דו"ח ורבה-וצלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אחת המפות בדו"ח ורבה-וצלר

דו"ח ורבה-וצלר או הפרוטוקולים של אושוויץ‏‏ (וגם: דו"ח אושוויץ)‏[1] הם העדות הראשונה שנרשמה מפיהם של אסירים שנמלטו ממחנה הריכוז אושוויץ באפריל 1944. הדו"ח הופץ בעולם המערבי החל מאמצע מאי 1944 וגרם בפעם הראשונה להבנה לגבי אופן והיקף ההשמדה של יהודי אירופה ולעצירה חלקית של השמדת יהודי הונגריה.

בריחתם של ורבה ווצלר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימין: רודולף ורבה, יוסף וייס וארנוסט רוזין, ברטיסלבה, יוני-יולי 1944 (רודולף ורבה וארנוסט רוזין ברחו שבועות אחדים קודם לכן מאושוויץ: ורבה ב-7 באפריל ורוזין ב-24 במאי)

באפריל 1944 הצליחו שני יהודים סלובקים בשם רודולף ורבה (ולטר רוזנברג) ואלפרד וצלר להימלט ממחנה הריכוז אושוויץ. אף על פי שהיו ניסיונות בריחה קודמים, רובם ככולם נכשלו בשל השמירה ההדוקה והאכזרית על המחנה ובשל הצורך של הנמלטים לעבור קילומטרים רבים בסביבה עוינת, במצב פיזי ירוד ובלי כל יכולת להסוות עצמם כאזרחים מקומיים. ייתכן שהיו ניסיונות מוצלחים קודמים, אך הם לא נרשמו.

ורבה ווצלר שיתפו פעולה עם מחתרת שפעלה באושוויץ, וריכזו מידע רב מתוך תצפיות והאזנה לדברי שומרים נאצים במקום. את הדברים הידועים להם העבירו מיד עם הגיעם, כעבור שבועיים של נדודים, לעיירה הסלובקית ז'ילינה (Zillina), לידי נציג "מרכז היהודים" הסלובקי במקום, ארווין שטיינר. שטיינר הזמין מיד את ראש מרכז היהודים, אוסקר קרננסקי מברטיסלבה, להגיע למקום ולרשום את העדות. קרננסקי כתב דו"ח בן כ-30 עמודים, הוא "פרוטוקול אושוויץ של ורבה ווצלר".

פרטי העדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורבה ווצלר מסרו את הידוע להם מתוך התרשמות, תצפיות, עדויות של חברי מחתרת אחרים והאזנה לדברי שומרים. הם העריכו את מספר הנרצחים באושוויץ בכ-1,750,000 נפש, רובם יהודים. הם גם דיווחו על ההערכות ל"קליטת" 800,000 יהודי הונגריה לצורך השמדתם.

העברת העדות למערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדו"ח הועבר לברטיסלבה, לראש "קבוצת העבודה" במקום הרב מיכאל דב ויסמנדל. ב-16 במאי, עם התחלת גירוש יהודי הונגריה להשמדה שיגר הרב מסר מקוצר ליצחק שטרנבוך, נציג ועד ההצלה של אגודת הרבנים בארצות הברית, שישב בשווייץ. בסוף המסר תבע מבעלות הברית להפציץ את מחנה הריכוז ואת מסילות הרכבת המובילות אליו. נקודה חיונית נוספת שראה הרב לעצמו היא להזהיר את יהודי הונגריה. ב-28 באפריל ביקר בברטיסלבה ישראל (רז'ה) קסטנר, ממנהיגי יהדות הונגריה, וקיבל לידיו את הדו"ח; לא ברור מה עשה קסטנר עם הדו"ח, אך ככל הנראה לא פרסמו מחשש לסכן את העסקה שחתם עם אדולף אייכמן "סחורה תמורת דם", עם זאת החוקר יהודה באואר מערער על גרסה זו מחוסר הוכחות שקסטנר ביקר בברטיסלבה או קיבל לידיו את הדו"ח. במקביל העבירו ויסמנדל ועמיתו, אוסקר נוימן אזהרה מפורשת לנציג ועד ההצלה האורתודוקסי בהונגריה פלפ פרוידיגר. בעדותו של פרוידיגר במשפט אייכמן הוא מסר שהעביר את האזהרה לראש היודנרט בבודפשט, לאנג'לו רוטה, נונציו (שגריר האפיפיור) בעיר, ולעוצר מיקלוש הורטי. במאי 1944 הועבר הדו"ח גם לנונציו בברטיסלבה.

ויסמנדל גם הצליב את הנתונים עם עדויותיהם של בצלאל (צ'סלב) מורדוביץ' וארנושט רוזין שברחו ב-27 במאי מאושוויץ. הם אימתו את בסיס העדות של ורבה ווצלר ובמיוחד את התחלת רצח יהודי הונגריה והוסיפו עוד לגבי 3,000 יהודים יוונים שנשלחו להשמדה במחנה. הוא הרחיב את הדו"ח וניסה להעבירו למערב דרך איסטנבול. שליח אחד, שנחשב מהימן, העביר את הדו"ח לידי הגסטפו בבודפשט. ב-13 ביוני קיבל לידיו נציג ממשלת צ'כוסלובקיה בגולה בז'נבה, דוקטור ירומיר קופצקי, עותק של הדו"ח המלא מידי נציג של "קבוצת העבודה". הוא העביר מברק לנציג הקונגרס הציוני העולמי ולקונסוליה הבריטית בברן. משם התגלגל הדו"ח גם לקונסוליה האמריקאית ולסוכנות הביון האמריקאית בשווייץ. ב-18 ביוני 1944 שודרו חלקים מן הדו"ח ברשות השידור הבריטית, ה-BBC.

ערוץ הפצה נוסף עבר דרך משה קראוס שהיה מנהל המשרד הארצישראלי בבודפשט שפעל בחסות הקונסול השוויצרי, חסיד אומות העולם קרל לוץ. הוא קיבל, כנראה בסוף מאי 1944, עותק של הדו"ח מיוסף רייזנר, יהודי שעבד בקונסוליה הטורקית בבודפשט והפיץ אותו בשישים עותקים שהועברו ליודנרט, לנציגים ציונים (אך לא לקסטנר), לנציגי מדינות נייטרליות כסן סלבדור, שווייץ, שבדיה ועוד ולאישים בכירים בצמרת ההונגרית.

ג'ורג' מאנטלו (|George Mantello) יהודי ודיפלומט של סאן סלבדור בשווייץ, יזם נסיעה של בלדר לבודפשט לבירור המצב. משה קראוס מסר לו דו"חות כולל תמצית של דו"ח ורבה-וצלר וב-21.6.1944 הדוח"ת הגיעו לג'ורג' מנטלו, שמיד הפיץ עותקים ליעדים רבים, בשווייץ ובעולם, וההשמדה באושוויץ עלתה לכותרות העיתונים השווייצרים ואחר כך העולמיים. בעקבות הרעש התקשורתי פנו מדינות וגופים רבים לשליט ההונגרי מיקלוש הורטי בבקשה להפסיק את ההשמדה.

השפעת הדו"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הידיעות הבדוקות שהגיעו למערב בסמוך לגירוש יהודי הונגריה גרמו להפעלת לחץ מצד ממשלות נייטרליות על עוצר הונגריה, מיקלוש הורטי.

נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט שלח מכתב מאיים (ע"י שר החוץ קורדל הול) ב-26 ביוני 1944 לשליט הונגריה מיקלוש הורטי ובו נכתב: "אני סומך לא רק על שיקולים הומניטרים אלא גם על כוח הנשק... גורל הונגריה לא יהיה כמו אף אחת מהארצות התרבותיות... אלא אם המשלוחים יופסקו מידית"‏[2]. מספר ימים אחר כך, ב-2 ביולי 1944 בודפשט הופצצה קשות על ידי 600 מפציצים אמריקאים. המכתב (עם מכתבים נוספים של מלך שבדיה, האפיפיור ועוד) יחד עם ההפצצה שכנעו את הורטי להפסיק את המשלוחים לאושוויץ‏[3]. ואכן הורטי עצר את המשלוחים ב-9 ביולי למעט יוצאים מהכלל.

פרסום הדו"ח במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1998 לא פורסם הדו"ח בספרי הלימוד בשפה העברית.

בשנת 1998, יזמה פרופ' רות לין, מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה הענקת תואר דוקטור לשם כבוד לרודולף ורבה על ידי האוניברסיטה, וכן יזמה את פרסום זיכרונותיו בתרגומו של יהושע בן עמי ושלומית קדם.

במאמרה משנת 2004 "הבריחה מאושוויץ- מדוע לא ספרו לנו על כך בבית הספר?" (פורסם בירחון "תיאוריה וביקורת") וכן בספרה (שפורסם בשפה האנגלית באותה שנה), מתעדת פרופ' לין את היעדר ספור דו"ח ורבה-וצלר בספרי לימוד ההיסטוריה בישראל עד פרסום ספרו של ורבה בשפה העברית.

בראיון בשנת 2006 (לאחר מותו של ורבה) לעתון "מקור ראשון" מביע פרופ' יהודה באואר תמיכה בטיעונה של לין ואומר כי "הסיפור צריך להיכתב בספרי הלימוד לבתי הספר. מדובר במעשה גבורה בלתי רגיל".[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Linn, R. (2004). Escaping Auschwitz: A culture of forgetting. Ithaca, New York: Cornell University Press.
  • ההכנות לשואה בהונגריה: דיווח על ידי עד ראיה / מאת רודולף ורבה (תירגם: יהושע בן עמי; ערכה: יעל זיידמן), ונקובר: University of British Columbia,‏ 1994.
  • ברחתי מאושוויץ / רודולף ורבה בהשתתפות אלן בסטיק (תירגמו מאנגלית יהושע וייס בן עמי ושלומית קדם; עריכה לשונית: גבריאלה אביגור-רותם), הוצאת אוניברסיטת חיפה, תשנ"ח-1998.
* Randolph L. Braham and William J. vanden Heuvel, The Auschwitz Reports and the Holocaust in Hungary, New York, Columbia University Press, 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏שם כללי יותר המרחיב את עדותם של ורבה ווצלר‏ עם עדויות נוספות.
  2. ^ "The Man Who Stopped the Trains to Auschwitz: George Mantello" by David Kranzler, p. 117 "I rely not only on humanity, but also upon the force of weapons...Hungary's fate will not be like any other civilized ..unless the deportations are stopped."
  3. ^ משפט אייכמן, עדות פרודיגר, ממנהיגי יהדות הונגריה, [1]
  4. ^ אלבוים אתי , "עם ישראל אוהב גיבורים מתים". מקור ראשון, 15-05-2006