דג הבישוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דג הבישוף

דג הבישוף הוא יצור אגדי החי במים, בעל מאפיינים חיצוניים של בישוף (גלימה ומצנפת), אשר תועד כביכול במאה ה-16.

על פי האגדה הוא נתפס ונלקח למלך פולין, אשר ביקש לשמור אותו בארמונו. כאשר הוצג בפני קבוצת בישופים הוא העביר להם את רצונו לחזור לים. הללו קיבלו את בקשתו ושחררו אותו. הוא סימן את צורת הצלב, ונעלם במים.

הוא נתפס, לכאורה, שוב בשנת 1531 ליד חופי גרמניה. הוא סירב לאכול ומת שלושה ימים לאחר תפיסתו. הוא תואר וצויר בספרו המפורסם של קונרד גסנר Historia Animalum ("תולדות בעלי החיים").