דגל לבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגל לבן

דגל לבן מסמל בימינו בעיקר כניעה. לדגל היו שימושים רבים ושונים במהלך ההיסטוריה.

שימושים בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדגל הלבן הינו סימן בינלאומי המסמל כניעה או הפסקת אש על מנת לנהל משא ומתן. דגל לבן הנישא על ידי שליח מסמל כי השליח הינו בלתי חמוש וברצונו לנהל משא ומתן. על פי דיני המלחמה, ובהתאם לאמנת ז'נבה אין לירות על אדם הנושא דגל לבן.

נשיאת דגל לבן במרמה, ועל מנת לתקוף במפתיע, מהווה עבירה על דיני המלחמה ונחשבת כפשע מלחמה.

מקור השימוש בדגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיזכור הראשון של שימוש בדגל הלבן על מנת לסמל כניעה מקורו בזמן שלטון שושלת האן שבסין. ההיסטוריון קורנליוס טקיטוס מזכיר שימוש בדגל לבן בזמן כניעה בקרב משנת 109 לספירה. קודם לשימוש בדגל זה נהגו חיילים רומאים לסמל כניעה על ידי הרמת מגניהם מעל ראשיהם.

בית אומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית אומיה השתמשו בדגל הלבן כסמלם לזכר קרב בדר, ועל מנת להבדיל בינם לבין בית עבאס, תוך העדפת השימוש בצבע הלבן במקום הצבע השחור לאות אבל.

צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המאה ה-18, בתקופה שקדמה למהפכה הצרפתית שימש הדגל הלבן כדגלם של אנשי הצבא הצרפתי וכדגל צרפת. לאחר המהפכה, בשנת 1794 אומץ דגל שלושת הצבעים (ה"טריקולור") כדגל הלאומי של צרפת, ואילו הדגל הלבן הפך דגל של המלוכנים שהתנגדו למהפכה. במהלך תקופת השבת השלטון המלוכני בצרפת שב הדגל הלבן להיות דגל המדינה. הדגל הלבן נזנח לבסוף במהפכת יולי של 1830.

בודהיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדת הבודהיסטית הצבע הלבן בכלל והדגל הלבן בפרט מסמל אבל.

דגל אפגניסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כיבוש קאבול על ידי הטאליבן במלחמת האזרחים באפגניסטן נבחר הדגל הלבן כדגל האמירות האיסלמית של אפגניסטן, בשל היותו מסמל את "טוהר האמונה והממשל". מאוחר יותר נוסף כיתוב השהאדה לדגל.

בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגלים לבנים הם הדגלים של שמשי גונדור בספרי הארץ התיכונה פרי עטו של ג'ון רונלד רעואל טולקין.