דוארטה דה מנזש
 | |||||
| לידה |
לפני 1488 פורטוגל  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
אחרי 1539 פורטוגל | ||||
| מדינה |
ממלכת פורטוגל | ||||
| |||||
  | |||||
דום דוארטה דה מנזש (פורטוגזית: Duarte de Meneses; נולד לפני 1488 ומת אחרי 1539) היה אציל פורטוגזי, שירת בצבא ומילא תפקידי ממשל שונים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנזש, בנם של ג'ואנה וז'ואאו דה מנזש, הרוזן הראשון מטרוקה, נקרא על שם סבו, דוארטה דה מנזש, הרוזן ה-14 מויאנה. ב-1508 ירש את אביו בתפקיד מושל טנג'יר ומשל שם בשנים 1508–1521 בתקופה זו הוביל בהצלחה מספר מסעות צבאיים באזור טנג'יר ואף נפצע.
ב-1521 מינה אותו מנואל הראשון, כמושל השישי של המושבות הפורטוגזיות בהודו (Estado da Índia). להודו הוא הפליג באפריל 1521 בראש ארמדה של 11 קאראקים שלוו על ידי פלגה של ארבע ספינות, מטרת הצי הייתה חופי סין. מנזש ופמלייתו נחתו בחוף גואה באוגוסט 1521 והוא משל על המושבות הפורטוגזיות בהודו בשנים 1522–1524. תקופת שלטונו נחשבה הרת אסון, עם תבוסות והפסד של שטחים צבאיים כולל בהורמוז, ולכן ב-1524 הגיע ואסקו דה גאמה לגואה, הדיח את מנזש ושלח אותו כאסיר לפורטוגל. מנזש היה אסור קרוב ל-7 שנים ושוחרר לבסוף בהתערבותם של ידידים בעלי השפעה.
ב-1536 טוהר שמו והוא מונה בשנית להיות מושל טנג'יר, מילא את התפקיד בשנים 1536–1539 והוחלף על ידי בנו, ז'ואאו דה מנזש.
נישא לפיליפה דה נורוניה, ממנה היו לו לפחות שני בנים (ז'ואאו ופדרו שהיו שניהם מושלי טנג'יר), בנוסף, גם בנו הלא חוקי פרננדו דה מנזס משל על טנג'יר.
נכדו, שנשא אותו שם, היה המשנה למלך בהודו והמושל ה-14 של הודו הפורטוגזית.
