קיבלה את פרס גלובוס הזהב עבור הופעתה בסרט הקולנוע המלך ואני והוענקו לה גם פרס אוסקר של כבוד, פרס באפט"א ופרסים בפסטיבל הקולנוע בקאן.

היא הייתה מועמדת שש פעמים לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, אולם מעולם לא זכתה. ב-1994 העניקה לה האקדמיה האמריקאית לקולנוע פרס על מפעל חיים בנימוק שהיא תמיד ייצגה: "שלמות, משמעת ואלגנטיות." בין סרטיה הידועים ביותר נמנים: המלך ואני, "רומן בלתי נשכח", מעתה ועד עולם, Heaven Knows, Mr. Allison ו"שולחנות נפרדים".

אף על פי שההגייה הסקוטית של שם משפחתה קרובה יותר לקריאה הפונטית (והוא מבוטא /kɛr/), הרי כשהיא נהפכה לשחקנית הוליוודית היה ברור ששם משפחתה צריך להיות מבוטא כ"car". על מנת להימנע מבלבול בהגייה, לואיס מאייר ממטרו גולדווין מאייר כינה אותה "קר על משקל כוכב." ‏‏‏[1]

צעירותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קר נולדה בשם דבורה ג'יין קר-טרימר (Deborah Jane Kerr-Trimmer) בבית חולים בגלאזגו, סקוטלנד, ‏‏‏[2] כילדת הזקונים ובתם היחידה של קתלין רוז (לשעבר Smale) וקפטן ארתור צ'ארלס קר-טרימר, טייס שהשתתף במלחמת העולם הראשונה ועבד בשנים שלאחר מכן כארכיטקט ימי ומהנדס אזרחי. ‏‏‏[3] שלוש השנים הראשונות לחייה עברו בעיר הסמוכה הלנסבורו (Helensburgh), שם התגוררו הוריה עם סבה וסבתה של דבורה בבית ברחוב וסט קינג. לקר היה אח צעיר, אדוארד (נודע גם כטדי), לימים עיתונאי שנהרג בתאונת דרכים.‏‏‏[4] ‏‏‏[5]

קר רקדה בלט בצעירותה והופיעה לראשונה על הבמה בתיאטרון Sadler's Wells ב-1938. לאחר שהסבה את הקריירה שלה למשחק דרך כוכבה במהרה. מורתה הראשונה למשחק הייתה דודתה, פיליס סמייל (Phyllis Smale), שניהלה את בית הספר למשחק Hicks-Smale בבריסטול.‏‏‏[6] ‏‏‏[7]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קר ב-Young Bess ‏ (1953)

תפקידה הראשון בקולנוע היה בסרט הבריטי Contraband ב-1940, אולם הסצנות בהן שיחקה קוצצו מהסרט בעריכה. אחרי כן היא הופיעה במספר סרטים בכללם Hatter's Castle‏ (1942), שבו היא שיחקה לצידם של רוברט ניוטון וג'יימס מייסון. בשנה שאחרי כן, היא שיחקה בתפקידים מרובים כשלושת נשותיו של הגיבור בסרט "חייו ומותו של קולונל בלימפ" של מייקל פאואל (Michael Powell) ואמריך פסבורג (Emeric Pressburger). פאואל כותב באוטוביוגרפיה שלו שבמהלך הצילומים הוא והיא נהפכו לנאהבים.‏‏‏[8]

Cquote2.svg

הבנתי שדבורה הייתה גם האידאל וגם האישה בשר ודם אותה חיפשתי

Cquote3.svg

‏‏‏[9]

אף על פי שוינסטון צ'רצ'יל סבר שהדבר יהרוס את המורל המלחמתי והצבא הבריטי סירב להרחיב את שיתוף הפעולה עם המפיקים, הסרט הפתיע את המבקרים בכך שנחל הצלחה אמנותית ומסחרית. ‏‏‏[10] פאואל קיווה לאחד מחדש את קר ואת רוג'ר ליבסי (Roger Livesey) ששיחק את התפקיד הראשי בסרטו הבא, A Canterbury Tale‏ (1944), אולם סוכנה של קר מכר את החוזה שלה ל-MGM. פאואל כותב, שהרומן שלו עם קר הסתיים כשהתברר לו שהיא תיאות להצעה לנסוע להוליווד אם תוצע לה כזו. ‏‏‏[11]

היה זה תפקידה כנזירה בסרט "נרקיס השחור" ב-1947 שהביא אותה לתשומת לבה של הוליווד. הסרט היה להצלחה גדולה בארצות הברית כמו גם בבריטניה וקר זכתה בפרס המבקרים של העיר ניו יורק כשחקנית השנה. בהוליווד, מבטאה וגינוניה הבריטיים הביאו לה רצף של תפקידים בהם גילמה ליידי אנגליה מעודנת, מאופקת והגונה. אף על פי כן ניסתה קר תכופות למצוא כל הזדמנות על מנת להשיל מעליה את החזות הקרירה. בסרט הרפתקאות משנת 1950, "מכרות המלך שלמה", שצולם באפריקה (קניה, טנזניה, אוגנדה וקונגו), בו היא כיכבה לצידם של סטיוארט גריינג'ר וריצ'רד קרלסון, היא הרשימה את הקהל בכך שנראתה מינית ופגיעה רגשית, תפקיד שהוסיף מימד חדש לסרטי פעולה שבמרכזם עמדו גברים. שנה לאחר מכן היא הופיעה בסרט אפי דתי, (1951), קוו ואדיס, שצולם בצ'ינצ'יטה שברומא, בו היא גילמה את ליג'יה העשויה ללא חת, נוצריה בת המאה הראשונה לספירה.

קר גם נפרדה מתפקידי האופי הקבועים שלה בהופעה שהציגה את החושניות שלה, כקארן הולמס, רעיית איש הצבא הממורמרת בסרט מעתה ועד עולם (1953), שעליו היא הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. האיגוד האמריקאי לקולנוע (The American Film Institute) הכיר אייקון תרבותי בקטע מאותו הסרט שבו היא וברט לנקסטר תינו אהבים על חוף הוואי בינות לגלים הנשברים. הארגון בחר בסרט כאחד ממאה הסרטים הרומנטיים הטובים ביותר של כל הזמנים ("AFI's top 100 Most Romantic Films").

מאז ואילך, בגלל בחירת התפקידים השונים שקר ביצעה במהלך הקריירה שלה היא נודעה בהוליווד כשחקנית רבגונית, ‏‏‏[12] ‏‏‏[1] היא גילמה נזירה (Heaven Knows, Mr. Allison), ילדה טובה של אמה ("שולחנות נפרדים" (1958)) ואומנת (The Chalk Garden). אולם היא גם שיחקה אשת רועה כבשים אוסטרלית "אנשי השקיעה" (1960) ואישה יפהפייה ושטופת זימה (Beloved Infidel ו-Bonjour Tristesse). היא אף כיכבה בקומדיות (The Grass Is Greener).

בין תפקידיה הידועים היו אנה ליאונאוונס בגרסת הסרט המלך ואני משנת 1956 של המחזמר של רוג'רס והמרשטיין ולצידו של קרי גראנט בסרט "רומן בלתי נשכח" משנת 1958. בשנת 1966 הציעו לה המפיקים של הסרט Carry On Screaming! שכר המשתווה לסך כל השכר ששולם לשאר הצוות, אך היא סירבה לתפקיד לטובת הופעת נפל בגרסת הבמה של "פרחים לאלגרנון". בהיותה בת 46, בשנת 1967, היא כיכבה בסרט קזינו רויאל, והייתה לנערת בונד המבוגרת ביותר שהופיעה אי פעם בסרטי ג'יימס בונד.

לפי כמה מקורות, בשנת 1969, הלחץ להתחרות עם הכוכבות הצעירות הניע אותה להצטלם בעירום בסרטו של ג'ון פרנקהיימר "שכר האומץ". ‏‏‏[13] ‏‏‏[14] ואילו מקורות אחרים ובכללם קר עצמה טענו שהשתמשו בכפילה. ‏‏‏[15] ‏‏‏[16] קר הכריזה, "הסיבה שלא עשיתי זאת היא שהדבר היה מיותר לחלוטין. אם הדבר היה נחוץ לצורך התוכן הדרמטי, הייתי עושה זאת." ‏‏‏[16] למעשה היא הצטלמה בעירום לסצנה בסרט "הסדר" (1969), אלא שהקטע לא נכנס לסרט הסופי. "שם סצנת העירום הייתה הכרחית, בעל ואישה במיטה יחדיו," היא מסבירה. ‏‏‏[17] מכיוון שהייתה מודאגת בשל הקטעים שהציעו לה לצלם, כמו גם בשל הכמויות הגדולות של העירום בסרטים באופן כללי, החליטה לנטוש את עבודתה בתעשיית הסרטים בשנות השישים לטובת עבודה בטלוויזיה ובתיאטרון. ‏‏‏[13]

דבורה קר ב"אנשי השקיעה" (1960)

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

דבורה קר הופיעה בהצגת הבכורה שלה כשחקנית תיאטרון מעל במת ברודוויי במחזהו של רוברט אנדרסון Tea and Sympathy בשנת 1953, שעליו היא קיבלה מועמדות לפרס הטוני. קר חזרה על תפקידה לצד עמיתה לבמה ג'ון קר (John Kerr, אינו קרוב משפחה) בסרטו של וינסנט מינלי, שהוא עיבוד של המחזה. קר זכתה בפרס שרה סידונס (Sarah Siddons Award) בשנת 1955 בשל הופעתה בשיקגו במהלך סיבוב הופעות של המחזה ברחבי הארץ. היא שבה לברודוויי ב-1975 ויצרה את התפקיד של ננסי במחזהו זוכה פרס הפוליצר של אדוארד אלבי Seascape.

למרות הצלחתה הרבה בסרטים, התיאטרון תמיד נשאר אהבתה הראשונה של קר, אם כי היא סבלה מפחד קהל.

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה של דבורה קר נעורה לתחייה בראשית שנות השמונים כשהופיעה בטלוויזיה, היא גילמה אחות (אותה שיחקה אלזה לנצ'סטר, בגרסה המוקדמת יותר של הסרט משנת 1957) בדרמה Witness for the Prosecution. אחרי כן קר לוהקה לצידו של רוברט מיצ'ם ב-Reunion at Fairborough. בתקופה זו קר גם גילמה את אילת הון אמה הארט בבגרותה, בעיבוד טלוויזיוני של הרומן A Woman of Substance פרי עטה של ברברה טיילור. עבור הופעתה זו הייתה קר מועמדת לפרס אמי.

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואיה הראשונים של קר היו לאנתוני בארטלי (Anthony Bartley), רב-סרן בחיל האוויר המלכותי, לו היא נישאה ב-29 בנובמבר 1945. להם שתי בנות, מלאני ג'יין, נולדה ב-27 בדצמבר 1947 ופראנסקה אן, רעייתו של השחקן ג'ון שארפנל (John Shrapnel). הנישואים עלו על שרטון בשל קנאתו של בארטלי בתהילתה ובהצלחתה הכספית של אשתו. ‏‏‏[13] ומכיוון שבגלל הקריירה שלה שהתה זמן ממושך מחוץ לבית. קר ובארטלי התגרשו ב-1959.

היא נישאה בשנית לפטר וירטל (Peter Viertel) ב-23 ביולי 1960. מנישואיה לוירטל יש לה בת חורגת כריסטין וירטל (Christine Vierte). אף על פי שהיא התגוררה זמן רב בקלוסטרס (Klosters) שבשווייץ ובמארבלה שבספרד, ‏‏‏[18] היא שבה לבריטניה על מנת להיות קרובה יותר לילדיה כשבריאותה החל להידרדר. ‏‏‏[19] אולם בעלה המשיך להתגורר במיראבלה. היא הלכה לעולמה כתוצאה מהשפעות של מחלת פרקינסון ב-16 באוקטובר 2007 בהיותה בת 86 בכפר בוטסדיילר (Botesdale) שבסאפוק. ‏‏‏[20] ‏‏‏[21] ‏‏‏[22] בזמן מותו של וירטל, צילם הבמאי מיכאל שיינגראבר (Michael Scheingraber) את הסרט התעודי Peter Viertel: Between the Lines, ששיינגראבר כי הוא יכליל זכרונות על אירועים הנוגעים לקר ופרס האוסקר. נכון לשנת 2008 הסרט טרם יצא לאולמות הקולנוע. ‏‏‏[23]

כמה ממאהביה של דבורה קר בסרטים כתבו באוטוביוגרפיות שלהם שהם ניהלו עמה רומן או התאהבו בה. השחקן סטיוארט גריינג'ר (Stewart Granger) טען שקר פיתתה אותו בירכתי מכוניתו בעת שהם שיחקו בסרט "קיסר וקלאופטרה". ‏‏‏[24] באופן דומה טען ברט לנקסטר שהוא ניהל עימה רומן במהלך צילומי הסרט מעתה ועד עולם ב-1953. ‏‏‏[25] אין שום עדות אחרת שמאששת את טענותיהם של השחקנים.

אותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

דבורה קר זכתה באות מפקד (CBE - Commander) מטעם מסדר האימפריה הבריטית ב-1998, אולם לא עלה בידה לקבל את התואר בעצמה בשל בריאותה הרעועה. ‏‏‏[26] היא גם הונצחה בהוליווד, כשהוענק לה כוכב ב-1709 Vine Street בשדרת הכוכבים של הוליווד.

דבורה קר זכתה בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר במיוזיקל או בקומדיה עבור משחקה ב"המלך ואני" ב-1957, ובפרס הנרייטה Henrietta Award. אם כי היא מעולם לא זכתה בפרס הבאפט"א, אוסקר, קאן, הרי כל שלוש האקדמיות הללו העניקו לה פרסי כבוד.

היא זכתה באות הוקרה בפסטיבל קאן ב-1984. ‏‏‏[27] באפט"א העניקו לה פרס מיוחד ב-1991 ‏‏‏[28] וב-1994 היא זכתה בפרס של כבוד לאות הוקרה על היותה: "אמנית בעלת חן ויופי חסרי רבב, שחקנית מסורה שקריירת הקולנוע שלה תמיד הפגינה שלמות, משמעת ואלגנטיות." ‏‏‏[29]

מועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דבורה קר הייתה מועמדת שש פעמים לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, בסרטים: Edward, My Son ‏ (1949), מעתה ועד עולם ‏ (1953), המלך ואני ‏ (1956), ‏ Heaven Knows, Mr. Allison ‏ (1957), ‏ "שולחנות נפרדים" (1958) ו"אנשי השקיעה" (1960).

היא גם הייתה מועמדת ארבע פעמים לפרס באפט"א כשחקנית הבריטית הטובה ביותר, בסרטים: The End of the Affair ‏ (1955), ‏ Tea and Sympathy ‏ (1956), אנשי השקיעה (1961) ו-The Chalk Garden ‏ (1964).

היא הייתה מועמדת לפרס אמי ב-1985 כשחקנית המשנה הטובה ביותר במיני-סדרה A Woman of Substance. היא הייתה גם מועמדת לפרס גלובוס הזהב כשחקנית הטובה ביותר בסרט דרמה בסרטים: Edward, My Son ‏ (1949), ‏ Heaven Knows, Mr. Allison ‏ (1957) ו"שולחנות נפרדים" ‏ (1958).

ספרים שמצוטטים בערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דבורה קר בוויקישיתוף

אנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Deborah Kerr, Actress Known for Genteel Grace and a Sexy Beach Kiss, Dies at 86, New York Times (19 October 2007). ‏
  2. ^ Deborah Kerr, The Herald.‏
  3. ^ ‏‏Deborah Kerr Biography (1921-2007), Filmreference.com
  4. ^ 'Road rage' killer's appeal win, BBC NEWS, 30 March 2006‏
  5. ^ Killer's term cut, Worcester News, 5th Apr 2006‏
  6. ^ ‏‏, Deborah KerrTelegraph.co.uk, 18.1.2007
  7. ^ Kerr, Deborah,International Dictionary of Film and Filmmakers, (2000) by Richard Sater , Robert Pardi ‏‏
  8. ^ ‏Powell, Michael. A Life In Movies. Heinemann, 1986. ISBN 0-434-59945-X
  9. ^ שם
  10. ^ שם
  11. ^ ‏שם‏
  12. ^ Richard Severo, Deborah Kerr, versatile British actress, dies at 86, International Herald Tribune. 18 October 2007. ‏
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 ‏Braun, Eric. Deborah Kerr. St. Martin's Press, 1978. ISBN 0-312-18895-1.‏
  14. ^ Pratt, Douglas (2000). ‏Doug Pratt's DVD-Video Guide‏, New York: Harbor Electronic Pub.. p. 527. ISBN 0966974441.
  15. ^ ‏ Adam Bernstein, Actress Deborah Kerr, 86; Shook Up Genteel Image in 'From Here to Eternity'‏, The Washington Post, October 19, 2007.
  16. ^ 16.0 16.1 JILL LAWLESS, Actress Deborah Kerr dies at 86, Associated Press, October 18, 2007. ‏
  17. ^ ‏שם ‏
  18. ^ Actress Deborah Kerr Dies At 86, cbsnews.com, Oct. 19, 2007‏
  19. ^ ‏שם‏
  20. ^ "Actress Deborah Kerr dies at age 86". USA Today. 18 October 2007‏
  21. ^ "From Here to Eternity actress Kerr dies." CNN. 18 October 2007 ‏
  22. ^ ‏"Actress Deborah Kerr has died". Detroit Free Press. 2007-10-18. ‏
  23. ^ A FILM ABOUT VIERTEL,July 28, 2008‏
  24. ^ ‏Granger, Stewart. Sparks fly Upward, p 87-88. Putnam, 1981. ISBN 0399126740. ‏
  25. ^ ‏Buford, Kate. Burt Lancaster: An American Life. New York, New York: Knopf, 2001. ISBN 0679446036
  26. ^ ‏Brian Baxter, Deborah Kerr, 18 October 2007 ‏
  27. ^ Festival international de Cannes : palmarès 1984
  28. ^ ‏‏Deborah Kerr , The Daily Telegraph. 19 October 2007.
  29. ^ British actress Kerr dies at 86 bbc.co.uk, October 18th 2007 ‏