דב גליקמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דבל'ה גליקמן)
דב גליקמן
דב גליקמן, 2009
דב גליקמן, 2009
לידה 22 בדצמבר 1949 (בן 74)
ב' בטבת ה'תש"י
תל אביב-יפו, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1968
מקום לימודים בית הספר לאמנויות רננים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'יטה מונטה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דב גליקמן ב"זהו זה!", שנות ה-90

דב (דבל'ה) גליקמן (נולד ב-22 בדצמבר 1949) הוא שחקן וקומיקאי ישראלי, זוכה שני פרסי אופיר ושני פרסי האקדמיה לטלוויזיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לדבורה ולשלמה גליקמן וגדל בשכונת רמת החייל בתל אביב. למד בתיכון לאמנויות רננים שבעיר, לצד שלמה בראבא, שלומית אהרון ויגאל בשן. את שירותו הצבאי עשה בלהקת חיל הים, ושם היה שותף לתוכניות "וביום השלישי" ו"רפסודה בכחול" לצד שלמה ארצי, רבקה זהר, אבי אוריה, ריקי גל ואחרים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליקמן הופיע בהצגה "אירמה לה דוס מיפו" בהפקת התיאטרון העממי של אברהם דשא פשנל ב-1971. שיחק בתיאטרון חיפה בהצגה "קריזה" בשנת 1976.

הופיע ב-1975 בדרמת הטלוויזיה "דודי ורעי" לפי ספרה של נעמי פרנקל. באותה שנה השתתף בסדרה "גם אנו שופטים" בפרק "הקש האחרון". גילם סמ"פ בסרט הקולנוע "מסע אלונקות" (1977), ואת מפקד הלהקה בסרט הקולנוע המצליח "הלהקה" (1978). שיחק תפקיד אורח בסרט הקולנוע "שלאגר" (1979). וכן שיחק בסרטים "סופו של מילטון לוי" (1981), "לנה" (1982) ו"אירית עירית" (1985).

ב-1984 גילם תפקיד אורח בקומדיית המצבים "קרובים קרובים". במהלך אותו עשור שיחק גליקמן בהצגות תיאטרון רבות, ביניהן "אחרון הפועלים" של יהושע סובול ו"הנשים האבודות מטרויה" של חנוך לוין.

בין השנים 19851998 הופיע כחבר קבוע בתוכנית הבידור "זהו זה!" לצד מוני מושונוב, שלמה בראבא ואחרים. ב-1990 הנחה את הפסטיגל לצד מושונוב ובראבא. בראשית שנות ה-90 גילם את דמותו הקומית של מוכר חמניות נוירוטי בקמפיין פרסומות של "דפי זהב". ב-1995 כיכב לצד לימור גולדשטיין בקומדיית המצבים "ייסורי אפרים" שכתב אפרים קישון.

בשנת 2002 גילם דמות דומה בקומדיית המצבים "שאול" (בערוץ 3 בכבלים), שהיה שותף לכתיבתה. בשנים 2001-2000 השתתף בתוכנית הבידור "רק בישראל". ביולי 2006 השתתף במהדורה מיוחדת של תוכנית הבידור "משחק מכור" בערוץ 2. באותה שנה יצא סרט הקולנוע "מכתבים לאמריקה", שבו גילם את דמותו של פרויקה. ב-2007 הופיע בתפקיד משני בסדרת הדרמה הקומית "מסודרים".

בשנת 2008 שב להופיע בפרסומת של "דפי זהב" כאותו מוכר חמניות מוכר בשם "שאול פרחים".

בשנת 2010 היה מעורב בתאונת דרכים ונעצר בחשד לנהיגה בשכרות. לאחר שהודה במיוחס לו, גזר עליו בית משפט לתעבורה בתל אביב חמישה חודשי מאסר על תנאי ופסל אותו מלהחזיק ברישיון נהיגה במשך שלוש שנים[1].

בשנת 2011 השתתף בעונה השנייה של הסדרה הקומית "בובי ואני" וגם השתתף בשניים מפרקי העונה הראשונה של הסדרה "סברי מרנן" בתפקיד אחיה של ריקי (אותה מגלמת סנדרה שדה).

בשנים 2013-2021 גילם את דמותו של "הרב שלום (שוּלֶם) שטיסל" בסדרת הדרמה "שטיסל", תפקיד שעליו קיבל פעמיים את פרס האקדמיה לטלוויזיה לשחקן ראשי. באוגוסט 2013 יצא סרטם של אהרון קשלס ונבות פפושדו "מי מפחד מהזאב הרע", שבו מגלם גליקמן את יורם, אביו של גידי (צחי גראד).

ב־2017 כיכב גליקמן בדרמת הטלוויזיה אשר שודרה בערוץ הציבורי "האיש שניסה למנוע מלחמה / נסיונותיו של לוי אשכול למנוע את מלחמת ששת הימים", בבימויו של גדעון גנני. גליקמן גילם את דמותו של לוי אשכול[2]. ובנוסף שיחק באותה שנה בסרט הקומדיה הישראלי ״מסע הטבעת״. ב-2018 השתתף בסרטו של יהונתן אינדורסקי "דרייבר" ובסדרת הטלוויזיה "שטוקהולם". באותה שנה הופיע בתפקיד הראשי בסרטו של יעקב גולדווסר "שרוכים", עליו זכה בפרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר. בנוסף הופיע בסרטו של כריסטיאן פרוש, "מורר: אנטומיה של משפט", שהוקרן בפסטיבל הסרטים בחיפה.

כיום משחק ב"אנגינה פקטוריס" בצוותא ו"גלננגרי גלן רוס" בתיאטרון חיפה.

גליקמן חזר לעונה המיוחדת שהפיק ערוץ כאן 11 של "זהו זה!" בעקבות אירועי הקורונה, וממשיך להופיע בתוכנית זו גם ב-2023.

בקיץ של שנת 2023 יצאו כוכבי התוכנית ״זהו זה!״ וגליקמן בתוכם במופע שבו הם מבצעים לקט מן השירים שהם ביצעו בתוכניתם. מופעים אלו משכו קהל של עשרות אלפי צופים במצטבר.

דובלה גליקמן ורקדניות קאן קאן

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו הגדול, חגי גלבוע שהיה טייס תובלה בחיל האוויר הישראלי נפל ב-29 באפריל 1964 בהתרסקות מטוס מדגם נורד 2501 נוראטלס במכתש הגדול בנגב.[6]

גליקמן היה מ-1976 בזוגיות עם השחקנית ג'יטה מונטה, שלצידה שיחק בהצגה "האשה שבישלה את בעלה". בשנת 2009 השניים נפרדו לאחר 33 שנות זוגיות.

משנת 2011 בת זוגו היא שלומציון[7] קינן, בתו הבכורה של עמוס קינן ואחותה של הזמרת רונה קינן.

מתגורר בתל אביב.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דב גליקמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
2012 - עמוס תמם (אחת אפס אפס)
זוכה פרס האקדמיה לטלוויזיה לשחקן הטוב ביותר בסדרה דרמטית לשנת 2013 - דב גליקמן (שטיסל) הבא:
2014 - יהודה לוי (איש חשוב מאוד)
הקודם:
2014 - יהודה לוי (איש חשוב מאוד)
זוכה פרס האקדמיה לטלוויזיה לשחקן הטוב ביותר בסדרה דרמטית לשנת 2015 - דב גליקמן (שטיסל) הבא:
2016 - שלמה בראבא (אורי ואלה)