דגון

ערך זה עוסק באל הדגן במזרח התיכון הקדום. אם התכוונתם למסוף הגרעינים בחיפה, ראו ממגורות דגון.

אינטרפרטציה מודרנית לדמותו של דגון, בדמות דג

דגון הוא אל הדגן והחקלאות במיתולוגיות האמורית, האבלית והאוגריתית, וכן האל הראשי של הפלשתים. באוגריתית נקרא האל בשם דגנו ובאכדית בשם דאדגאנה או דאגונה.

מקור השם

מקור השם במילה "דגן" שהייתה מקובלת בכל השפות השמיות, או, לפי תאוריה אחרת מקור השם במילה "דג".

אזכורים קדומים

השם דגון מופיע לראשונה בטקסט משנת 2,500 לפני הספירה לערך, בכתבי המארי שבסוריה.

באבלה התגלה כתובת משנת 2,300 לפני הספירה לערך בה מוזכר השם כאל הראשי של העיר וכ"ראש האלים" (BE-DINGIR-DINGIR), כאשר "אשתו" הייתה האלה "בלאטו", שפירוש שמה "גבירה". מקדשם נקרא אי-מול שמשמעו "בית הכוכב".

השם מוזכר בתעודה נוספת משנת 1,900 לפני הספירה לערך בה כותב הספרן אתור אסדואו מחצר המארי ומושל נאהור (העיר נחור שבתנ"ך).

באוגרית התגלה מקדש לדגון (בתעתיק: "דגן") משנת 1,300 לפני הספירה לערך, והוא נחשב האל השלישי בחשיבותו מבין אלי העיר (אחרי אל ואחרי בעל).

דגן מוזכר גם בטקסטים שומריים ואכדיים, ומתואר כאל לוחם ומגן (לעתים מזוהה עם אנליל). בטקסטים אלה הוא מלווה באלה "שאלה" המזוהה לפעמים עם נינליל. במבוא לחוקי חמורבי מתואר חמורבי כ"כובש היישובים לאורך הפרת בעזרת האל דגן".

על סרקופג שהתגלה בקרבת העיר צידון שהיה שייך ככל הנראה למלך אשמון- עזר מהמחצית הראשונה של המאה ה-5 לפנה"ס לערך נכתב: "אדון המלכים נתן לנו את דור ואת יפו, ארצות דגון, אשר בשפלת השרון".

אזכורים תנכיים

על פי הכתוב בספר יהושע י"ט, כט, מקום בשם "בית דגון" מצוי היה בשטח נחלת שבט אשר. בספר שופטים מתוארת השמדת מקדש דגון שבעיר עזה על ידי שמשון הגיבור. בספר דברי הימים א, י, ט מוזכר בית דגון המוצב בעיר בית שאן. מקדשו של האל דגון בעיר אשדוד מוזכר בספר שמואל בסיפור שביית ארון הברית:

	וַיִּקְחוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיָּבִאוּ אֹתוֹ בֵּית דָּגוֹן; וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ, אֵצֶל דָּגוֹן. וַיַּשְׁכִּמוּ אַשְׁדּוֹדִים, מִמָּחֳרָת, וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה, לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה; וַיִּקְחוּ, אֶת-דָּגוֹן, וַיָּשִׁבוּ אֹתוֹ, לִמְקוֹמוֹ. וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר, מִמָּחֳרָת, וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה, לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה; וְרֹאשׁ דָּגוֹן וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו, כְּרֻתוֹת אֶל-הַמִּפְתָּן--רַק דָּגוֹן, נִשְׁאַר עָלָיו. עַל-כֵּן לֹא-יִדְרְכוּ כֹהֲנֵי דָגוֹן וְכָל-הַבָּאִים בֵּית-דָּגוֹן, עַל-מִפְתַּן דָּגוֹן--בְּאַשְׁדּוֹד: עַד, הַיּוֹם הַזֶּה
– ספר שמואל א' ה', ב-ה)

האל דגון מוזכר גם בספרים החיצוניים (ספר מקבים א' י"א, 4), וכן בכתביו של יוספוס פלביוס, "קדמוניות היהודים", שבו נזכר מקום בשם "דגון" בקרבת יריחו.

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא דגון בוויקישיתוף
• איתמר זינגר, ‏לבעיית זהותו של דגון אלוהי הפלשתים, קתדרה 54, דצמבר 1989

אלים במיתולוגיה הכנענית
אל • אשרה • בעל • ענת • עשתר • עשתרת • מות • ים • שפש • ירח כושרות • נכל ואיב • כושר וחסיס • רשף • שלם • שחר • חורון • סער • אדוניס גד • בעל זבוב • כמוש • מולך • דגון