דגל שמחת תורה
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוחים בלתי אנציקלופדיים, אזכורים לא ברורים לתקופות היסטוריות ("דאז", "באותה תקופה"...). | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
דגל שמחת תורה (מוכר גם ביידיש: באַנער שמחת תורה) (בהגייה יידישית - אשכנזית: באַנער שמחוס תוירה) הוא דגל אשר ילדים צעירים נוהגים להניפו בעת ההקפות בשמחת תורה וגם במוצאי שמחת תורה בהקפות שניות. נהוג כי הילדים מקבלים את דגל שמחת תורה מהוריהם, מהסבא והסבתא או שהם מכינים את הדגל בעצמם. דגל שמחת תורה בדרך כלל מעוטר בצורה יפה, הוא צבעוני ומקושט ופעמים רבות נכתב עליו פסוק המסמל את שמחת תורה.
הסמלים המופיעים על דגל שמחת תורה לרוב הם ספרי תורה,שופרות וכן פסוקים הקשורים לחג. מאז כינונה של מדינת ישראל, בציבור הדתי הלאומי, נכנסים לדגל שמחת תורה גם סמלים ציוניים ולאומיים המסמלים את אופי המדינה ואת שמחתה של מדינת ישראל בחג שמחת תורה.
תוכן עניינים |
מנהג הדגל בקהילות אשכנז [עריכה]
 |
ערך מורחב – שמחת תורה |
כבר במאה ה-17 היה קיים בקהילות אשכנז מנהג הנפת דגלי התורה, בהקפות ערב שמחת תורה היו מגיעים הילדים לבית הכנסת כשדגלים בידיהם.
הדגלים במאה ה-17 היו עשויים מגזרות נייר,ולכן היו נקרעים בקלות.
מסוף המאה ה- 19, מספרם של דגלי שמחת תורה קטן והם הפכו לנדירים לנוכח אי השתמרותם. הדגלים שהודפסו ושמשו במזרח ומרכז אירופה, נשאו תמונות של חג הסוכות ושמחת התורה ועוטרו בפסוקים מוכרים כגון:
"בסכת תשבו שבעת ימים".
"אגיל ואשמח בשמחת תורה".
הופעת הציונות [עריכה]
הציונות יצרה מעגל חדש של דימויים חזותיים ובראשם מנהיגי התנועה שהפכו גם לדיוקן מוכר של תוצרי אמנות עממית.
בתחילת המאה ה-20 היה דיוקנו של הרצל מראה מוכר ומפורסם (ולכן גם הפך לדיוקן מבוקש) שהופץ בשלל צורות.
דגל שמחת תורה המודפס הראשון בעולם, הודפס ככל הנראה במרכז אירופה, (יש הסוברים שבווינה, אוסטריה)[דרוש מקור], על הדגל נכתב הפסוק:
"כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
דגלים כאלו הודפסו גם בארץ ישראל, בגרסאות שונות בשנות השלושים, בשנות החמישים ובשנות השישים.
בירושלים יוצרו דגלים על ידי "זסלנסקי" - חברת יצור והפצה של דגלים.
חברת "מרכז התמונות" התל אביבית יצרה ייצור המוני של דגלים אלו שהיו באותה תקופה חידוש ואחד הסמלים היותר מזוהים עם שמחת תורה. "מרכז התמונות" הדפיסו מראות מוכרים בצידו המצויר של הדגל ומסורת קבועה של הדפסת פיוטי "הושענות" בצידו השני של הדגל, אשר היה ססגוני ובעל צבעיים ייחודיים ועיטורים רבים.
מוטיב עיצובי בולט היה "ארון הקודש" במרכזו של הדגל - שתי דלתות קרטון, שנועדו לעורר את סקרנות הילדים ולעודדם לגזור סביבן כדי למצוא מה מסתתר מאחוריהן. פתיחת הדלתות חשפה בדרך כלל ציור של ספרי תורה כרוכים (ספרי התורה היו תמיד דגמי תורה אשכנזיים מהסיבה שדאז לא היו נפוצים צורות ספרי התורה הספרדיים).
לאחר הקמת מדינת ישראל מצאה ישראל את ביטויה וסמליה גם בדגל שמחת תורה, אל הדגל נוספו עיטורים וסמלים נוספים המתקשרים למדינת ישראל ולסמליה הציוניים.
הצייר דוד גלבוע הבליט בראשית שנות החמישים את שמחת ריקוד החג המתקיימת מחוץ למרחב בית הכנסת, כיאה ל"ילדי הטבע" הציוניים.
החייל בדגל [עריכה]
מלחמת סיני - 1956 וגאולת מחוזות עבר מקראי, הביאו לכך שהחייל הישראלי, לבוש מדי צבא ימוקם גם כן בדגל כשהחייל רוקד ושר. דבר זה 'נתפס' באותה התקופה כמופת של גאוה ואהבה, כמבשר שמחת החג.
מלחמת ששת הימים - 1967 המשיכה להציג את החייל הישראלי הגואל בשמחת תורה בבית הכנסת. דיוקנו הנוצץ והמנצח של החייל עיטר תוצרי אמנות שימושית והובלט גם במראה הדגלים פעמים רבות ובעיקר על רקע הכותל בירושלים.
בעקבות זאת, שב הכותל המערבי שבירושלים להיות מרכיב חזותי מרכזי גם בדגלי החג של שנות השבעים כסמן מאפיין של ישראליות השבה למקורותיה החזותיים היהודיים, וכרקע מוסכם של תפילה לשלום.
שינויים גרפיים [עריכה]
בשנות השמונים, נראתה דעיכתה של הגרפיקה והאמנות השימושית הנאיבית המתקשה להתחרות על תשומת לבם של הילדים המבקשים ריגושים קצביים יותר.
כיום [עריכה]
דגלי שמחת תורה קבלו "חיזוק" קצר ימים של עיצוב בקו קליל יותר של יצרן תל אביבי וזכו שוב לעדנה מחודשת. כיום מודפסים דגלים עם מוטיבים מסורתיים בסין וגם בארצות הברית ומעטים גם כאן שתמציתם קו לאומי עדתי בנוסח מנהיגיה של תנועת ש"ס (כגון: הרב עובדיה יוסף בדרך אל בית כנסת וסוכה בשנות האלפיים).
בימנו, ניתן לראות ילדים ותינוקות מחזיקים בנוסף לדגלי שמחת תורה (המוכנים בגנים, בבתי הספר או הקנויים), דגלי חב"ד (דגלי המלך משיח) ודגלים שונים של תנועות נוער דתיות כגון בני עקיבא וכו'.
נהוג בקהילות רבות לספר סיפורים על דגלי שמחת תורה ועל תפוח המונח על ראש הדגל, דבר זה מצוין בספרים ובאיורים לספר ילדים רבים, משמעותו של מנהג זה הינה סמליות, דגל שמחת תורה המסמל את התורה ותפוח ה'תקוע' בקצה הדגל המסמל מתיקות, כלומר; התורה מתוקה.
