הקילרס
 | |
| להקת הקילרס בהופעה, 2018 | |
| מקום הקמה |
לאס וגאס  |
|---|---|
| מוקד פעילות | לאס וגאס, נבדה, ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | מ-2001 |
| סוגה | רוק אלטרנטיבי • אינדי רוק • פוסט-פאנק • גל חדש • סינת'-פופ • דאנס-רוק • הארטלנד רוק |
| חברת תקליטים |
איילנד רקורדס ורטיגו רקורדס Marrakesh Mercury |
| אתר רשמי | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חברים | |
|
ברנדון פלאוורס דייב קונינג מארק סטורמר רוני ונוצ'י ג'וניור | |
| חברים לשעבר | |
|
דל ניל מאט נורקרוס בריאן הייבנס | |
  | |
הקילרס (באנגלית: The Killers; בתרגום לעברית: הרוצחים) היא להקת רוק מלאס וגאס, אשר הוקמה בשנת 2001 על ידי ברנדון פלאוורס (סולן הלהקה) ודייב קונינג (גיטריסט). לשניים הצטרפו בשנת 2002 הבסיסט מארק סטורמר והמתופף רוני ונוצ'י ג'וניור. שם הלהקה לקוח מלוגו על תוף בס של להקה פיקטיבית בקליפ לשיר "Crystal" של להקת ניו אורדר.[1]
הלהקה הוציאה שישה אלבומי אולפן שזכו להצלחה במצעדים רבים: Hot Fuss (2004), Sam's Town (2006), Day & Age (2008), Battle Born (2012), Wonderful Wonderful (2017) ו-Imploding the Mirage (2020).
הלהקה נחשבת לאחת מלהקות הרוק הגדולות ביותר במאה ה-21,[2] וללהקה המצליחה ביותר שמקורה בנבדה, שאלבומיה נמכרו עד סוף שנת 2013 במעל ל-28 מיליון עותקים.[3][4]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארבעת חברי הלהקה עבדו בעבודות שונות בלאס וגאס לפני שהקימו אותה. ברנדון פלאוורס, שנשר מלימודיו במכללה, עבד כנער שליח במלון חוף הזהב בעיר.[5] דייב קונינג, במקור מאיווה, נשר מהמכללה הציבורית ע"ש קירקווד ולאחר מכן מאוניברסיטת איווה. בינואר 2000 הוא עבר ללאס וגאס, שם עבד בחנות של בננה ריפאבליק.[6] מארק סטורמר עבד כשליח של ציוד רפואי, תוך כדי לימודי פילוסופיה באוניברסיטת נבדה בלאס וגאס.[7] רוני ונוצ'י ג'וניור למד נגינה קלאסית על כלי הקשה באותה אוניברסיטה ועבד כצלם בכנסייה וכנהג של תלת-אופן בקניון שבתוך מלון אלאדין.[8]
בשנת 2001 עזב פלאוורס את להקתו הראשונה, להקת סינת'-פופ בשם Blush Response, מאחר שסירב לעבור עימה ללוס אנג'לס, קליפורניה.[9] לאחר מכן, בעת שהיה בהופעה של אואזיס, החליט לעשות את המעבר מלהקת קלידים והחל בחיפוש גיטריסט.[10] הוא השיב למודעה שקונינג פרסם בעיתון, מכיוון שהאחרון ציין, בין היתר, את אואזיס כלהקה שהשפיעה עליו.[11] החיבור בין קונינג לפלאוורס היה מיידי, והם החלו בחזרות. ללהקה הצטרפו גם בסיסט (שותפו לחדר של קונינג) ומתופף.
כעבור זמן לא רב עזבו הבסיסט והמתופף את הלהקה לטובת עיסוקים אחרים. לאחר מכן המתופף אף תבע את הלהקה, בטענה שהוא כתב את השיר "Mr. Brightside". לאחר עזיבתם פלאוורס וקונינג פנו בהצעה לונוצ'י וסטורמר (שהיו חברים בלהקות אחרות) להצטרף ללהקה חדשה בשם "The Killers". את השם הם שאבו מסיפור קצר של ארנסט המינגוויי בשם זה ומוידאו קליפ לשיר "קריסטל" של להקת ניו אורדר, שם הוא נראה על תוף בס של להקה בדיונית.
לאחר שצפה בכמה הופעות, הסכים ונוצ'י להצטרף ללהקה, אך ציין שהיא עדיין חדשה ודרושה עוד עבודה רבה. בנוסף, מספר המעריצים של הלהקה היה קטן ועדיין לא גובשה לה תדמית. אחריו הצטרף סטורמר, בין היתר בגלל החברות שהתפתחה בינו לבין פלאוורס. את הופעותיהם הראשונות בהרכב הסופי, הם נתנו במועדון בעיר בשם The Junkyard.[12] מכיוון שהלהקה השתמשה במוסך שבביתו של ונוצ'י לצורך חזרות, עם מכירת הבית הם מצאו עצמם ללא חדר חזרות. את החזרות הבאות הם ביצעו בחדרי המוזיקה של אוניברסיטת נבדה בלאס-וגאס, שם למד ונוצ'י.
בתחילת דרכה ניגנה הלהקה במועדון קטן בדנוור, קולורדו. לאחר שהרכב הלהקה הסופי התגבש ורפטואר השירים שלה צמח, הלהקה החלה למשוך תשומת לב מצד ציידי כישרונות, סוכנים מקומיים ואף נציג של חברת האחים וורנר באנגליה. הלהקה החלה לנגן בכנסיות ברחבי קולורדו. ב-2001 הם ניגנו אצל כומר ידוע כדי לגייס כספים ללהקה. אף על פי שהנציג של וורנר החליט לוותר על הלהקה, הוא לקח איתו את קלטת הדמו והעביר אותה לחברו, מרטין הית', שבבעלותו הייתה חברת תקליטים בריטית עצמאית בשם ליזארד קינג שבסיסה בלונדון.[13] הית' החתים את הלהקה לפני תום הקיץ, והם עברו לאנגליה.
2003–2005: Hot Fuss[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-19 באוגוסט 2003 הושמע לראשונה השיר "Mr. Brightside" ברדיו DJ Zane Lowe's BBC Radio 1.[14] חודש לאחר מכן נסעה הלהקה ללונדון, שם במשך שבוע הופיעה במספר מקומות ברחבי העיר. ב-29 בספטמבר 2003 יצא לאור השיר "Mr. Brightside" בבריטניה במספר מוגבל של עותקים. השיר זכה לביקורות חיוביות בקרב מבקרי המוזיקה. עקב הצלחתה בבריטניה, החלו חברות תקליטים גדולות בארצות הברית להתעניין בלהקה, והיא הוזמנה להופיע במרתון המוזיקה ASCAP CMJ בניו יורק.[15] מאוחר יותר הוחתמה הלהקה בחברת התקליטים דאף ג'אם.[16]
הלהקה סיימה את הקלטת אלבום הבכורה שלה Hot Fuss בנובמבר 2003 יחד עם ג'ף סלצמן. זמן קצר לאחר מכן חזרה הלהקה ללונדון והצטרפה לסיבוב ההופעות של הלהקה British Sea Power בבריטניה. בפברואר 2004 צילמה הלהקה את הווידאו קליפ הראשון שלה לשיר "Somebody Told Me", שהיה לסינגל הבכורה של הלהקה בארצות הברית. במהלך האביב והקיץ של שנת 2004 הופיעה הלהקה במספר פסטיבלים ברחבי אירופה ואמריקה הצפונית, ובכך גדל קהל המעריצים שלה.[17]
את אלבומה הראשון, Hot Fuss, הוציאה הלהקה ב-7 ביוני 2004 בבריטניה, תחת חברת התקליטים Lizard King, וב-15 ביוני בארצות הברית, תחת חברת התקליטים איילנד רקורדס. בבריטניה ובאוסטרליה הופיע השיר "Glamorous Indie Rock and Roll" כרצועה השמינית באלבום, במקום השיר "Change Your Mind". האלבום זכה לביקורות חיוביות עם הוצאתו.[18] ההופעות הרבות של הלהקה והצלחתם של הסינגלים "Somebody Told Me", "All These Things That I've Done" ו-"Mr. Brightside", שאף הועמדו לזכייה בפרס גראמי,[19][20] הובילו להצלחה מסחרית גדולה של האלבום. האלבום הגיע לפסגת מצעד האלבומים של בריטניה בינואר 2005, שבעה חודשים לאחר הוצאתו, והגיעה למעמד של פלטינה משובעת בבריטניה ובאירלנד.[21] האלבום שהה במצעד האלבומים של בריטניה 173 שבועות, והיה לאלבום ששהה זמן רב ביותר בעשור הראשון של המאה ה-21. בארצות הברית הגיע האלבום למקום השביעי במצעד האלבומים בילבורד 200 באפריל 2005, שם גם הגיע למעמד של פלטינה משולשת.[22] הלהקה זכתה לתואר "The World's Best Selling New Group" בטקס פרסי המוזיקה העולמית בשנת 2005. באותה שנה הועמדה הלהקה לשלושה פרסי גראמי על אלבומה Hot Fuss.
2005–2007: Sam's Town ו-Sawdust[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמן קצר לאחר שהסתיים סיבוב ההופעות של הלהקה לקידום אלבומה הראשון Hot Fuss, חזרה הלהקה לאולפן והחלה בהקלטת אלבומה השני, יחד עם המפיקים אלן מולדר ופלוּד. עם סיום העבודה על האלבום, תיאר פלאוורס את האלבום כ"אחד האלבומים הטובים ביותר בעשרים השנים האחרונות".[23] הסינגל הראשון מהאלבום, "When You Were Young", יצא לאור ביולי 2006, ולאחר כחודש הוא הוצע להורדה דיגיטלית. הסינגל נכנס למצעד המכירות במקום החמישי לפי מספר ההורדות בלבד. שבוע לאחר מכן, עם יציאתו לחנויות, הגיע למקום השני בבריטניה, לאחר שהצליח להוריד מהמקום הראשון את להקת ה-Scissor Sisters. השיר הועמד לשני פרסי גראמי וזכה לביקורות חיוביות.[24]
האלבום השני של הלהקה, Sam's Town, שנקרא על שם מלון-קזינו בלאס ווגאס, עיר הולדתה של הלהקה, "Sam's Town Hotel and Gambling Hall", יצא לאור ב-2 באוקטובר 2006 בבריטניה ולמחרת היום בארצות הברית, דרך חברת התקליטים איילנד רקורדס. האלבום ספג ביקורות מעורבות ממבקרי המוזיקה, כאשר חלקם שיבחו את הלהקה על התפתחותה.[25] בשבוע הראשון להוצאתו מכר האלבום מעל ל-706,000 עותקים ברחבי העולם והגיע למקום השני במצעד האלבומים של ארצות הברית, בילבורד 200, ולפסגת מצעד האלבומים של בריטניה, שם גם הגיע למעמד של פלטינה מחומשת.[26] לקידום האלבום יצאה הלהקה לסיבוב ההופעות השני שלה, "Sam's Town Tour", שהחל ב-23 באוגוסט 2006 והסתיים ב-14 בנובמבר 2007, ובמהלכו ביצעה הלהקה 161 הופעות ברחבי העולם.
ב-29 בנובמבר 2006 הקליטה הלהקה באולפני אבי רוד אלבום לייב בשם Live from Abbey Road. בדצמבר באותה השנה הוציאה הלהקה שיר חג מולד בשם "A Great Big Sled"', שכל הכנסותיו נתרמו לארגון Product Red.
בפברואר 2007 הופיעה הלהקה בטקס פרסי ה-BRIT בבריטניה עם השיר "When You Were Young". בטקס זה זכתה הלהקה בשני פרסים, האחד ללהקה הטובה ביותר והשני לאלבום הטוב ביותר.[27] באותו חודש זכה הוידאו קליפ לסינגל השני מהאלבום, "Bones", בפרס NME לקליפ הטוב ביותר. את הקליפ ביים במאי הקולנוע טים ברטון.
במסגרת קידום המכירות לאלבומם השני, הלהקה הופיעה בפרק הראשון של העונה ה-32 של תוכנית המערכונים סאטרדיי נייט לייב ב-30 בספטמבר 2006. הלהקה שרה את השירים "When You Were Young" ו-"Bones".
הסינגל השלישי מהאלבום, "Read My Mind", יצא לאור ב-13 בפברואר 2007. גרסת רמיקס לשיר הופיעה בפסקול לתוכנית הטלוויזיה "Friday Night Lights", והועמדה לפרס "השיר האהוב מפסקול" בטקס פרסי בחירת הקהל לשנת 2008.[28] הסינגל הרביעי והאחרון מהאלבום, "For Reasons Unknown", יצא לאור ב-25 ביוני 2007. הלהקה לא קידמה את השיר כפי שקידמה את הסינגלים שקדמו לו, מכיוון שלדברי פלאוורס, "ארבעה סינגלים לאלבום הם יותר מדי".
בנובמבר 2007, יצא אלבום אוסף של הלהקה אשר נקרא Sawdust. האלבום מכיל שירים מהאלבומים הקודמים, גרסאות כיסוי ושירים חדשים. באוקטובר 2007 הוציאה הלהקה שני סינגלים מהאלבום. הסינגל הראשון מהאלבום היה גרסת כיסוי לשיר "Shadowplay" של הלהקה הבריטית ג'וי דיוויז'ן, שהוקלטה לפסקול לסרט "Control".[29] בסינגל השני מהאלבום, "Tranquilize", משתתף הזמר לו ריד.
2007–2010: Day & Age[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלהקה החלה בעבודה על אלבומה השלישי בשנת 2007, כאשר נפגשו חברי הלהקה עם המפיק סטיוארט פרייס בביתו בלונדון והקליטו דמו לשיר "Human". השיר יצא לאור ב-22 בספטמבר 2008 כסינגל הראשון מהאלבום. השיר זכה להצלחה והגיע למקום השלישי במצעד הסינגלים של בריטניה, שם גם הגיע למעמד פלטינה.[30] בישראל הגיע השיר למקום הראשון במצעד המוזיקה מדיה פורסט.[31] ב-4 בנובמבר באותה השנה יצא לאור הסינגל השני מהאלבום, "Spaceman".
האלבום השלישי של הלהקה, Day & Age, יצא לאור ב-25 בנובמבר 2008. סולן הלהקה, ברנדון פלאוורס, ציין כי אלבום זה הוא "כמו להסתכל על Sam's Town ממאדים" ותיאר אותו כ"האלבום העליז ביותר" של הלהקה.[32] עם זאת, האלבום כולל שירים הנוגעים בנושאים אישיים, ביניהם הרצועה האחרונה באלבום, השיר "Goodnight, Travel Well", שנכתב על מות אמו של גיטריסט הלהקה דייב קונינג.[33] האלבום היה לאלבומה השלישי ברציפות של הלהקה שהגיע לפסגת מצעדי האלבומים של בריטניה ואירלנד, שם הגיע למעמד פלטינה מרובעת.[34] בארצות הברית הגיע האלבום למקום השישי במצעד האלבומים בילבורד 200, שם גם הגיע למעמד זהב. לאחר הוצאת האלבום, הוציאה הלהקה שני סינגלים נוספים לקידומו: "The World We Live In", שיצא לאור ב-18 במאי 2009, ו-"A Dustland Fairytale", שיצא לאור ב-9 ביוני באותה השנה.
באוקטובר 2008 יצאה הלהקה לסיבוב ההופעות השלישי שלה, Day & Age World Tour. סיבוב ההופעות נמשך שנתיים, אך נקטע בשל מות אמו של פלאוורס.[35] הלהקה החליטה לבטל את שאר ההופעות שהיו מתוכננות לאותו סיבוב הופעות, באסיה ובאוסטרליה. במהלך סיבוב ההופעות הקליטה את אלבום ההופעה הראשון שלה, Live from the Royal Albert Hall. האלבום יצא לאור בנובמבר 2009 והגיע למעמד פלטינה כפולה בבריטניה.
בינואר 2010, הודיעה הלהקה על הפסקה זמנית, שנמשכה כשנה וחצי. במהלך ההפסקה עבדו חברי הלהקה פלאוורס, ונוצ'י, וסטורמר בנפרד על אלבומי סולו ופרויקטים אחרים.[36]
2011–2013: Battle Born ו-Direct Hits[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
הלהקה חזרה לבמה בשנת 2011, והופיעה בפסטיבלים שונים ברחבי אמריקה ובאירופה, ביניהם פסטיבל לולהפלוזה, שנערך ב-2 באפריל בצ'ילה,[37] ובפסטיבל Hard Rock Calling, שנערך בהייד פארק בלונדון ב-24 ביוני.[38]
במאי 2011 החלה הלהקה לעבוד על אלבום האולפן הרביעי בסטודיו שלהם בלאס וגאס, יחד עם חמישה מפיקים: סטיב ליליווייט, דמיאן, ברנדן אובריאן, סטיוארט פרייס ודניאל לנואה.[39] לאחר שנה של הקלטות, ב-7 ביוני 2012 פרסמה הלהקה קדימון לאלבום, בו חשפה הלהקה את שם האלבום, Battle Born, הלקוח מהכיתוב שעל דגל נבדה.[40] ב-10 ביולי, כחודש לאחר מכן, יצא לאור הסינגל הראשון מתוך האלבום, "Runaways". האלבום יצא לאור ב-18 בספטמבר 2012, והיה לאלבום הרביעי ברציפות של הלהקה שהגיע לפסגת מצעד האלבומים של בריטניה.[41] בשבוע הראשון להוצאתו מכר האלבום 113,000 עותקים בארצות הברית, שם גם הגיע למקום השלישי במצעד האלבומים בילבורד 200.[42] הסינגל השני מהאלבום, "Miss Atomic Bomb", יצא לאור ב-23 באוקטובר 2012 ותואר כמעין 'מבוא' לשיר "Mr. Brightside" מאלבום הבכורה של הלהקה, Hot Fuss. הסינגל השלישי והאחרון מהאלבום, "Here with Me", יצא לאור ב-16 בדצמבר באותה השנה.
לקידום האלבום יצאה הלהקה לסיבוב ההופעות "Battle Born World Tour", שהיה לסיבוב ההופעות הרווחי ביותר ה-43 לשנת 2013.[43] ב-22 ביוני 2013 התקיימה ההופעה הגדולה ביותר של הלהקה באצטדיון ומבלי. בהופעה זו ביצעה הלהקה שיר שנכתב במיוחד לרגל האירוע, שנקרא "The Wembley Song". ההופעה זכתה לביקורות חיוביות.[44]
ב-11 בספטמבר 2013 פרסמה הלהקה בחשבון הטוויטר שלה תמונה בה מופיע כיתוב בקוד מורס, שפירושו היה "The Killers Shot at the Night".[45] ב-16 בספטמבר 2013, עשר שנים לאחר הופעתה הראשונה בלונדון, הוציאה הלהקה את השיר "Shot at the Night", שהיה לסינגל הראשון מאלבום הלהיטים של הלהקה, Direct Hits, שיצא לאור ב-11 בנובמבר באותה השנה לציון 10 שנים של פעילות. האלבום כלל שירים מארבעת אלבומי האולפן של הלהקה, יחד עם הסינגל החדש והשיר "Just Another Girl".
באותה תקופה הודיעו חברי הלהקה כי בכוונתם לקחת הפסקה זמנית של מספר שנים לפני תחילת העבודה על אלבומם החמישי. בתוקפה זו סולן הלהקה ברנדון פלאוורס והמתופף רוני ונוצ'י המשיכו בקריירות הסולו שלהם.[46]
2017–2019: Wonderful Wonderful[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 2017, שחררה הלהקה את השיר "The man" כחלק מהכרזה על אלבום האולפן החמישי שלהם שייקרא "Wonderful wonderful". האלבום, שהופק על ידי ג'קנייף לי, שוחרר ב-22 בספטמבר 2017.
הלהקה יצאה לסיבוב פסטיבלים, שההופעה הבולטת בו הייתה הופעה בה הם עלו בהפתעה על בימת פסטיבל גלסטונברי, מבלי שיהיו מוכרים כחלק מהליין אפ. באוגוסט 2017 הוציאה הלהקה הודעה שהגיטריסט דייב קונינג והבסיסט מארק סטורמר לא ישתתפו בהמשך סיבוב ההופעות, את מקומם החליפו הגיטריסט טד סאבליי והבסיסט ג'ייק בלאנטון.
הלהקה המשיכה לקדם את האלבום באמצעות סיבוב הופעות אצטדיונים מצומצם ברחבי אירופה וארצות הברית.
האלבום זכה להצלחה והגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי ובמצעד הבריטי, מה שהפך את הקילרס ללהקה הבינלאומית הראשונה שכל אלבומי האולפן שלה הגיעו למקום הראשון במצעד הבריטי.
2019–2020: Imploding the Mirage[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 בנובמבר 2019, הכריזה הלהקה על שם האלבום החדש, אשר יצא לאור באוגוסט שנת 2020. בחודש מרץ של אותה שנה, שחררה הלהקה סינגל מהאלבום בשם "Caution", אשר כלל סולו של לינדזי בקינגהאם. הסינגל הגיע למקום הראשון של מצעד השירים האלטרנטיביים של בילבורד.
ביולי 2020 הלהקה שחררה סינגל חדש מהאלבום בשם "My Own Soul's Warning".
2020–2021: Pressure Machine[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף השבוע בו שוחרר האלבום Imploding the Mirage, נחשף שהלהקה עובדת על אלבום שביעי במספר.
בחודש ינואר 2021, חזר דייב קיונינג לעבוד עם הלהקה על אלבומם השביעי והצטרף לסיבוב ההופעות שלהם. בחודש יוני של אותה שנה, ברוס ספרינגסטין הודיע על שיתוף פעולה עם הלהקה - ביצוע מחודש לשיר A Dustland Fairytale, שיצא לראשונה בשנת 2009.
ב-13 באוגוסט 2021, יצא לאור האלבום Pressure Machine. עם יציאתו, תפס האלבום את המקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי. ב-5 באוגוסט יצא לאור הסינגל "Boy".
ב-25 באוגוסט 2023 יצא הסינגל "Your Side of Town".
עבודות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2009 הקליטה הלהקה שיר לפסקול של הסרט "דמדומים 2: ירח חדש", שנקרא "A White Demon Love Song".
הקילרס ביצעו שיר בשם "Spaceship Adventure" בתוכנית הילדים "יו גאבה גאבה!" של ניקלודיאון, בה הלהקה הוצגה כ"ברנדון, רוני, מארק ודייב", בניגוד ל"The killers" (הרוצחים), כדי להתאים את השם לתוכנית ילדים.
הלהקה הקליטה קאבר של השיר "Go All the Way", של להקת ה"Raspberries", לסרט "צללים אפלים" של טים ברטון.
ב-אוקטובר 2011, הקליטה הלהקה קאבר לשיר "Ultraviolet (Light My Way)" של להקת "U2" לאלבום הקאברים של "U2" שנקרא "AHK-toong BAY-bi Covered".
בינואר 2019, הוציאה הלהקה שיר עצמאי שנקרא "Land of the free".
סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשירי הלהקה ניכרת השפעה רבה של מוזיקה בריטית, והלהקה אף מתוארת לפעמים כ"להקה הבריטית הטובה ביותר שיצאה מארצות הברית". כמו כן, ניכרת השפעה של מוזיקה משנות ה-80, בעיקר מסגנון הגל החדש. פלאוורס אמר בראיונות שהצליל ה"גדול מהחיים" של חלק מהשירים נובע מהחיים בלאס וגאס, עיר שבה הכול נוצץ והתחרות קשה. למרות ההערכה שהם רוכשים ללהקות הפוסט-פאנק שצמחו בשנות ה-80, חברי הלהקה הם מעריצים מושבעים של ניו אורדר, דייר סטרייטס, דייוויד בואי, מוריסי, U2 והביטלס.
חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברנדון פלאוורס – שירה, קלידים, סינתיסייזר, פסנתר, גיטרה בס (2001–הווה)
- דייב קונינג – גיטרה, קולות רקע (2001–הווה)
- רוני ונוצ'י ג'וניור – תופים, כלי הקשה, קולות רקע (2002–הווה)
- מארק סטורמר – גיטרה, גיטרה בס, קולות רקע (2002–הווה)
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – דיסקוגרפיה של הקילרס
אלבומי אולפן
- 2004: Hot Fuss
- 2006: Sam's Town
- 2008: Day & Age
- 2012: Battle Born
- 2017: Wonderful Wonderful
- 2020: Imploding the Mirage
אלבומי אוסף
- 2007: Sawdust
- 2013: Direct Hits
- 2016: Don't Waste Your Wishes
אלבומים נוספים
- 2002: The Killers (אלבום דמו)
- 2009: Live from the Royal Albert Hall
- 2011: (Red) Christmas
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם הטקס\תחרות | שנה | פרס | העבודה המועמדת |
|---|---|---|---|
| פרסי הווידאו קליפים של MTV | 2005 | האמן החדש הטוב ביותר | הקילרס |
| פרסי המוזיקה של MTV אירופה | 2006 | להקת הרוק הטובה ביותר | הקילרס |
| פרסי BRIT | 2007 | האלבום הבינלאומי הטוב ביותר | Sam's Town |
| הלהקה הבינלאומית הטובה ביותר | הקילרס | ||
| פרסי NME בריטניה | 2005 | הלהקה הבינלאומית הטובה ביותר | הקילרס |
| המתלבש הטוב ביותר | ברנדון פלאוורס | ||
| הגבר הסקסי ביותר | |||
| 2007 | הווידאו קליפ הטוב ביותר | "Bones" | |
| 2008 | הלהקה הבינלאומית הטובה ביותר | הקילרס | |
| 2009 | |||
| 2013 | |||
| פרסי NME ארצות הברית | 2008 | הלהקה הטובה ביותר | הקילרס |
| רצועת האינדי/מוזיקה אלטרנטיבית הטובה ביותר | "Tranquilize" | ||
| פרסי Q | 2006 | הווידאו קליפ הטוב ביותר | "When You Were Young" |
| פרסי ה-International Dance Music | 2009 | רצועת מוזיקה אלטרנטיבית/דאנס רוק הטובה ביותר | "Human" |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הקילרס (באנגלית)
הקילרס, ברשת החברתית פייסבוק
הקילרס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הקילרס, ברשת החברתית אינסטגרם
הקילרס, סרטונים בערוץ היוטיוב
הקילרס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הקילרס, באתר אייטונס (באנגלית)
הקילרס, באתר ספוטיפיי
הקילרס, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
הקילרס, באתר Last.fm (באנגלית)
הקילרס, באתר AllMusic (באנגלית)
הקילרס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
הקילרס, באתר דיזר
הקילרס, באתר Yandex.Music (ברוסית)
הקילרס, באתר Discogs (באנגלית)
הקילרס, באתר Songkick (באנגלית)- הקילרס, באתר Genius
- הקילרס, באתר SecondHandSongs
הקילרס, באתר בילבורד (באנגלית)
הקילרס, באתר אמזון מיוזיק- עמי פרידמן, הקילרז: מפופ גיטרות לקיטש איצטדיונים, באתר ynet, 15 בדצמבר 2013
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Video: Bernard Sumner joins The Killers in celebration of their 'musical home' פורסם באתר Manchester Evening News ב-20 בפברואר 2013
- ^ Brandon Flowers on The Desired Effect: 'Every song on this album is a single', פורסם באתר הגרדיאן ב-22 במרץ 2015
- ^ The Killer so scared he fell off the stage! Brandon Flowers on a UK debut that went very wrong, פורסם ב-Daily Mail ב-13 בדצמבר 2013
- ^ Ed Christman, The Killers’ Catalog Acquired in Eldridge’s First Music Publishing Deal, Billboard, 2020-11-17 (באנגלית אמריקאית)
- ^ The Lady Killer: An Interview with the Killers’ Brandon Flowers, פורסם ב-Spin ב-9 בנובמבר 2004
- ^ Dave Keuning - Biography באתר IMDb
- ^ The Killers - Biography באתר IMDb
- ^ Ronnie Vannucci: Killer With A Cause, פורסם באתר Modern Drummer ב-23 בינואר 2009
- ^ Brandon Flowers Speaks, פורסם ב-Las Vegas Weekly ב-14 באפריל 2005
- ^ Oasis – Brit-Rock 'n' Role Models, פורסם ב-Paste ב-1 ביוני 2005
- ^ Let’s-start-a-band ad in newspaper created Killers, פורסם בסיאטל טיימס ב-24 באפריל 2005
- ^ Change we can believe in, פורסם באתר הגרדיאן ב-14 בספטמבר 2008
- ^ Ten Things About... The Killers, פורסם ב-Digital Spy ב-13 בספטמבר 2012
- ^ Radio 1 – Zane Lowe – Tracklisting פורסם ב-BBC ב-19 באוגוסט 2003
- ^ Lineup Announced for ASCAP Presents: CMJ 2014 Showcase, פורסם באתר ASCAP ב-9 באוקטובר 2014
- ^ Spotlight Special: The Killers - Hot Fuss, פורסם באתר CLASH ב-21 במאי 2014
- ^ דוריאן לינסקי, Mecca to Macca, פורסם באתר הגרדיאן ב-26 ביוני 2004
- ^ Hot Fuss באתר Metacritic
- ^ 47th Annual Grammy Awards - 2005, פורסם באתר Rock On The Net ב-13 בפברואר 2005
- ^ 48th Grammy Awards - 2006, פורסם באתר Rock On The Net ב-8 בפברואר 2006
- ^ ביקורת על האלבום באתר Mind Equals Blown, פורסם ב-23 במאי 2014
- ^ Thomas Makes Billboard History, פורסם באתר מגזין המוזיקה בילבורד ב-27 באפריל 2005
- ^ Killers’ Next LP Will Show Strong Influence Of … Bruce Springsteen!?, פורסם ב-MTV ב-1 במאי 2006
- ^ 20 artists you may not have known were nominated for (and won) Grammy Awards, פורסם ב-Alternative Press ב-6 בפברואר 2015
- ^ Sam's Town באתר הביקורות Metacritic
- ^ The Killers at Big Dome Sept. 26 פורסם ב-Philstar ב-26 באוגוסט 2013
- ^ Arctic Monkeys scoop two Brits but shun 'mainstream' show, פורסם ב-The Independent ב-15 בפברואר 2007
- ^ רשימת מועמדויות וזכיות בטקס פרסי בחירת הקהל 2008, פורסם באתר הטקס
- ^ Celine takes a chance, פורסם ב-Toronto Star ב-13 בנובמבר 2007
- ^ "The Killers – Human" באתר מצעד הסינגלים של בריטניה
- ^ "The Killers – Human" באתר מצעד המוזיקה מדיה פורסט(הקישור אינו פעיל, 9 ביולי 2017)
- ^ The Killers - Day & Age, פורסם ב-Under The Radar ב-1 בנובמבר 2008
- ^ Best, and Worst, Songs About Death פורסם באתר CLASH ב-28 באוקטובר 2009
- ^ "British album certifications – Day & Age", ב-BPI
- ^ Killers frontman loses mum, 64, פורסם ב-The Sun
- ^ The Killers To Go On Hiatus, פורסם באתר CLASH ב-19 בינואר 2010
- ^ Compra tus entradas para Lollapalooza en, פורסם ב-Puntoticket.com
- ^ The Killers to headline London's Hard Rock Calling - ticket details, פורסם באתר NME ב-18 באפריל 2011
- ^ The Killers name their new album, פורסם באתר NME ב-28 במאי 2012
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: קדימון לאלבום' אינו ערך חוקי
The Killers - Battle Born: Official Album Trailer, קדימון לאלבום באתר יוטיוב
- ^ The Killers top the UK Album Chart with 'Battle Born', פורסם ב-NME ב-23 בספטמבר 2012
- ^ Pink Earns First No. 1 Album on Billboard 200 Chart, פורסם באתר מגזין הבילבורד ב-26 בספטמבר 2012
- ^ 100 סיבובי ההופעות הרווחיים ביותר בשנת 2013
- ^ ביקורת על ההופעה באתר הגרדיאן, 23 ביוני 2013
- ^ The Killers tease new single 'Shot At The Night' with Morse code message, פורסם ב-NME ב-12 בספטמבר 2013
- ^ The Killers 'to take extended break before releasing next album', פורסם ב-Digital Spy ב-24 ביוני 2013
| הקילרס | ||
|---|---|---|
| דיסקוגרפיה ברנדון פלאוורס • דייב קיונינג • רוני ונוצ'י ג'וניור • מארק סטורמר | ||
| אלבומים | Hot Fuss • Sam's Town • Day & Age • Battle Born • Wonderful Wonderful • Imploding the Mirage | |
| אלבומי אוסף | Sawdust • Direct Hits • Don't Waste Your Wishes | |
| אלבומים נוספים | Live from the Royal Albert Hall • (Red) Christmas EP | |
| מסעי הופעות | Hot Fuss Tour • Sam's Town Tour • Day & Age World Tour • Battle Born World Tour • Wonderful Wonderful World Tour | |
| הקילרס - סינגלים | ||
|---|---|---|
| Hot Fuss | "Mr. Brightside" • "Somebody Told Me" • "All These Things That I've Done" • "Smile Like You Mean It" | |
| Sam's Town | "When You Were Young" • "Bones" • "Read My Mind" • "For Reasons Unknown" | |
| Sawdust | "Shadowplay" • "Tranquilize" | |
| Day & Age | "Human" • "Spaceman" • "The World We Live In" • "A Dustland Fairytale" | |
| (Red) Christmas | "A Great Big Sled" • "Don't Shoot Me Santa" • "Joseph, Better You Than Me" • "¡Happy Birthday Guadalupe!" • "Boots" | |
| Battle Born | "Runaways" • "Miss Atomic Bomb" • "Here with Me" | |
| Direct Hits | "Shot at the Night" • "Just Another Girl" | |
| Wonderful Wonderful | "The Man" • "Run for Cover" • "Rut" | |
| Wonderful Wonderful | "Caution" • "Fire in Bone" • "My Own Soul's Warning" • "Dying Breed (שיר של הקילרס)" | |
| פרס המוזיקה הבריטית ללהקה הבין-לאומית הטובה ביותר | |
|---|---|
|
| פרס הווידאו קליפים של MTV לאמן החדש הטוב ביותר | |
|---|---|
|
| פרס המוזיקה של MTV אירופה לאמן הרוק הטוב ביותר | |
|---|---|
|