דגים אמפיביים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היבשתנים הם כנראה הקבוצה שהסתגלה באופן הקיצוני ביותר לחיים הקרקעיים מבין הדגים האמפיביים הקיימים. בעלי חיים אלו יכולים להעביר את זמנם על היבשה במשך ימים אחדים. בתמונה מהמין Periophthalmus gracilis.
המין Anabas testudineus מהסוג אנבס שבמשפחת האנבסיים (Anabantidae).
המין Boleophthalmus boddarti.

דגים אמפיביים היא קבוצה לא טקסונומית של דגים, המסוגלים לעזוב את המים ולשהות על היבשה באופן זמני. יצורים אלו נעים בשיטות ודפוסים שונים, כגון תנועה גלית, קפיצה או מעין הילוך, ומפגינים שימוש בחלקים שונים של הגוף כמו סנפירי חזה, האגן והזנב.

בתהליך שנקרא היפוך אבולוציוני (evolutionary reversal) (ראו הומופלסיה), חיים "כפולים" אלו התפתחו בנפרד אצל מספר מינים לאורך ההיסטוריה, אחדים נכחדו מכבר ואחרים עדיין קיימים. אחד מהמקרים האלו נוגע לכל בעל חוליות יבשתי שחי אי פעם, והוא אכלוס הקרקע על ידי אבותיהם הקדומים הדגים. אלו הדגים שהעזו ועלו אל היבשה, החלו לשגשג בה ולתפוס גומחות אקולוגיות פנויות, מה שהוביל לשליטה של החולייתנים עליה. רבים מהדגים הקדומים היו בעלי איברים דמויי-ריאות, ואחרים, ביניהם דגי הריאות, עדיין מחזיקים בהם. בשונה מהם, אצל רוב מיני הדגים המודרניים התפתחו איברים אלו לשלפוחיות אוויר, שעוזרות להם לשלוט בציפה. בשל כך, הדגים האמפיביים החסרים את הריאות מפגינים הסתגלויות אבולוציוניות אחרות לחיים מחוץ למים, כגון צריכת חמצן מהזימים או מהעור שלהם. בנוסף, חלק מן הדגים האמפיביים מסוגלים לראות בבירור דרך האוויר, על אף השוני בינו לבין המים.

רשימה של דגים אמפיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושמי ריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מספר דגים בעלי "ריאות": כיום הם נחשבים נכחדים. חלק מקבוצה זאת היו האבות הקדומים של קבוצת בעלי ארבע רגליים.
  • דגי ריאות (dipnoi): שישה מינים, בעלי זימים דמויי גפיים והיכולת לנשום אוויר.

נושמי זימים או עור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יבשתנים (Oxudercinae): תת-משפחה זו היא כנראה בעלת היכולת הגבוהה ביותר להסתגלות לקרקע מבין כל הדגים. יבשתנים נמצאים בביצות שמכילות מנגרובים באפריקה ובאוקיינוס האטלנטי-הודי, הם יכולים לשרוד ביבשה עד כשלושה ימים וחצי.[1] יבשתנים נושמים דרך העור שלהם ודרך הרירית שנמצאת בפיהם (קרום רירי) וגם דרך הלוע. זה דורש מן היבשתנים להיות רטובים ומגביל אותם לאזורי מחיה לחים בלבד.
  • כמה צלופחאים (Anguilliformes): ישנם צלופחים, כמו צלופח אירופאי וצלופח אמריקאי, אשר יכולים לחיות ביבשה לתקופת זמן ממושכת אם האדמה לחה.
  • ראשנחשיים (Channidae): משפחת דגים זאת חייבת לצרוך אוויר תוך תקופות זמן מסוימות אחרת היא תטבע.
  • צלופח חשמלי, מין דרום אמריקאי הפותר את בעיית המחסור בחמצן במימי האמזונאס בנשימת אוויר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Sayer, M. D. J., and J. Davenport (1991), "Amphibious fish: why do they leave water?", Reviews in Fish Biology and Fisheries 1(2): 159-181.
  • Sayer, Martin DJ (2005), "Adaptations of amphibious fish for surviving life out of water.", Fish and Fisheries 6(3): 186-211.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]