דבק עצמות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרגרי דבק עצמות
דבק עצמות חם ומוכן

דבק עצמות הוא דבק המיוצר מפסולת בתי מטבחיים ומשמש להדבקת עצים ועורות ומוצריהם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוע על שימוש בדבק עצמות כבר בימי מצרים העתיקה, אז שימש בעיקר להדבקת פריטי עץ ועור, ובין היתר לצורכי הדבקת ארונות המומיות. הפריטים נותרו מודבקים בדבק חזק זה אלפי שנים.

בעבר היה זה הדבק הבלעדי בתעשיות הבד והעץ (בפרט בתעשיית הריהוט).

יתרונו הגדול של דבק העצמות לעומת דבקים אחרים הוא האפשרות להמיסו מחדש גם לאחר שנים רבות בעזרת חימום המקום שמודבק בו, כאשר הוא מתקשה הוא נהיה מאוד קשה ומאפשר מילוי מקומות חסרים או פגמים ברהיט, וכן צבעו שקוף לגמרי בזמן ההדבקה, דבר המאפשר את מריחתו על פני-שטח הפריט בצורת שכבה.

בשיטה זו מתקבלים שני תוצרים - האחד, חוזק נוסף ופני-שטח חלקים ומוכנים לשיוף, נטולי "בורות" או "תעלות", כך שאם ישנו פגם הוא בלתי-מורגש במגע יד אך עלול להיות נראה לעין.

על הדבק להיות "על האש" משך כל זמן העבודה, קרי, במצב הרתחה, וכן נדרשים ערבוב ובחישה לעתים תכופות מאוד ואפילו רצופות לפעמים, משום שבועות אוויר הנוצרות עם ההרתחה, נוסף על מים הנוספים לחומר לדילול, עולות למעלה הקערה והדבק עצמו נשאר בתחתית בזמן שהמים רותחים. דרושה עבודה זריזה ומהירה כי דבק זה מתייבש מהר יותר מכל דבק נגרים פלסטי.

חסרונו העיקרי של דבק זה - הכנתו דורשת זמן וציוד, ריחו הרע הדומה לריח פגר או נבלה. במהלך ההמסה הוא פולט אדים הגורמים לתחושת גועל ועלול לגרום לפריחה בעור רגיש.

על-מנת להשתמש בדבק זה ישנו צורך בהמסתו באדי חום, עד שיימס לנוזל בעזרת שתי קערות האחת - מכילה את הדבק כשהוא בצורת גרגרים הדומים לעדשים בצורתם, קערה זו מונחת בתוך קערה גדולה יותר המכילה מים עד לחצי או שני-שליש . כאשר מתחילים המים לרתוח מוחל תהליך המסת הדבק מהאדים הנפלטים מהמים הרותחים. בשלב זה, הוספת מים חמים לתוך הקערה עם הדבק מזרזת את ההמסה מצד אחד, ומדללת את החומר המומס מצד שני. הנחת מכסה על שתי הקערות גם-יחד תזרז עוד יותר את זמן ההמסה. לאחר ההדבקה,מתקבל חוזק הדבקה גבוהה מאד והדבק עצמו מתקשה לגמרי לאחר היבוש הסופי,זהו דבק העץ החזק ביותר .

בימינו, השימוש בדבק עצמות הולך ופוחת עקב הופעת הדבק הפלסטי, המוכן לשימוש מיידי. דבק עצמות נמצא בשימוש יצרני כלי נגינה המיוצרים מעץ בעבודת יד כגון: צ'לו, כינור, קאנון, עוד ואחרים, וזהו אף הדבק המועדף על בוני כלי הנגינה מעץ כוון שהשימוש בו אינו פוגם בצליל של הכלי לעומת דבק פלסטי המיוצר על בסיס מים עם תוספת מקשה סנטטי. במדינות מתפתחות השימוש בדבק חם נפוץ יותר בשל מחירו הזול.

שמו המקורי של "דבק עצמות" זה הוא "דבק חם" וכך הוא נקרא בין בעלי המקצוע הוותיקים. את תואר "דבק חם" מחזיק כיום דבק אחר המומס בכמעט אותו עקרון אך בעזרת אקדח המסה חשמלי.