דב סדן

דב סדן
תאריך לידה	21 בפברואר 1902
תאריך פטירה	14 באוקטובר 1989
כנסות	6
סיעות	המערך, מפלגת העבודה

פרופ' דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת. חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לחכמת ישראל לשנת 1968.

קורות חייו

סדן נולד בשם דב בֶּרְל שְׁטוֹק בשנת 1902 בעיר ברודי שבגליציה, אז בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא קיבל חינוך יהודי מסורתי, ואת השכלתו הכללית רכש בכוחות עצמו. במהלך מלחמת העולם הראשונה עברה משפחתו ללבוב, ושם הצטרף סדן לתנועת "החלוץ" והפך לאחד מראשי התנועה בפולין.

בשנת 1925 עלה סדן לארץ ישראל. בין השנים 1927–1944 היה חבר מערכת עיתון 'דבר', ובעיקר עסק בעריכת המוסף הספרותי של העיתון.

בשנת 1952 זכה בפרס ברנר לספרות על ספרו "אבני בוחן".‏

בין השנים 1952–1970 היה מופקד הקתדרה ליידיש באוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת זו מונה בשנת 1963 לפרופסור, אף שבהשכלתו הרשמית לא נכלל אפילו תואר ראשון. בנוסף למשרתו באוניברסיטה העברית לימד סדן, החל משנת 1965 ועד לשנת 1970, ספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1965 נבחר לכנסת מטעם המערך, אך התפטר בסוף שנת 1968, במחאה על יציאת משלחת של הכנסת לגרמניה.

בשנת 1962 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 1968 הוענק לו פרס ישראל לחוכמת ישראל.

פרסם מאות ספרים ומאות מאמרים.

היה נשוי לגוסטה לבית פרנס, מראשונות העלייה השלישית, ואב לשניים: פרופ' עזרא סדן, כלכלן ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, ופרופ' יוסף (יוסי) סדן, חוקר תרבות האסלאם.

נפטר בסתיו 1989, בן 87 במותו.

ארכיונו, המכיל בין היתר התכתבויות, טיוטות וחמרי הכנה למחקריו ותצלומים, שמור בספרייה הלאומית.

מספריו

• מדרש פסיכואנליטי - פרקים בפסיכולוגיה של י"ח ברנר, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס. מאמרים, שפורסמו לראשונה בשנות השלושים של המאה העשרים, על יוסף חיים ברנר ויצירתו מנקודת ראותה של הפסיכואנליזה הפרוידיאנית.
• ש"י עולמות - י"ב מחקרי פולקלור, הוצאת מאגנס. תריסר מאמרים העוסקים בחקר הפולקלור היהודי.
• על ש"י עגנון, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
• אבני גדר: על סופרים וספרים, רמת גן: אגודת הסופרים העברים בישראל ליד מסדה (ספרית מקור), 1970.‏

ספר יובל לכבודו

• שמואל ורסס, נתן רוטנשטרייך, חנא שמרוק (עורכים), ספר דב סדן: קובץ מחקרים מוגשים במלאת לו שבעים וחמש שנה, ‬ירושלים–תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ז.

לקריאה נוספת

• רשימת מאמרים על דב סדן באתר רמב"י

ביבליוגרפיה:

• גצל קרסל, ‫כתבי דב סדן – ביבליוגרפיה, תל אביב: עם עובד, תשמ"א 1981. (א: ספרים – תרפ"א–תשמ"א 1921–1981; ב: בעתונים ובכתבי-עת עד שלהי 1936)
• יוסף גלרון-גולדשלגר, כתבי דב סדן: ביבליוגרפיה תרצ"ו–תשמ"ד כולל השלמות לשנים תרפ"ו–תרצ"ו, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ז 1986.
• יוסף גלרון-גולדשלגר, 'ביבליוגרפיה של כתבי דב סדן וזעיר מעט ממה שנכתב עליו ועל יצירתו בין השנים תשמ"ד–תש"ן', סדן (מחקרים בספרות עברית) 1 (תשנ"ד), 265–296.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של דב סדן בקטלוג הספרייה הלאומית
• הספרים של דב סדן באתר סימניה
• רשימת המאמרים של דב סדן באתר רמב"י (עברית) (לועזית)
• דב סדן, באתר הכנסת
• דב סדן ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• דוד תדהר (עורך), "דב סדן (שטוק)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1355
• דב סדן באתר האקדמיה ללשון העברית
• כרטיס אישי ואודותיו, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
• ד. דיוקנאי, ראשים בישראל: פרופ' דב סדן, או: בקערת צימוקים ואגוזים – 2002 בדיחות, מעריב, 19 במרץ 1954
• יוסף סדן, מוקש קטן שטמן אבי, דב סדן, לביאליק, באתר הארץ, 8 באפריל 2009
• מפעל דב סדן ללימודי יידיש, באוניברסיטה העברית בירושלים
• מדברי דב סדן, בכתב העת 'חוליות':
  • שונות
  • בין כפיפה לזקיפה: על איציק מאנגר

הערות שוליים

הקודם: אהרון אפלפלד, אבות ישורון

פרס ביאליק לספרות יפה 1980

הבא: זרובבל גלעד, יהושע טן-פי

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.