דגון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אינטרפרטציה מודרנית לדמותו של דגון, בדמות דג

דָּגוֹן הוא אל הדגן והחקלאות במיתולוגיות האמורית, האבלית והאוגריתית, וכן האל הראשי של הפלשתים. באוגריתית נקרא האל בשם דגנו ובאכדית בשם דאדגאנה או דאגונה.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם במילה "דגן" שהייתה מקובלת בכל השפות השמיות, או, לפי תאוריה אחרת מקור השם במילה "דג".

אזכורים קדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם דגון מופיע לראשונה בטקסט משנת 2,500 לפני הספירה לערך, בכתבי המארי שבסוריה.

באבלה התגלה כתובת משנת 2,300 לפני הספירה לערך בה מוזכר השם כאל הראשי של העיר וכ"ראש האלים" (BE-DINGIR-DINGIR), כאשר "אשתו" הייתה האלה "בלאטו", שפירוש שמה "גבירה". מקדשם נקרא אי-מול שמשמעו "בית הכוכב".

השם מוזכר בתעודה נוספת משנת 1,900 לפני הספירה לערך בה כותב הספרן אתור אסדואו מחצר המארי ומושל נאהור (העיר נחור שבתנ"ך).

באוגרית התגלה מקדש לדגון (בתעתיק: "דגן") משנת 1,300 לפני הספירה לערך, והוא נחשב האל השלישי בחשיבותו מבין אלי העיר (אחרי אל ואחרי בעל).

דגן מוזכר גם בטקסטים שומריים ואכדיים, ומתואר כאל לוחם ומגן (לעתים מזוהה עם אנליל). בטקסטים אלה הוא מלווה באלה "שאלה" המזוהה לפעמים עם נינליל. במבוא לחוקי חמורבי מתואר חמורבי כ"כובש היישובים לאורך הפרת בעזרת האל דגן".

על סרקופג שהתגלה בקרבת העיר צידון שהיה שייך ככל הנראה למלך אשמון- עזר מהמחצית הראשונה של המאה ה-5 לפנה"ס לערך נכתב: "אדון המלכים נתן לנו את דור ואת יפו, ארצות דגון, אשר בשפלת השרון".

אזכורים תנכיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הכתוב בספר יהושע י"ט, כט, מקום בשם "בית דגון" מצוי היה בשטח נחלת שבט אשר. בספר שופטים מתוארת השמדת מקדש דגון שבעיר עזה על ידי שמשון הגיבור. בספר דברי הימים א, י, ט מוזכר בית דגון המוצב בעיר בית שאן. מקדשו של האל דגון בעיר אשדוד מוזכר בספר שמואל בסיפור שביית ארון הברית:

וַיִּקְחוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיָּבִאוּ אֹתוֹ בֵּית דָּגוֹן; וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ, אֵצֶל דָּגוֹן. וַיַּשְׁכִּמוּ אַשְׁדּוֹדִים, מִמָּחֳרָת, וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה, לִפְנֵי אֲרוֹן ה'; וַיִּקְחוּ, אֶת-דָּגוֹן, וַיָּשִׁבוּ אֹתוֹ, לִמְקוֹמוֹ. וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר, מִמָּחֳרָת, וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה, לִפְנֵי אֲרוֹן ה'; וְרֹאשׁ דָּגוֹן וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו, כְּרֻתוֹת אֶל-הַמִּפְתָּן--רַק דָּגוֹן, נִשְׁאַר עָלָיו. עַל-כֵּן לֹא-יִדְרְכוּ כֹהֲנֵי דָגוֹן וְכָל-הַבָּאִים בֵּית-דָּגוֹן, עַל-מִפְתַּן דָּגוֹן--בְּאַשְׁדּוֹד: עַד, הַיּוֹם הַזֶּה

ספר שמואל א' ה', ב-ה)

האל דגון מוזכר גם בספרים החיצוניים (ספר מקבים א' י"א, 4), וכן בכתביו של יוספוס פלביוס, "קדמוניות היהודים", שבו נזכר מקום בשם "דגון" בקרבת יריחו.

השם והסמל בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]



אלים במיתולוגיה הכנענית
אלאשרהבעלענתעשתרעשתרתמותיםשפשירח
כושרותנכל ואיבכושר וחסיסרשףשלםשחרחורוןסעראדוניס
גדבעל זבובכמושמולךדגון
בעל