דוב ברל ויין

		יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הרב דוב בערל ויין

הרב דוב ברל ויין (Berel Wein) (נולד בט' בניסן ה'תרצ"ד 1934) בשיקגו, הוא סופר, מרצה והיסטוריון הרואה בלימוד היסטוריה מקצוע יסודי להבנת הזהות היהודית. נחשב כבעל השפעה בקרב היהדות האמריקנית על מגוון זרמיה, בעיקר בזכות למעלה ממיליון עותקים של ספרים, סרטים וקלטות העוסקים בהיסטוריה יהודית שהוא מפיץ ומפיק מאז 1985. כיום מכהן כרבו של בית כנסת הנשיא בשכונת רחביה בירושלים.

תולדות חייו

ויין היה בן יחיד לאסתר בת חיים צבי רובינשטיין ולרב זאב ויין מתלמידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב שמעון שקופ ומי שכיהן כרב 51 שנה בקהילה בשיקגו. בשנת תשט"ו 1955 נישא ליוכבד (ג'קי), ילידת ואסיקי שבליטא, בתו של הרב אליעזר לוין רבה של העיר דטרויט למעלה משישים שנה. בשיקגו נולדו ארבעת ילדיהם.

לימודים

את לימודיו היסודיים למד ויין בבית ספר ציבורי, ואת לימודיו היהודיים והתורניים השלים בלימוד בחברותא עם אביו. אביו שהיה לרבו למד עמו מספר שעות ביום. כבר בגיל 9 למד עמו לא רק תלמוד אלא גם בספר "קצות החושן". מעט לפני בר המצווה החל ללמוד בישיבת "משנה תורה", שם היה התלמיד הצעיר ביותר. לבקשת האב לימדו הבן אנגלית על מנת שיוכל לנאום בבית הכנסת לא רק ביידיש.

למד בישיבת בית המדרש לתורה בשיקגו שהקים סבו הרב רובינשטיין. רבותיו היו הרב חיים קרייסוירטה שעל ידו אף הוסמך לרבנות, הרב מרדכי רוגוב והרב ישראל מנדל הכהן קפלן.

את התואר הראשון עשה באוניברסיטת רוזבלט בשיקגו, במקביל ללימודים בישיבה ולרבנות בקהילה מקומית בשבתות. אחרי שהוסמך לרבנות השלים את השכלתו בלימודי משפטים בקורסי ערב באוניברסיטת דה-פול שם הוסמך לשמש כעורך דין, משרה בה עבד 9 שנים בעיר הולדתו.

רבנות

בשנת תשכ"ד 1964, אף שהצליח במקצועו, ביקש להקדיש יותר למשפחתו ואף נעתר לבקשת הרב קרייסוירטה לקבל על עצמו משרת רבנות בקהילת בית ישראל בעיר הקיט מיאמי ביץ', פלורידה, שם כיהן כרב 8 שנים. בעיר-קיט זו נפשו בכל שנה רבנים, כגון הרב מפוניבז' יוסף שלמה כהנמן, הרבי מסאטמר ועוד. שם היה לומד עמם והיה עוזר להם להתרים את בעלי-הבתים למוסדות התורה שבראשותם.

בסוף שנת תשל"ב 1972 עברה המשפחה לעיר ניו יורק עת פנה ויין לכהן בתפקידו החדש כראש מחלקת הכשרות וסגן נשיא ה-OU, לתקופה בת חמש שנים.

ישיבת שערי תורה

בשנת ה'תשל"ז 1977 עקרה המשפחה לעיירה מונסי שכמעט כל אוכלוסייתה יהודית. שם ייסד בית כנסת קהילתי בשם בית תורה, אולפנא תיכונית לבנות בשם בת תורה וישיבה תיכוניתשנקראה על שם ישיבת "שערי תורה" שנוהלה ביפו בראשית המאה ה-20 בידי סבו הרב חיים צבי רובינשטיין. את הישיבה ייסד בהתייעצות אינטנסיבית עם הרב יעקב קמינצקי, אליו היה מקורב.

ייחודה של הישיבה היה בכך שאיגדה בחורי ישיבה מזרמים שונים באורתודוקסיה היהודית וגם מגילאים שונים. מדובר באיחוד נדיר בין ישיבה תיכונית וישיבה גבוהה גם יחד. בחדרי הפנימיה גרים זה לצד זה בחורים מכתה ט' ובחורים טרום נישואיהם. ניסוי ייחודי זה הוכיח את עצמו כבעל השפעה רבה על בגרותם של הנערים הצעירים. לאחר שעלה הרב ויין ארצה, מילא את מקומו בנו הרב חיים צבי ויין שלפני כן היה ר"מ בישיבה.

בשעות הבוקר לומדים בני הישיבה התיכונית לימודי קודש כשרובם מתקיימים בלימוד עצמי בבית-המדרש. אחר הצהריים מתקיימים לימודי החול בכיתות והאברכים המבוגרים ממשיכים בלימוד העצמי בבית המדרש לצד שמיעת שיעורים המכשירים אותם לרבני קהילות. רבים מן האברכים לומדים בשעות הערב במכללות שונות באזור מקצועות חול, וכך, כפי שעשה הרב ויין בעצמו, משלימים לימוד מקצוע לצד לימוד למשרת הרבנות.

מסורת היא בישיבה שביום חמישי בלילה מתקיים בישיבה לימוד רב-משתתפים, שמסתיים בתפילת ותיקין. את ה"משמר" היה פותח שיעור שהיה נמסר על ידי אחד מרבני הישיבה, לפי תורנות קבועה.

תלמיד שהתקבל בישיבה התחייב ללמוד שנה אחת בישראל לאחר כתה י"ב. מחזורים רבים של תלמידים למדו בארץ ורבים מהם אף החליטו בעקבות כך להשתקע בה.

הרב ויין אף מסר בישיבה שיעורים בהלכות איסור והיתר, הלכות תערובות, הלכות בשר בחלב ואף הלכות שחיטה. כל אלו כהכנת הבחורים הבוגרים לקבלת סמיכה לרבנות אותה העניק בעצמו. למעלה ממאה מתלמידי ישיבת שערי תורה מכהנים כרבני קהילות רבות באמריקה אך גם באירופה ובארץ.

יצירתו

מפעל הקלטות

בשבת ה'תשמ"ה 1985 החל בהקלטת סדרות שיעוריו בהיסטוריה שנמסרו לפני בני קהילתו בבית-הכנסת "בית תורה", ובהפצתם ברחבי ארצות הברית ואף בארץ בקרב דוברי אנגלית.

כתוצאה מן הביקוש ההולך וגובר לרכישת הקלטות שסייעו במימון הישיבה, הופתע ויין לראות כי השיעורים בהיסטוריה שנמסרו לפני קהל מצומצם התחבבו על קהל רחב. הוא ראה בכך הוכחה לטענתו כי אין באמת במציאות ספרים בהיסטוריה יהודית שנכתבו בעין יהודית אורתודוקסית. גם בישיבה עצמה הוא עמד על כך שאת לימוד ההיסטוריה ילמד הוא ולא מורה למקצועות חול כנהוג בישיבות תיכוניות אחרות. הוא נמנע במכוון מלהשתמש בספרי לימוד במקצוע זה באומרו "נוכחתי לדעת שצריך להורות לתלמידים לדלג על פרקים שנכתבו מעמדה רחוקה מהשקפה אורתודוקסית או המושפעת משכזו. מצאתי את עצמי אומר לתלמידים, על נושא זה קיראו בספר פלוני ועל נושא זה קיראו רק הספר אלמוני ובשום אופן לא בספר זה או אחר. אין שום היגיון בכך."

מאותה העת נמסרו השיעורים השבועיים בהיסטוריה בקהילת בני תורה בכוונת מכוון באופן כזה שיתאימו לקהל רחב. בכל שבוע התקדמו הנושאים לפי סדר כרונולוגי, מבריאת העולם ועד מלחמת יום הכיפורים.

אותן שנים היו השנים האחרונות של השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, והחדרת הקלטות בהיסטוריה יהודית לרחבי מדינות ברית-המועצות מעבר למסך הברזל, נעשתה בחשאי ותוך הסתכנות ממשית של כמה שליחים. כמה אסירי ציון לשעבר סיפרו כעבור שנים שהתודעה היהודית בהם גברה בזכות קלטות אלו, חלקם אף גילו את יהדותם באופן זה.

בהמשך הוקלטו שיעורים באופן שיטתי ומסודר על הפטרות הנקראות בשבתות ומועדים. במשך השנים התפתח מפעל הקלטות לסדרות שיעורים רבות ומגוונות, כמו: חייהם של גדולי ישראל בדורות קדמונים, מעמד האשה, פרקי אבות, תפילה ועוד.

הוצאת ספרי ההיסטוריה

לאור עצם החידוש המהפכני בלימוד היסטוריה בעין רבנית אורתודוקסית נוצר ביקוש לכתיבת ספר היסטוריה. לכן הופיע בארצות הברית בשנת ה'תשנ"א 1991 ספרו הראשון בהיסטוריה "Triumph of Survival" שתרגומו "ניצחון של הישרדות". הספר עוסק בהיסטוריה יהודית בעידן המודרני בין השנים 1650-1990. לאחריו הופיעו עוד ארבעה ספרים על ימי הבית השני והחורבן, גלות אדום ועד לעידן המודרני. הספרים הפכו לספרי לימוד במוסדות חינוך יהודיים רבים בארצות דוברות אנגלית, ובכך הגשימו את המטרה לשמה הם נכתבו.

ספריו

ספרים בעברית

• חקרי הלכה, (1976) בהוצאת מוסד הרב קוק.
• עיונים במסכתות התלמוד, (1989), שני כרכים.
• חוקי חיים, (1991), על מועדי חודש תשרי, נערך על ידי תלמידו הראל כהן.

ספרים באנגלית

• סדרה בת ארבעה כרכים על ההיסטוריה היהודית:

• "Echoes of Glory"- הדים של הדר- על התקופה בין 350 לפני הספירה ל-750 לספירה.
• "Herald of Destiny"- בשורת הגורל- 750-1650 לספירה.
• "Triumph of Survival"- ניצחון של הישרדות- 1650-1995.
• "Faith and Fate"- אמונה וגורל- המאה העשרים.

קישורים חיצוניים

• אתר יצירותיו של הרב דוב בערל וויין
• שיעורי וידאו של הרב דוב בערל וויין עם כיתוביות בעברית וברוסית באתר הידברות
• לשמיעת שיעורים מוקלטים של הרב דוב בערל וויין בישיבת אור שמח בירושלים
• מאמרים בעברית ובאנגלית של הרב דוב בערל ויין
• משה אופנהיים ,הרב עושה היסטוריה, עיתון בשבע, 10 בנובמבר 2004
• שיעורים של הרב דב בערל ויין באתר ישיבת בית אל