דו"ח רטיג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפגנת מחאה בבית הקברות של סנטיאגו דה צ'ילה אל מול האנדרטה לזכר ה"נעלמים". (11 בספטמבר 2004).

דו"ח רטיגספרדית: Informe Rettig) הוא השם בו מוכר הדו"ח הסופי מיום 9 בפברואר 1991 של הוועדה הלאומית לאמת ולפיוס (Comisión Nacional de Verdad y Reconciliación) שחקרה את הפרת זכויות האדם שהובילו להיעלמות או למוות בצ'ילה במהלך שנות הדיקטטורה הצבאית של אוגוסטו פינושה.

הוועדה מונתה בידי פטריסיו איילווין ובראשה עמד ראול רטיג, שגריר לשעבר מטעם ממשלתו של סלבדור איינדה, על שמו נקרא הדו"ח. הוועדה התכנסה משך כתשעה חודשים ודנה באירועים שאירעו בין ה-11 בספטמבר 1973 ו-11 במרץ 1990. התקופה שכוסתה בדו"ח עוררה מחלוקת, שכן היו מי שטענו שעל החקירה לכלול גם את תקופת שלטונו של האיחוד העממי תחת נשיאותו של סלבדור איינדה (1970 - 1973), בטענה שהבנת תקופה זו חיונית להבנת האירועים במהלך שנות הדיקטטורה.

הדו"ח קבע כי במהלך שנות הדיקטטורה נרצחו 2,279 איש ואישה. 164 מתוכם מסיבות פוליטיות, ואילו 2,115 מהפרת זכויות אדם. הוועדה המליצה עם נקיטת מספר צעדים לפיצוי בני משפחות הקורבנות שיושמו בשנים שלאחר הגשת הדו"ח.

כחודש לאחר הגשת הדו"ח, ב-4 במרץ 1991 פנה פטריסיו איילווין, נשיא צ'ילה, בשידור טלוויזיה וביקש את סליחתה של האומה הצ'יליאנית כולה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]