דוחות כספיים
בחשבונאות, דוחות כספיים הם דוחות המתארים את מצבה הפיננסי של ישות חשבונאית, והם מופקים בסוף כל תקופה חשבונאית (לרוב שנת כספים, חצי שנה או רבעון).
הדוחות הכספיים כוללים בדרך כלל ארבעה דוחות כספיים בסיסיים:
- דוח על המצב הכספי (מאזן) - דוח על מצב הנכסים, ההתחייבויות וההון העצמי של החברה לסוף התקופה החשבונאית.
- דוח רווח והפסד - התוצאות הכספיות של החברה (הרווח או ההפסד עבור התקופה החשבונאית).
- דוח על השינויים בהון העצמי - דוח על השינויים בהון העצמי במהלך התקופה החשבונאית, בדגש על פעילות שוטפת, השקעה ומימון.
- דוח על תזרימי המזומנים - דוח על תנועת המזומנים במהלך התקופה החשבונאית.
בנוסף לדוחות אלו כוללים הדוחות הכספיים גם ביאורים לדוחות הכספיים המהווים חלק בלתי נפרד מהדוחות. הביאורים לרוב כוללים ביאור כללי המפרט את הישות ופעילותה, ביאור המפרט את עיקרי המדיניות החשבונאית, ביאור המפרט את סעיפי המאזן, רווח והפסד וכדומה.
יש לציין כי הדוחות הכספיים, לרבות הביאורים, מוצגים עם מספרי השוואה לתקופות קודמות. בכך ניתנת אפשרות לנתח את הדוחות של הישות לאורך זמן נתון.
הדוחות הכספיים ערוכים בהתאם לתקני הדיווח/המגזר הרלוונטיים לישות המדווחת (פרטית, ציבורית, ממשלתית, מלכ"ר, חברת ביטוח, בנק ועוד).
חברות שמניותיהן נסחרות בבורסה לניירות ערך נבחנות על ידי המשקיעים על פי הדוחות הכספיים הרבעוניים והשנתיים שלהן. חברות פרטיות שאינן נסחרות בבורסה מסתפקות בדרך כלל בדוחות שנתיים בלבד. הדוחות משמשים את המשקיעים ואת המלווים (בנקים, ספקים וגופים אחרים) כחלק משיקולי מתן ההלוואה/ אשראי או ביצוע השקעה וכן את הרשויות ממשלתיות בקביעת המסים, עמידה בהוראות רגולטוריות, מכרזים ועוד.
משתמשים נוספים העשויים למצוא עניין בדוחות הכספיים הינם מנהלים, עובדים, מתחרים , תקשורת וכיוצא בזה.
בפתח הדוחות הכספיים מוצגת חוות דעת או דוח סקירה של רואה חשבון המבקר. לרוב חוות הדעת הינה בנוסח סטנדרטי וסטייה ממנו הינה נורת אזהרה לקורא הדוחות הכספיים.
בנוסף לדוחות הכספיים ישנן חברות המציגות דוחות עתידיים (דוח פרו-פורמה), למטרות שונות, בדרך כלל לטווח של שלוש עד חמש שנים.
[עריכה] ראו גם
- רואה חשבון
- מועצת רואי חשבון בישראל
- לשכת רואי חשבון בישראל, גוף לא ממשלתי, התנדבותי, המאגד את מרבית רואי החשבון בישראל
- המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, גוף הקובע עקרונות חשבונאיים מקובלים בישראל
- איחוד יחסי