דגל שמחת תורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוחים בלתי אנציקלופדיים, אזכורים לא ברורים לתקופות היסטוריות ("באותה תקופה"...).
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ספר התורה הוא דימוי עיקרי בדגלי שמחת תורה

דגל שמחת תורה (ביידיש: באַנער שמחת תורה) הוא דגל מקושט בו מניפים הילדים כחלק ממנהג חגיגות ההקפות הנערכות בחג היהודי שמחת תורה.

במהלך ההקפות נהוג להוציא את ספרי התורה מארון הקודש ולרקוד במעגלים סביב בימת בית הכנסת. דגלי שמחת תורה ניתנים לילדים כתחליף לספרי התורה בעת הריקודים.


דגל שמחת תורה הוא דגל צבעוני מעוטר בסמלי החג ומקושט בצורה יפה, ובדרך כלל נכתב עליו פסוק המסמל את שמחת התורה. על הדגלים נהגו לרשום משפטים כמו "שישו ושמחו בשמחת תורה". הסמלים המופיעים על דגל שמחת תורה לרוב הם ספרי תורה, שופרות וכן פסוקים הקשורים לחג. בגולה נהגו לשים על מוט הדגל תפוח שעליו נר דולק.



בסיקור שפורסם באתר ynet נכתב "לכל חג הצעצוע שלו. גם שמחת תורה הוא חג עם אביזר ייעודי, הלא הוא דגל שמחת תורה."


מנהג הדגל בקהילות אשכנז[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שמחת תורה

כבר במאה ה-17 היה קיים בקהילות אשכנז מנהג הנפת דגלי התורה, בהקפות ערב שמחת תורה היו מגיעים הילדים לבית הכנסת כשדגלים בידיהם. הדגלים במאה ה-17 היו עשויים מגזרות נייר,ולכן היו נקרעים בקלות. דגל שמחת תורה המודפס הראשון בעולם, הודפס ככל הנראה במרכז אירופה, (יש הסוברים שבווינה, אוסטריה)[דרוש מקור], על הדגל נכתב הפסוק:

"כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".

מסוף המאה ה- 19, מספרם של דגלי שמחת תורה קטן והם הפכו לנדירים לנוכח אי השתמרותם. הדגלים שהודפסו ושמשו במזרח ומרכז אירופה, נשאו תמונות של חג הסוכות ושמחת התורה ועוטרו בפסוקים מוכרים כגון:

"בסכת תשבו שבעת ימים".

"אגיל ואשמח בשמחת תורה".


הופעת הציונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז כינונה של מדינת ישראל, בציבור הדתי הלאומי, הופיעו בדגל שמחת תורה גם סמלים ציוניים ולאומיים המסמלים את אופי המדינה ואת שמחתה של מדינת ישראל בחג שמחת תורה.

בדגלים שנוצרו בארץ ישראל משנות ה-40, ההווי הארצישראלי משפיע על עיצוב הדגל הם מבטאים את הדור הראשון שקם בארץ ודגל במתן תחושה של יהדות חדשה, מנותקת מהגלות. אנחנו רואים במקום מבוגרים, מזוקנים ילדים עם כובע טמבל. את הלבוש הארופאי מחליפים מכנסיים קצרים, לאחר הקמת המדינה הריקודים המסורתיים עם ספרי התורה הופכים להיות ריקודי הורה של בנים ובנות יחד.

הציונות יצרה מעגל חדש של דימויים חזותיים ובראשם מנהיגי התנועה שהפכו גם לדיוקן מוכר של תוצרי אמנות עממית. בתחילת המאה ה-20 היה דיוקנו של הרצל מראה מוכר ומפורסם (ולכן גם הפך לדיוקן מבוקש) שהופץ בשלל צורות. דגלי שמחת תורה מאוירים שלרוב נכתבו עליהם פסוקים יוצרו גם בארץ ישראל, בגרסאות שונות בשנות השלושים, בשנות החמישים ובשנות השישים. בירושלים יוצרו דגלים על ידי "זסלנסקי" - חברת יצור והפצה של דגלים.

חברת "מרכז התמונות" התל אביבית יצרה ייצור המוני של דגלים אלו שהיו באותה תקופה חידוש ואחד הסמלים היותר מזוהים עם שמחת תורה. "מרכז התמונות" הדפיסו מראות מוכרים בצידו המצויר של הדגל ומסורת קבועה של הדפסת פיוטי "הושענות" בצידו השני של הדגל, אשר היה ססגוני ובעל צבעיים ייחודיים ועיטורים רבים. מוטיב עיצובי בולט היה "ארון הקודש" במרכזו של הדגל - שתי דלתות קרטון, שנועדו לעורר את סקרנות הילדים ולעודדם לגזור סביבן כדי למצוא מה מסתתר מאחוריהן. פתיחת הדלתות חשפה בדרך כלל ציור של ספרי תורה כרוכים (ספרי התורה היו אז דגמי תורה אשכנזיים מהסיבה שאז לא היו נפוצים דגמי ספרי התורה הספרדיים).

לאחר הקמת מדינת ישראל מצאה ישראל את ביטויה וסמליה גם בדגל שמחת תורה, אל הדגל נוספו עיטורים וסמלים נוספים המתקשרים למדינת ישראל ולסמליה הציוניים. הצייר דוד גלבוע הבליט בראשית שנות החמישים את שמחת ריקוד החג המתקיימת מחוץ למרחב בית הכנסת, כיאה ל"ילדי הטבע" הציוניים.

צריך לזכור שדגל שמחת תורה במשך הרבה מאוד שנים לא אפיין רק את האוכלוסייה הדתית. חילונים רבים היו מגיעים בערב לבתי כנסת וילדיהם מצוידים בדגלים מעוטרים. אם סוקרים את הדגלים מאז ועד היום מאוד בולט שלמרות השינויים, לדגלים תמיד היה בסיס מסורתי.


החייל בדגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת סיני - 1956 כיבוש רוב חצי האי סיני ובו שטחים מקראיים הביאו לכך שהחייל הישראלי, לבוש מדי צבא ימוקם גם כן בדגל כשהחייל רוקד ושר. דבר זה 'נתפס' באותה התקופה כמופת של גאוה ואהבה, וכמבשר שמחת החג.

מלחמת ששת הימים - 1967 המשיכה להציג את החייל הישראלי הגואל בשמחת תורה בבית הכנסת. דיוקנו הנוצץ והמנצח של החייל עיטר תוצרי אמנות שימושית והובלט גם במראה הדגלים פעמים רבות ובעיקר על רקע הכותל בירושלים.

בעקבות זאת, שב הכותל המערבי שבירושלים להיות מרכיב חזותי מרכזי גם בדגלי החג של שנות השבעים כסמן מאפיין של ישראליות השבה למקורותיה החזותיים היהודיים, וכרקע מוסכם של התפילה לשלום.


עיטור הדגל במסורת היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה לעיטור דגלי התורה הם דגלים ססגוניים עם פסוק, "אתה הראית" בתוך ספר תורה פתוח, וסביבו איורי ילדים עם כיפות ואיורי משה ואהרן ועוד. בין הדגלים בולטים אלו שעל ראשי מקלותיהם תקועים תפוחים אדומים, זאת על פי המסורת היהודית שהתפוח הוא סמל לישראל שקיבלו את התורה. בתפוחים קבועים נרות דולקים. ע"פ המסורת היהודית נמשלה התורה לאור והמצוות לנר. "כי נר מצווה ותורה אור" (משלי ו', כ"ג).

מה שהתחיל לפני כ-300 שנים עם דגלים שנעשו בידי ציירים מיומנים, והיה אביזר שסימל לעתים את הסטטוס של אוחז הדגל, בימינו מיוצר בסין.

במהלך 300 השנים שבהן נעשה השימוש בדגל, הוא השתנה מאוד בהשפעת האירועים והדמויות שבמציאות, מאחר שדגל הוא פריט שאינו נשמר, נותרו במוזיאונים דגלים רק החל מהמאה ה-19. בדגלים העתיקים מאוירים ילדים בלבוש מזרח אירופאי ודגמים של ארון קודש ודמויות כמו משה ואהרון. כשרואים את הדגלים האלה לצד הדגלים שנוצרו בארץ, החל משנות ה-40, מודגש המרחק שעשה הדגל, ומצביע על כך שיש בו רבדים מאוד עמוקים.

בשנות השמונים, נראתה דעיכתה של הגרפיקה והאמנות השימושית הנאיבית המתקשה להתחרות על תשומת לבם של הילדים המבקשים ריגושים קצביים יותר.


כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגלי שמחת תורה קבלו "חיזוק" קצר ימים של עיצוב בקו קליל יותר של יצרן תל אביבי וזכו שוב לעדנה מחודשת. בחברה החרדית לא חל שינוי והמנהג נמשך מאז, לצורך זה מכינים בכיתות הלימוד וגני הילדים דגלים או שמודפסים דגלים עם מוטיבים מסורתיים, כיום זה נעשה בסין וגם בארצות הברית ומעטים גם כאן שתמציתם קו יהודי תורני (כגון: הרב עובדיה יוסף בדרך אל בית כנסת וסוכה בשנות האלפיים).

במקומות אלה ניתן לראות ילדים ותינוקות מחזיקים בנוסף לדגלי שמחת תורה (המוכנים בגנים, בבתי הספר או הקנויים), דגלים שונים של תנועות נוער דתיות כגון בני עקיבא וכו'. או תנועות כגון ש"ס, או חב"ד.

בקהילות רבות מקובל לספר סיפורים על דגלי שמחת תורה ועל תפוח המונח על ראש הדגל, דבר זה מצוין בספרים ובאיורים לספר ילדים רבים, משמעותו של מנהג זה הינה סמליות, דגל שמחת תורה המסמל את התורה ותפוח ה'תקוע' בקצה הדגל המסמל מתיקות, כלומר; התורה מתוקה.

לאחרונה הונף על התורן במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב דגל שמחת תורה ענק, שמכריז על תערוכה שנפתחה במקום. התערוכה לא מציגה רק דגלי תורה שהפכו במהלך השנים לפרטים לאספנים, אלא גם את השינויים שעברו עלינו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]