דגניה ב'
| דגניה ב' | |
דגניה ב' במרכז, דגניה א' בצד שמאל למעלה |
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק הירדן |
| גובה ממוצע | -205 מטר |
| תאריך ייסוד | 1920 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011: | |
| - אוכלוסייה | 600 תושבים |
 דגניה ב'
|
|
| http://www.degania-b.org.il/ | |
דגניה ב' היא קבוצה הנמצאת בעמק הירדן, סמוך לדגניה א', בתחום המועצה האזורית עמק הירדן.
דגניה ב' נוסדה בשנת 1920, על ידי קיבוץ "עבודה" של בני העלייה השנייה. במאורעות 1936–1939, המכונים גם המרד הערבי הגדול, שימש המקום בסיס יציאה להקמת יישובי חומה ומגדל. במפקד בשנת 1931 נספרו 136 תושבים ונמנו 39 בתים. בשנת 1970 נמנו 525 תושבים ובשנת 2005 מנתה האוכלוסייה 510 נפשות. בקבוצה החלו לבנות שכונה קהילתית שתגדיל את מספר הנפשות במקום.
במלחמת העצמאות הצליחו מגיניהן של דגניה א' ודגניה ב' לבלום את צבא סוריה שפלש לעמק הירדן. הסורים תקפו בשני ראשים ממשטרת צמח. כוח אחד מול דגניה א' וכוח שני מול דגניה ב'. טנק סורי שהגיע לפתחה של דגניה א' נפגע ונעצר בידי מגיני המקום ונמצא שם עד היום. חמישה תותחים 65 מ"מ ה"נפוליונצ'יק" שהגיעו לארץ באותו הזמן נשלחו מיד להגנת עמק הירדן, שם הופעלו לראשונה על ידי חיל התותחנים של צה"ל, הפתיעו את הסורים, גרמו לבהלה והיו מהגורמים לנסיגה הסורית בקרב על הדגניות.
דגניה ב' מתבססת על גידולי שדה כמו חיטה, אבטיחים, תלתן ואספסת. מטעים כמו תמרים, אבוקדו וגידול בננות. הקבוצה מפעילה גם רפת בקר גדולה. בעבר היו בדגניה ב' בריכות דגים. בדגניה ב' נמצאים שני מפעלים: "מרססי דגניה" לייצור מרססים לחקלאות ו"דגניה סיליקון" לייצור מוצרים מסיליקון. הקבוצה מפעילה גם אירוח כפרי בשם דגנית, וכן מפעל לשוקולד ופרלינים בשם גליתא.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אתר הבית של דגניה ב'
- דגניה ב' באתר הרשות לפיתוח הגליל
- דגניה ב' באתר בית יגאל אלון
- גליתא - חוות השוקולד בדגניה ב'
ראו גם [עריכה]
תמונות [עריכה]
|
|
|
|
|
|
||||||||||
