דדלי פאונד
 | |
| אדמירל הצי דדלי פאונד | |
| לידה |
29 באוגוסט 1877 בריטניה, האי וייט |
|---|---|
| פטירה |
21 באוקטובר 1943 (בגיל 66) בריטניה, לונדון |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת  |
| השתייכות |
 הצי המלכותי הבריטי |
| תקופת הפעילות | 1891–1943 (כ־52 שנים) |
| דרגה | אדמירל הצי |
| פעולות ומבצעים | |
| |
| עיטורים | |
 מסדר האמבט (אביר הצלב הגדול).png){kind=small} מסדר ההצטיינות המסדר הוויקטוריאני המלכותי (אביר הצלב הגדול) | |
  | |
דדלי פאונד (באנגלית - Sir Alfred Dudley Pickman Rogers Pound; 29 באוגוסט 1877 - 21 באוקטובר 1943) היה הלורד הראשון של האדמירליות ומפקד הצי המלכותי הבריטי במלחמת העולם השנייה (1939–1943).
ב-1891 הצטרף כצוער למכללת הצי המלכותי בדארטסמות'. הוא התקדם במהירות בתפקידים באוניות הצי עד לקבלת פיקוד על אוניית מערכה.
מלחמת העולם הראשונה ואחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-מאי 1915 קיבל פיקוד על אוניית המערכה קולוסוס אתה השתתף בקרב יוטלנד. בקרב זה הטביע שתי סיירות קלות גרמניות והצליח לצאת מהקרב עם פגיעות קלות באונייתו. לאחר מכן הצטרף לאגף המבצעים של הצי והשתתף בתכנון הפשיטה על זבריחה.
ב-1923 צורף ליחדת התכנון של הצי וב-1925 מונה למפקדה. ב-16 בינואר 1933 הועלה לדרגת אדמירל. ב-מרץ 1936 התמנה למפקד שייטת הים התיכון. ב-31 ביולי מונה ללורד הראשי של הימייה הממונה על כל פעולות הצי המלכותי והועלה לדרגת אדמירל הצי. הוא מונה גם ליושב ראש המטה המשולב הקיסרי (דרג ביניים בין ראש הממשלה ושלושת מפקדי המטות: הים, היבשה והאוויר).
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילותו של פאונד במלחמת העולם השנייה שנויה במחלוקת. הוא היה איש אמונו של וינסטון צ'רצ'יל ולכן לא הודח למרות מספר כישלונות. הצלחתו הגדולה הייתה במערכת האוקיינוס האטלנטי נגד הצוללות הגרמניות. בתפקידו כמפקד הצי היה מעורב בעיצוב ההגנה על השיירות. הפגיעות בשיירות פחתו לאחר פיתוח מכ"ם, מטוסים ארוכי טווח, פצצות עומק והגנה על השיירות בשיתוף פעולה עם הצי האמריקאי והקנדי.
פאונד נכשל בשני מקרים בולטים:
- מבצע קרברוס - הצי הבריטי לא הצליח למנוע את מעברן של הסיירות שרנהורסט גנייזנאו ופרינץ אויגן במצר דובר ב-פברואר 1942.
- שיירת PQ 17 - הכישלון הגדול ביותר של פאונד. השיירה שכללה 34 אוניות יצאה ב-27 ביוני 1942 מאיסלנד לנמל ארכנגלסק בברית המועצות. היא לוותה בפעם הראשונה בכוח ימי משותף בריטי-אמריקאי. ב-4 ביולי 1942 נתקבלו ידיעות (שהוכחו בדיעבד כבלתי אמינות), שאוניית המערכה טירפיץ עומדת לצאת לקראת השיירה מלווה בכוח ימי נוסף. פאונד נתן מיד פקודה לאוניות המלוות לנטוש מיד את השיירה ולצאת לקראת הכוח הגרמני. אוניות השיירה קבלו הוראה להתפזר ולהגיע ללא ליווי לברית המועצות. על אוניות המסחר עטו צוללות ומטוסי הלופטוואפה ומתוך 34 טבעו 23. רק 11 הגיעו ליעדן (9 לארכנגלסק ו-2 למורמנסק).
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאונד סבל מגידול במוח ובעיות בפרק הירך. פעמיים עבר אירוע מוחי וב-5 באוקטובר 1943 התפטר. החליף אותו אדמירל הצי אנדרו קנינגהם. בעת שהיה מאושפז במצב קשה העניק לו המלך ג'ורג' השישי את מסדר ההצטיינות.
הוא נפטר ב-21 באוקטובר 1943. טקס האשכבה נערך בכנסיית ווסטמינסטר. גופתו נשרפה והאפר הועבר בטקס צבאי לאוניית הצי ופוזר בים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דדלי פאונד, באתר ww2 gravstone
- דדלי פאונד, באתר history of war
- הלווייתו של דדלי פאונד, באתר british pathe
- דדלי פאונד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)