דביאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דביאן GNU/לינוקס
Debian-OpenLogo.svg
Debian.png
צילום מסך של דביאן GNU/לינוקס
מפתח קהילת דביאן
משפחה לינוקס
מודל קוד תוכנה חופשית
גרסה אחרונה 7.5 ("wheezy") ב־26 באפריל 2014 (לפני 6 חודשים ו־5 ימים)
סוג ליבה מונוליתית
סוג רישיון GPL
מצב עבודה עדכני
דף בית www.debian.org

דביאן גנו/לינוקס (Debian GNU\Linux‏[1]) היא הפצת לינוקס קהילתית המפותחת על ידי קבוצה גדולה של מתנדבים מרחבי העולם. בנוסף לגרעין מערכת ההפעלה, כוללת המערכת אלפי חבילות תוכנות חופשיות נוספות, מיעוט התוכנות משולבות בבסיס המערכת ורובן ניתנות להתקנה לפי בחירת וצורך המשתמש מאתרי מקורות של דביאן. דביאן מתאפיינת בהיצמדותה לעקרונות יוניקס והתוכנה החופשית, בשיתוף הפעולה בפיתוח התוכנות ובתהליך בקרת האיכות שלה, ובאמנה החברתית העומדת במרכזה ומתווה את מטרותיה.

דביאן נוסדה על ידי איאן מרדוק בשנת 1993, והיא אחת מהפצות הלינוקס הפעילות הוותיקות ביותר. דביאן היא הפצה פופולרית ומשפיעה מאוד, הפצות לינוקס רבות מתבססות על המבנה היסודי של דביאן, ובהן: אובונטו, מינט ו־Knoppix. דביאן יכולה לשמש הן כמערכת הפעלה לשרת והן כמערכת הפעלה למחשב אישי סטנדרטי. היא תומכת במגוון ארכיטקטורות חומרה. מקור השם דביאן הוא בשילוב בין השם של יוצר ההפצה איאן (lan), ובת זוגו דאז ולימים אשתו ואחר כך גרושתו דברה (Debra Lynn).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט דביאן הוכרז לראשונה ב־16 באוגוסט 1993 בידי איאן מרדוק. המניע לתחילת הפרויקט היה חוסר שביעות רצון מצורת התפתחותה של Softlanding Linux System ‏ (SLS) שהייתה באותה תקופה הפצת לינוקס פופולרית, אך סבלה מתחזוקה לקויה וריבוי באגים. באותו זמן פרסם מרדוק את המניפסט של דביאן‏[2], בה כלולה השקפתו על פיתוחה של מערכת הפעלה חדשה ברוח הלינוקס וה־GNU. פיתוח המערכת החל באיטיות, והגרסה הראשונה (0.9) יצאה ב־1995. באותה שנה החל תהליך ההתאמה לארכיטקטורות שונות מ־i386, וב־1996 יצאה גרסה 1.0 של דביאן. באותה שנה החליף ברוס פארנס (Bruce Perens) את מרדוק כמוביל הפרויקט. באותו זמן הציע אחד המפתחים שביסודה של ההפצה תוצב אמנה חברתית בין מפתחי ההפצה והמשתמשים. דיונים על תוכן האמנה התנהל ברשימות תפוצת הדוא"ל של דביאן, עד שהובשלה האמנה החברתית של דביאן (Debian Social Contract), קוי המדיניות של דביאן בנוגע להגדרתה של תוכנה חופשית (Debian Free Software Guidelines) וההתחיבות להמשך פיתוחה של דביאן.

ב־1999 יצאו שתי גרסאות מענף ‎2.x של דביאן, שכללו התאמה לארטיקטורות חומרה נוספות יחד עם חבילות תוכנה נוספות. באותו זמן פותח כלי ניהול החבילות Apt, והוחל פיתוח דביאן על בסיס קרנל שונה מלינוקס, ה־Hurd. בשנת 2000 הופרד לראשונה הפיתוח לענף יציב וענף פיתוח (Testing), ובסוף אותה שנה התקיים לראשונה כנס מפתחי דביאן (DebConf).

ביולי 2002 יצאה גרסה 3.0 של דביאן (Woody), גרסה יציבה שתוכננה לקבל עדכונים בודדים עד ליציאתה של הגרסה היציבה שלאחריה. מחזור היציאה הארוך של דביאן גרר ביקורת רבה בקהילת התוכנה החופשית, והובילה להקמת הפצות גנו/לינוקס נוספות, בהן אובונטו, הפצת לינוקס הדומה בעקרונותיה לדביאן, ועושה שימוש ברבים מהכלים שפותחו במסגרתה, למשל מערכת הפצת תכנה ועדכונים APT.

ההפצות הפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפצת Stable, גרסה יציבה אשר עברה תהליכי בקרת איכות וניפוי שגיאות קפדניים, אם כי בדרך כלל פחות עדכנית לגבי תוכנות חדשות. ההפצה היציבה האחרונה יצאה ב־14 בפברואר 2009 תחת שם הקוד 'Lenny'.
  • הפצת Unstable, הקרויה גם Sid, שם מתבצע הפיתוח היומיומי של המערכת. חבילות חדשות או גרסאות חדשות של חבילות קיימות נכנסות בתחילה ל־Unstable, ובשל השינויים התדירים בהפצה זו בדרך כלל המשתמשים בה חשופים יותר לבאגים שונים. עם זאת, החבילות בה לרוב חדישות ומתעדכנות בתדירות גבוהה יחסית.
  • הפצת Testing, זוהי הפצה "אוטומטית", חבילות הנמצאות ב־Unstable למשך זמן מוגדר ונחשבות לנקיות מבאגים עוברות להפצה זו. אחת לכמה זמן מוכרזת "הקפאה" בהפצה זו, ולאחר תהליך מוקפד של ניפוי באגים ובקרת איכות היא מחליפה את הפצת ה־Stable. שמה הנוכחי של הפצה זאת הוא squeeze.

בנוסף יש גם:

  • הפצת Oldstable, הגרסה היציבה הקודמת. נתמכת במשך כשנה לאחר יציאת הגרסה היציבה החדשה, על מנת לאפשר מעבר פשוט יותר.
  • הפצת Experimental - זהו מקור חבילות שלא כולל הפצה מלאה. הוא מכיל חבילות חדשות יותר מ־Unstable אשר מסיבה כלשהי אי־אפשר להכניסן מיד, אך הן מעניינות קהל בודקים מספיק גדול.

כינויי ההפצות Lenny, Sid ו־Etch כמו גם כינויי הגרסאות הקודמות, הושאלו מסרט האנימציה צעצוע של סיפור של פיקסר. כל הפצה נקראת על שם צעצוע מהסרט ואילו ההפצה הלא יציבה מכונה על שם סיד, הילד של השכנים ששובר צעצועים.

חבילות התוכנה בהפצה זו מתעדכנות באופן סדיר ובתדירות גבוהה. לכל חבילה יש מתחזק, אשר אחראי על הכנת חבילות deb מקוד המקור באתרי הפיתוח של התוכנות השונות. באחריות המפתח לוודא את תקינות קוד המקור, לדווח על בעיות למאגר באגים מרכזי, לתעד המידע בחבילה עבור מערכת ניהול החבילות, לוודא פתרון של תלויות בין החבילה ותוכנות אחרות ועוד.

הבדלים מהותיים נוספים בין דביאן להפצות אחרות הם: כמות החבילות הגדולה, מנגנון מתוחכם להתקנת חבילות בשם apt (שכבר אומץ על ידי הפצות אחרות), ותמיכה במספר גדול של חומרות (בנוסף ל־PC). בעבר נחשבה דביאן לבעלת התקנה קשה יחסית להפצות אחרות. זאת מכיוון שהמפתחים של דביאן דוגלים בהענקת גמישות רבה מאוד למשתמש, וכתוצאה המשתמש צריך היה לענות על שאלות רבות. כתוצאה מהגמישות הרבה, הפצה זו מקובלת מאוד בקרב משתמשים מנוסים. כיום ההתקנה של דביאן ידידותית מאוד גם למשתמשים מתחילים, והיא אף מתורגמת לעברית ושפות אחרות כגון אמהרית, רוסית וערבית, תודות לעבודתם של מתנדבים מרחבי העולם. בעבר משתמשים שרצו לנסות את דביאן ללא התקנה יכלו להשתמש ב־Knoppix, גרסת Live-CD של דביאן אשר אפשרה גם התקנה של המערכת.

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

[3]

מספר גרסה שם קוד תאריך הוצאה מספר חבילות עדכוני
אבטחה
הערות
1.1 buzz (באז) 17 ביוני 1996 474 לא dpkg מופיע לראשונה, לינוקס קרנל 2.0
1.2 rex (רקס) 12 בדצמבר 1996 848 לא -
1.3 bo (בו) 5 ביוני 1997 974 לא -
2.0 hamm (האם) 24 ביולי 1998 כ־1500 לא מעבר מ־libc5 ל־glibc, תמיכה בארכיטקטורת m68k
2.1 slink 9 במרץ 1999 כ־2250 לא מערכת ניהול החבילות APT. תמיכה בארכיטקטורות sparc ו־alpha. תופסת יותר מ־CDROM אחד.
2.2 potato 15 באוגוסט 2000 כ־3900 לא תמיכה בארכיטקטורות PowerPC ו־ARM.
3.0 woody ‏(השריף וודי) 18 ביולי 2002 כ־8500 לא תמיכה בארכיטקטורות PA-RISC, IA64, MIPS ו־S/390. מופצת גם על DVD.
3.1 sarge 6 ביוני 2005 כ־15000 לא תמיכה בארכיטקטורות AMD64 (לא רשמית), תוכנת התקנה חדשה
4.0 etch ‏ 8 באפריל 2007 כ־18200 לא AMD64 נתמך רשמית.
5.0 lenny 19 בפברואר 2009 כ־23000 כן
6.0 squeeze 6 בפברואר 2011 כ־29000 כן
7.0 wheezy ‏ בפיתוח בפיתוח

מאגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיקרון דביאן לא כוללת תוכנה לא חופשית, הן מסיבות אידאולוגיות והן מסיבות של פשטות תחזוקה. בפועל נוצר לעתים הצורך להשתמש בכמה תוכנות לא חופשיות. מאגר החבילות הראשי, שנקרא main, כולל רק תוכנה חופשית שלא תלויה לצורך בנייתה או תפעולה בתוכנה לא חופשית כלשהי.

בנוסף לו קיימים המאגרים non-free ו־contrib. ב־non-free יש חבילות לא חופשיות שונות. ב־contrib יש חבילות שכשלעצמן חופשיות, אולם תלויות בתוכנה לא חופשית אחרת (תוכנה מ־non-free או הורדה של תוכן ממקום אחר באינטרנט)‏[4].

תאימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארכיטקטורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכיטקטורות הנתמכות בגרסה היציבה הנוכחית הן:

  • i386 - מעוצב לעבודה על מעבדי PC בתצורת X86-32BIT.
  • amd64 - מעוצב לעבודה על מעבדי PC בתצורת X86-64BIT.
  • sparc‏ - מיועד לתחנות העבודה של סאן מיקרוסיסטמס. כיום נתמכים רק מעבדי Ultrasparc ולא מעבדי Sparc הישנים יותר.
  • arm, armel - מיועד למחשבים עם מעבדי ARM. ‏armel היא גרסה שמשתמשת בממשק החדש (EABI) של מעבדי ARM.
  • mips, mipsel - מיועד למחשבים עם מעבדי MIPS. ‏mips הוא הארכיטקטורה הישנה יותר ומיועדת למערכת big endian ואילו mipsel החדשה מיועדת למערכות little endian‏.
  • s390 - מיועד למערכות מסוג S/390 ‏(31 ביטים) של IBM, הרצות בדרך כלל כמכונות וירטואליות במערכות z/VM‏.
  • s390x - מיועד למערכות Z/Architecture (6‏ (64 ביטים) של IBM, הרצות בדרך כלל כמכונות וירטואליות.
  • PowerPC - מעבדים המצויים בחלק ממחשבי המקינטוש ובשרתי POWER של IBM
  • alpha - מחשבי Alpha של דיגיטל (כיום: בבעלות HP‏).
  • hppa - מיועדת למעבדי PA-RISC הישנים של HP.
  • ia64 - לארכיטקטורת איטניום של אינטל. היום בשימוש בעיקר על ידי HP.
  • m64k - מיועדת למעבדי 680xx של מוטורולה. על המעבדים הללו היו מבוססים מחשבי מקינטוש ואמיגה ישנים, אולם כיום עיקר השימוש בהם הוא במערכות משובצות.

ליבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא על הלינוקס לבדו: קיימות הפצות דביאן עבור ליבות מערכת חופשיות אחרות[2], אם כי אף אחת מהפצות אלו עדיין לא הגיעה למעמד "רשמי" כלומר לא זכתה להפצה ברמת Stable.

  • Debian GNU/LINUX - הגרסה המרכזית מבוססת ליבת לינוקס.
  • Debian GNU/HURD - מבוססת ליבת Hurd של פרויקט GNU.
  • Debian GNU/kFreeBSD - מבוססת ליבת FreeBSD.
  • Debian GNU/NetBSD - מבוססת ליבת NetBSD.

דביאן בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם ארבעה ישראלים בעלי מעמד "מפתח דביאן" רשמי בפרויקט דביאן‏[5]. אנשים אלה עוסקים בין השאר גם בתמיכה בעברית בהפצה. כשם רשמי לתמיכה בעברית נבחר "דביאן עברי". ניתן לראות את רשימת החבילות הקשורות בעמוד החבילות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השם המשולב נובע מהעובדה שדביאן אמנם משתמשת בגרעין לינוקס, אולם רוב כלי המערכת הבסיסיים באים מפרויקט גנו, דפוס אופייני למרבית הפצות הלינוקס כיום. יחד עם זאת דביאן היא בין ההפצות היחידות המציינת זאת בשמה.
  2. ^ [1]
  3. ^ ההיסטוריה הרשמית של פרויקט דביאן
  4. ^ פירוט הארכיונים מתוך מסמך המדיניות של דביאן
  5. ^ ברוך אבן, ליאור קפלן, צפריר כהן ושחר שמש


הפצת גנו/לינוקס

אובונטורד האטמנדריבהדביאןג'נטוסוזהפדורהסלאקוורארצ'עוד...