דב לוין
ערך זה עוסק בשופט. אם התכוונתם לאנשים אחרים ששמם דב לוין, ראו דב לוין (פירושונים).
 |
דב לוין (1 בדצמבר 1925 - 27 ביוני 2001), שופט בית המשפט העליון בשנים 1981 - 1995.
לוין נולד בתל אביב, לאב שעלה מרוסיה בסוף המאה ה-19 ואם מצאצאי הגאון מווילנא, שמשפחתה התגוררה בארץ ישראל מאז אמצע המאה ה-19 [1].
בשנת 1943 עבר עם הוריו לירושלים, שם הצטרף לאצ"ל ובו זמנית עבד במטה הארצי של משטרת המנדט. כמו כן החל בלימודי משפטים, בהם המשיך לאחר שובו לתל אביב בשנת 1945. במלחמת העצמאות שירת בצה"ל כקצין מחלקת מקלעים בינוניים בגדוד 35 של חטיבת אלכסנדרוני[2]. במילואים שירת כקצין כוח אדם בחיל השלישות ועם מינויו לשופט שירת ביחידת בתי הדין הצבאיים ולאחרונה בבית הדין הצבאי לערעורים. בשנת 1951 הוסמך לעריכת דין והשתתף במוסדות לשכת עורכי הדין כחבר המועצה הארצית והועד המרכזי. בעריכת דין עסק כשכיר וכעצמאי עד מינויו לשופט בספטמבר 1966. תחילה כיהן בבית משפט השלום בתל אביב ובמאי 1972 מונה לבית המשפט המחוזי. בשנת 1979 מונה לסגן נשיא בית המשפט בעיר. בשנת 1981 מונה לכהונה בפועל בבית המשפט העליון וכעבור שנה מונה לבית המשפט העליון במינוי קבע. בשנת 1988 שימש כאב בית הדין המיוחד אשר שפט את ג'ון דמיאניוק. לצד עבודתו פעל פעילות ציבורית נרחבת. בין תפקידיו: יושב ראש המועצה הלאומית למניעת תאונות, נשיא מוסדות השיפוט בהתאחדות לכדורגל בישראל ונשיא כבוד בבית הדין של תנועת "מכבי". בהגיעו לגיל 70, בשנת 1995, פרש מכס המשפט והחל לשמש בורר בתביעות שונות. ב-1997 זכה בתואר יקיר העיר תל אביב.
שני בניו הם עורכי דין. לוין הוא אחיו של המחבר והתעשיין צבי לוין, נשיא הלשכה הגדולה של הבונים החופשיים בישראל ויקיר העיר תל אביב (1984). לוין הוא גם דודו של המשורר והמתרגם עֲמָשַׂי לוין, מחבר השיר "בדד".
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תולדות חייו באתר NFC
- הודעה על פטירתו באתר ynet
- אילן היוחסין של דב לוין
- רשימת השופטים העליונים, מאתר "מוזיאון מורשת בתי המשפט", הממשלתי
- דבריה של אילנה דיין על אודות דב לוין, מתוך גלובס.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "אליהו-מיכל (בן-ציון) לוין", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1472
- ^ לוין דב (2001-1925) - Levin Dov, באתר חדשות מחלקה ראשונה (NFC)
