דבתרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דֶּבְּתֶרָה (געז, אמהרית ותגרית: ደብተራ; ברבים בגעז ובתגרית: דבתראת, אמהרית: דבתרווץ')‏[1][2] הוא תואר ומעמד הקיים בכנסייה האתיופית, האריתראית וביתא ישראל. לדבתרה אין הסמכה דתית פורמלית והוא אינו מוכר כחלק מההיררכיה הדתית, למרות היותו אחראי על חלקים נכבדים מטקסי הדת.

קבוצה של דבתרה בריקוד דתי

תלמידים למעמד לומדים באותו מסלול לכהונה ומעבר לו, ומקבלים חינוך בכתבי הקודש, לרבות ספר תהלים, בפתחה נגשת, בחוק, בגעז ובשפה, עוברים הכשרה בשירה ובריקודי הקודש של הזמה, קנה והאקווקוום, הכשרה כמרפאים ומומחים בצמחי מרפא. הדבתרה הוא האדם משכיל ביותר בהשכלתו הדתית ומתפקד בתפקידי הוראה, ספרות, ריפוי מסורתי, מאגיה דתית, העלאה באוב, שירה, ציור וריקוד וזאת לבד מהתפקידים הדתיים שבהם הוא מורשה לכהן. בשונה מהכהנים הדבתרה קשור יותר לחברה ומשמש לעתים קרובות כמתווך בין שני המעמדות.‏[3] נשים מורשות לרכוש מעמד דבתרה.

לדבתרה אין לבוש מיוחד והוא בדרך כלל לבוש כאחד העם, לעתים על ראשו יש טמטם, כיסוי ראש של כהן דת.

בקרב ביתא ישראל מעמד הדבתרה הוא אבן דרך לקראת לימודי הכהונה, כהני הקהילה נחשבים לדבתרה, למרות שאינם מתפקדים ככאלו. כהן אשר פורש או מודח מתפקידו יכול לשמש כדבתרה.‏[4]

במהלך המאה ה-20 עם תחילת המודרניזציה של אתיופיה וקידום החינוך החילוני נשחקו תפקידו הלא-דתיים של דבתרה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקור המילה היא במילה היוונית "διφτέα". בעברית קיימת המילה דפתר הלקוחה מאותה המילה.
  2. ^ Wolf Leslau, Comparative Dictionary of Geʻez (Classical Ethiopic): Geʻez-English, English-Geʻez, with an index of the Semitic roots, Otto Harrassowitz Verlag, 1987, ISBN 9783447025928, p. 122
  3. ^ יצחק גרינפלד, "הדבתרה והחינוך בקרב יהדות אתיופיה עד בואו של ד"ר פייטלוביץ'" בתוך מנחם ולדמן (עורך), מחקרים בתולדות יהודי אתיופיה, מכון הברמן למחקרי ספרות, 2011, עמ' 116-109
  4. ^ גרינפלד, "הדבתרה", עמ' 135-116