דו"ח ורבה-וצלר
דו"ח ורבה-וצלר או הפרוטוקולים של אושוויץ (וגם: דו"ח אושוויץ)[1] הם העדות הראשונה שנרשמה מפיהם של אסירים שנמלטו ממחנה הריכוז אושוויץ באפריל 1944. הדו"ח הופץ בעולם המערבי החל מאמצע מאי 1944 וגרם בפעם הראשונה להבנה לגבי אופן והיקף ההשמדה של יהודי אירופה ולעצירה חלקית של השמדת יהודי הונגריה.
תוכן עניינים |
בריחתם של ורבה ווצלר [עריכה]
באפריל 1944 הצליחו שני יהודים סלובקים בשם רודולף ורבה (ולטר רוזנברג) ואלפרד וצלר להימלט ממחנה הריכוז אושוויץ. אף על פי שהיו ניסיונות בריחה קודמים, רובם ככולם נכשלו בשל השמירה ההדוקה והאכזרית על המחנה ובשל הצורך של הנמלטים לעבור קילומטרים רבים בסביבה עוינת, במצב פיזי ירוד ובלי כל יכולת להסוות עצמם כאזרחים מקומיים. ייתכן שהיו ניסיונות מוצלחים קודמים, אך הם לא נרשמו.
ורבה ווצלר שיתפו פעולה עם מחתרת שפעלה באושוויץ, וריכזו מידע רב מתוך תצפיות והאזנה לדברי שומרים נאצים במקום. את הדברים הידועים להם העבירו מיד עם הגיעם, כעבור שבועיים של נדודים, לעיירה הסלובקית ז'ילינה (Zillina), לידי נציג "מרכז היהודים" הסלובקי במקום, ארווין שטיינר. שטיינר הזמין מיד את ראש מרכז היהודים, אוסקר קרננסקי מברטיסלבה, להגיע למקום ולרשום את העדות. קרננסקי כתב דו"ח בן כ-30 עמודים, הוא "פרוטוכול אושוויץ של ורבה ווצלר".
פרטי העדות [עריכה]
ורבה ווצלר מסרו את הידוע להם מתוך התרשמות, תצפיות, עדויות של חברי מחתרת אחרים והאזנה לדברי שומרים. הם העריכו את מספר הנרצחים באושוויץ בכ-1,750,000 נפש, רובם יהודים. הם גם דיווחו על ההערכות ל"קליטת" 800,000 יהודי הונגריה לצורך השמדתם.
העברת העדות למערב [עריכה]
הדו"ח הועבר לברטיסלבה, לראש "קבוצת העבודה" במקום הרב מיכאל דב ויסמנדל. ב-16 במאי, עם התחלת גירוש יהודי הונגריה להשמדה שיגר הרב מסר מקוצר ליצחק שטרנבוך, נציג ועד ההצלה של אגודת הרבנים בארצות הברית, שישב בשווייץ. בסוף המסר תבע מבעלות הברית להפציץ את מחנה הריכוז ואת מסילות הרכבת המובילות אליו. נקודה חיונית נוספת שראה הרב לעצמו היא להזהיר את יהודי הונגריה. ב-28 באפריל ביקר בברטיסלבה ישראל (רז'ה) קסטנר, ממנהיגי יהדות הונגריה, וקיבל לידיו את הדו"ח; לא ברור מה עשה קסטנר עם הדו"ח, אך ככל הנראה לא פרסמו מחשש לסכן את העסקה שחתם עם אדולף אייכמן "סחורה תמורת דם", עם זאת החוקר יהודה באואר מערער על גרסה זו מחוסר הוכחות שקסטנר ביקר בברטיסלבה או קיבל לידיו את הדו"ח. במקביל העבירו ויסמנדל ועמיתו, אוסקר נוימן אזהרה מפורשת לנציג ועד ההצלה האורתודוקסי בהונגריה פלפ פרוידיגר. בעדותו של פרוידיגר במשפט אייכמן הוא מסר שהעביר את האזהרה לראש היודנרט בבודפשט, לאנג'לו רוטה, נונציו (שגריר האפיפיור) בעיר, ולעוצר מיקלוש הורטי. במאי 1944 הועבר הדו"ח גם לנונציו בברטיסלבה.
ויסמנדל גם הצליב את הנתונים עם עדויותיהם של צ'סלב מורדוביץ' וארנשוט רוזין שברחו ב-27 במאי מאושוויץ. הם אימתו את בסיס העדות של ורבה ווצלר ובמיוחד את התחלת רצח יהודי הונגריה והוסיפו עוד לגבי 3,000 יהודים יוונים שנשלחו להשמדה במחנה. הוא הרחיב את הדו"ח וניסה להעבירו למערב דרך איסטנבול. שליח אחד, שנחשב מהימן, העביר את הדו"ח לידי הגסטפו בבודפשט. ב-13 ביוני קיבל לידיו נציג ממשלת צ'כוסלובקיה בגולה בז'נבה, דוקטור ירומיר קופצקי, עותק של הדו"ח המלא מידי נציג של "קבוצת העבודה". הוא העביר מברק לנציג הקונגרס הציוני העולמי ולקונסוליה הבריטית בברן. משם התגלגל הדו"ח גם לקונסוליה האמריקאית ולסוכנות הביון האמריקאית בשווייץ. ב-18 ביוני 1944 שודרו חלקים מן הדו"ח ברשות השידור הבריטית, ה-BBC.
ערוץ הפצה נוסף עבר דרך משה קראוס שהיה מנהל המשרד הארצישראלי בבודפשט שפעל בחסות משרד החוץ השווייצרי. הוא קיבל, כנראה בסוף מאי 44' עותק של הדו"ח מיוסף רייזנר, יהודי שעבד בקונסוליה הטורקית בבודפשט והפיץ אותו בשישים עותקים שהועברו ליודנרט, לנציגים ציונים (אך לא לקסטנר), לנציגי מדינות נייטרליות כסן סלבדור, שווייץ, שבדיה ועוד ולאישים בכירים בצמרת ההונגרית.
השפעת הדו"ח [עריכה]
הידיעות הבדוקות שהגיעו למערב בסמוך לגירוש יהודי הונגריה גרמו להפעלת לחץ מצד ממשלות נייטרליות על עוצר הונגריה, מיקלוש הורטי.
פרסום הדו"ח במדינת ישראל [עריכה]
עד שנת 1998 לא פורסם הדו"ח בספרי הלימוד בשפה העברית.
בשנת 1998, יזמה פרופ' רות לין מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה הענקת תואר דוקטור לשם כבוד לרודולף ורבה על ידי האוניברסיטה, וכן יזמה את פרסום זיכרונותיו בתרגומו של יהושע בן עמי ושלומית קדם.
במאמרה משנת 2004 "הבריחה מאושוויץ- מדוע לא ספרו לנו על כך בבית הספר?" (פורסם בירחון "תיאוריה וביקורת") וכן בספרה (שפורסם בשפה האנגלית באותה שנה), מתעדת פרופ' לין את היעדר ספור דו"ח ורבה-וצלר בספרי לימוד ההיסטוריה בישראל עד פרסום ספרו של ורבה בשפה העברית.
בראיון בשנת 2006 (לאחר מותו של ורבה) לעתון "מקור ראשון" מביע פרופ' יהודה באואר תמיכה בטיעונה של לין ואומר כי "הסיפור צריך להיכתב בספרי הלימוד לבתי הספר. מדובר במעשה גבורה בלתי רגיל".[2]
לקריאה נוספת [עריכה]
- ההכנות לשואה בהונגריה: דיווח על ידי עד ראיה / מאת רודולף ורבה (תירגם: יהושע בן עמי; ערכה: יעל זיידמן), ונקובר: University of British Columbia, 1994.
- ברחתי מאושוויץ / רודולף ורבה בהשתתפות אלן בסטיק (תירגמו מאנגלית יהושע וייס בן עמי ושלומית קדם; עריכה לשונית: גבריאלה אביגור-רותם), אוניברסיטת חיפה, תשנ"ח-1998.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- הטקסט המלא של הדו"ח (באנגלית)
- הערך ב"מרכז המידע אודות השואה", באתר "יד ושם"
- אילה נדיבי, הפצת דו"ח אושוויץ ודו"ח שואת יהודי הונגריה והשפעותיה, ילקוט מורשת, 83, ניסן תשס"ז, עמ' 53–84 באתר "דעת" - מאמר ארוך ומפורט ביותר
- דו"ח ורבה-וצלר, באנציקלופדיית השואה (באנגלית)
- אורי דרומי, "מדינת הקסטנרים שלכם" (על הספר "ברחתי מאוושויץ" של ורבה), באתר הארץ, 25 בינואר 2005
- אורי דרומי, למטה מחכים הגרמנים, באתר הארץ, 21 באפריל 2009
