דג'יגה ורטוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דג'יגה ורטוב (2 בינואר 1896 - 12 בפברואר 1954) היה יוצר קולנוע יהודי רוסי. אחיו מיכאל ובוריס קאופמן היו גם הם יוצרי קולנוע ידועים.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורטוב נולד בביאליסטוק שבפולין הקונגרסאית (אז בשליטה רוסית) כדוד אבלוויץ' קאופמן (רוסית - Давид Абелевич Кауфман) למשפחה של אינטלקטואלים יהודים. בצעירותו שינה את שמו האמצעי לארקדיויץ' כדי להקנות לו צליל רוסי.

קאופמן למד מוזיקה בקונסרבטוריון של ביאליסטוק עד 1915, ימי מלחמת העולם הראשונה, עת ברחה משפחתו למוסקבה מפני צבא האימפריה הגרמנית הפולש והתיישבו לבסוף בסנקט פטרבורג.

בשנים 1916 - 1917, למד קאופמן רפואה במוסד הפסיכנוירולוגי בסנקט פטרבורג והתנסה ב"קולאז' צלילים" בזמנו הפנוי. בשלב זה של חייו אימץ קאופמן את השם דג'יגה ורטוב שמשמעו באוקראינית סביבון. כתיבתו הפוליטית ועבודתו ביומן הקולנוע "קינו פארבדה" (ברוסית, "סרט-אמת") הצביעו על גישתו המהפכנית רומנטית.

לאחר מהפכת אוקטובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורטוב החל את דרכו הקולנועית בשנים 1918 - 1919 לאחר מהפכת אוקטובר באיסוף קטעים מצולמים והפיכתם ליומני חדשות. בשנים 1920 - 1922 עבר לעריכת סרטי איסוף באורך מלא שכללו גם קטעים אישיים שלו. ורטוב התעסק בעיקר בתחום שהיום מוגדר כדוקומנטארי, טען שמטרת הקולנוע היא להציג את האמת ושקולנוע עלילתי הוא בעצם אשליה בורגנית שמטרתה לפגוע בפועלים.

סרטו המפורסם ביותר הוא האיש עם מצלמת הקולנוע שיצא בשנת 1929 וזכה להצלחה רבה. 5 שנים אחר כך ביים את הסרט שלושה שירים על לנין שהביא בעצם לסוף הקריירה שלו. סטלין, שהופיע בסרט פעם אחת בלבד ולמשך 4 שניות כעס מאוד וחיבל בקריירה שלו למרות הפופולריות שבה זכה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]