דוגוויל
 | |
| בימוי |
לארס פון טרייר  |
|---|---|
| הופק בידי | ויבקה וינדלוב |
| תסריט |
לארס פון טרייר |
| עריכה |
מולי מלן סטנסגארד |
| שחקנים ראשיים |
ניקול קידמן לורן באקול פול בטאני סטלאן סקארסגארד ג'יימס קאן זליקו איבנק |
| מוזיקה |
ג'ובאני בטיסטה פרגולזי |
| צילום |
אנתוני דוד מנטל |
| מדינה | שוודיה |
| חברת הפקה |
Canal+, Memfis Film, Pain Unlimited, Sigma Films, Isabella Films, France 3, זנטרופה, Slot Machine |
| חברה מפיצה | קולומביה טריסטר |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה, הפצה לאולמות הקולנוע |
| הקרנת בכורה | 19 במאי 2003 |
| משך הקרנה |
177 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה, סרט בלשי, סרט מותחן, סרט אמנותי, סרט פשע |
| תקציב | 10,000,000$ |
| הכנסות | 16,680,836$ |
| הכנסות באתר מוג'ו | dogville |
| פרסים |
פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לצילום (אנתוני דוד מנטל) |
| סרט הבא |
מנדרליי |
| האתר הרשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
דוגוויל או דוגויל (באנגלית: Dogville) הוא סרט משנת 2003 של הבמאי והתסריטאי לארס פון טרייר, בכיכובם של ניקול קידמן, פול בטאני, לורן באקול וג'יימס קאן. הסרט הוא משל על החברה האנושית, ומשתמש באפקטים בימתיים תוך שימוש מינימליסטי בתפאורה על מנת לתאר את סיפורה של גרייס (המגולמת על ידי קידמן), הנמלטת מהמאפיה ומחפשת מסתור בעיר הקטנה דוגוויל.
הסרט מהווה את החלק הראשון של הטרילוגיה "ארצות הברית - ארץ האפשרויות". החלקים הבאים בטרילוגיה הם מנדרליי (2005) ו-וושינגטון (שעדיין לא הופק).
הסרט היה מועמד לפרס דקל הזהב של פסטיבל קאן.
מבנה העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיפור המסגרת של העלילה מועבר לצופים על ידי "מספר יודע כל" בקולו של השחקן ג'ון הרט. הסיפור מסופר בתשעה חלקים, ומוצג על גבי במה עם תפאורה מינימליסטית. למעט מספר חלקי קירות ורהיטים - יתר התפאורה והקירות מצוירים על הרצפה עם כיתובים המסבירים במה מדובר. כך לדוגמה, שיחי הדומדמניות אינן מופיעים על הבמה, ומצוירת על הרצפה צורה מעגלית ולידה הכיתוב "שיחי דומדמניות".
אף שצורת תפאורה זו קיימת בתיאטרון, היא אינה מקובלת בקולנוע (למעט המערבון - מחזמר משנת 1954 - Red Garters).
הבמה נטולת התפאורה עוזרת להדגיש את משחק השחקנים ואת חשיבות הדמויות השונות מחד גיסא, ומזכירה לצופה כל הזמן כי מדובר במשל בלבד, מאידך גיסא.
בסרט נעשה שימוש רב באמצעי תאורה שונים על מנת להדגיש את זמני היום ועונות השנה. התאורה מציגה את שעות היום (שקיעה מוארת באדום), העונות (ניתן לראות את צל העננים על הבמה) והשריפה (על ידי תאורה אדומה). שימוש נוסף בתאורה מדגיש שינוי בהתייחסות הגיבורה לעיירה.
הסרט צולם באולפן בטרולהטאן שבשוודיה.
לכל אחד מפרקי העלילה יש שם, המוצג לצופים בתחילת הפרק ומתאר מה יתרחש באותו פרק, בדומה לסיפור מודפס.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרולוג[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוגוויל היא עיירה קטנה בהרי הרוקי שבארצות הברית. הסרט מתחיל בפרולוג בו מוצגים 24 תושבי העיר, המוצגים כאנשים טובים עם מעט תכונות רעות שקל לסלוח עליהן.
העיירה מוצגת מנקודת מבטו של טום (המגולם על ידי פול בטאני) הרוצה להיות סופר, וכן רואה את עצמו כיורש את אביו בתפקיד המורה הרוחני ומנהיג העיירה.
פרק 1[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בו טום שומע ירייה ופוגש את גרייס
טום הוא הראשון בתושבי העיירה הפוגש את גרייס (המגולמת על ידי ניקול קידמן), הנמלטת ממאפיונרים שירו לעברה. גרייס, אישה יפה אך צנועה, רוצה להמשיך לברוח, אולם טום משכנע אותה שההרים הסובבים את העיירה הם קשים למעבר, ובעוד המאפיונרים מתקרבים לעיירה, טום מחביא את גרייס במכרה קרוב. אחד המאפיונרים שואל את טום אם הוא ראה אישה נמלטת, טום עונה בשלילה, והמאפיונר מציע פרס למי שימצא את האישה ונותן לו כרטיס עם מספר טלפון אליו הוא צריך להתקשר אם גרייס תופיע.
טום מחליט להשתמש בגרייס כ"דוגמה" במפגש העיירה הבא, שתאפשר לתושבי העיירה להראות שהם אכן נכונים להגן על ערכי המוסר של החברה, ומוכנים לעזור לאישה זרה. אנשי העיר מהססים, ותום מציע שתינתן לגרייס הזדמנות להוכיח שהיא אישה טובה. גרייס מסכימה כי יינתנו לה שבועיים להוכיח לתושבי העיירה שהיא אכן אישה טובה ולהביא את אנשי העיירה לחבב אותה.
פרק 2[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בו גרייס מסכימה עם תוכניתו של טום, ומתחילה לעבוד למען אנשי העיר
גרייס מסכימה להצעתו של טום, ומתחילה לבצע מטלות עבור אנשי העיר - מדברת עם ג'ק מקי, הבודד והעיוור (המגולם על ידי בן גאזארה), עוזרת בחנות הקטנה של העיירה, מטפלת בילדיהם של צ'אק (המגולם על ידי סטלאן סקארסגארד) וורה (המגולמת על ידי פטרישה קלארקסון). אמנם בתחילה חלק מהתושבים מפגינים עוינות כלפיה, ונותנים לה מטלות, אף ש"איש אינו באמת צריך את עזרתה", אולם מטלות אלה מקלות על התושבים, והיא הופכת חלק מהקהילה. בתום השבועיים נערכת הצבעה וכל אנשי העיירה מצביעים בעד הישארותה בעיירה.
פרק 3[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בו גרייס גורמת לפרובוקציה
בהסכמת כולם, גרייס ממשיכה את מטלותיה, ועושה זאת בשמחה. תושבי העיר אף משלמים לה משכורת מועטה. גרייס מתחברת עם חלק מהתושבים, ובהם ג'ק מקי, המסרב להודות בעוורונו, ומתנהג כאילו אינו עיוור. גרייס מצליחה לדחוק אותו לפינה עד שהוא מודה שהוא עיוור, ובכך גרייס זוכה באמונו והוא מכבד אותה על זה.
פרק 4[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זמנים שמחים בדוגוויל
גרייס מאושרת בדוגוויל, אולם אז מגיע קצין משטרה התולה על קיר הכנסייה מודעת "חיפוש נעדרת" (בזמן בו גרייס מסתתרת במכרה). תושבי העיר מתלבטים בשאלה האם לשתף פעולה עם המשטרה או להגן על גרייס.
פרק 5[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הארבעה ביולי, אחרי הכול
ב-ארבעה ביולי, במהלך החגיגות, מודה טום באהבתו לגרייס, ואומר לה כי בזכותה נעשתה העיר מקום טוב יותר לחיות בו. במהלך החגיגות מגיעה המשטרה לעיר (גרייס מסתתרת במכרה), והשוטר מחליף את מודעת ה"חיפוש נעדרת", במודעת "אדם מבוקש על ידי הרשויות", בטענה כי היא הייתה שותפה לשוד בנק. כל תושבי העיר מסכימים כי גרייס חפה מפשע מאחר שתאריך השוד המופיע במודעה הוא יום בו עבדה גרייס בעיירה ועשתה את מטלותיה עבור תושבי העיירה.
עם זאת, טום מציין כי בשל המודעה הסיכון לתושבי העיר גדול יותר, שכן הם מחביאים אדם המבוקש על ידי החוק, וגרייס צריכה "בתמורה" לעשות יותר מטלות. גרייס מציינת כי אין לה זמן לעשות את כל המטלות גם ככה, אולם לבסוף מסכימה לדרישתו של טום.
פרק 6[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בו דוגוויל חושפת את שיניה
בעקבות לחץ העבודה החדש המוטל על גרייס היא מתחילה לשגות במעשיה, והאנשים עבורם היא עובדת כועסים על טעויותיה ועבודתה המרושלת. הגברים בעיר מתחילים לרמוז רמיזות מיניות לעבר גרייס, הנשים כועסות עליה, ואפילו הילדים מתנהגים אליה בגסות: ג'ייסון (המגולם על ידי מיילס פורינטון) בן ה-10, בנם של צ'אק וורה מבקש מגרייס להצליף בו. היא מסרבת שכן היא יודעת שאימו מתנגדת לחינוך באמצעים אלימים אולם הוא מתריס נגדה ואף מכה את אחיו התינוק, ומאיים עליה שיספר לאימו כי היא הכתה אותו אם לא תכה אותו באמת, והיא נאלצת להכותו. צ'ק, אביו, חוזר לביתם זמן קצר לאחר מכן ואונס את גרייס תוך שהוא מאיים עליה שאם תסרב יסגיר אותה למשטרה.
פרק 7[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בו לגרייס נמאס מדוגוויל, היא עוזבת את העיירה, ושוב רואה את אור היום
גרייס דנה עם טום על אפשרויות בריחה מהעיירה. גרייס מואשמת על ידי ורה בכך שהרביצה לבנה, וכן שפיתתה את בעלה. בכעסה ורה מאיימת על גרייס שהיא תשבור את דמויות הפורצלן שגרייס קנתה בחנות המקומית במשכורתה. גרייס מבקשת רחמים, ומזכירה לורה כי היא למדה את ילדיה מה המשמעות של סטואיזם. בתגובה, ורה אומרת כי היא תהרוס את שתי דמויות הפורצלן הראשונות, ואם גרייס לא תבכה היא תרחם על שאר הדמויות. דמויות אלה מסמלות לגרייס את שייכותה לעיר, ושבירתם מסמלת את שבירת היחסים בינה לבין תושבי העיר. כאשר ורה הורסת את הדמויות הראשונות לא מצליחה גרייס לשלוט בדמעותיה, וורה הורסת את יתר הדמויות.
טום מציע כי גרייס תברח באמצעות נהג המשאית בן, הדורש תשלום עבור השירות. טום מביא את כספו של אביו (מבלי שהוא סיפר לאביו על כך) ובן דורש ממנה בהמשך חסדים מיניים תמורת הברחתה, ולבסוף מחזיר אותה אל העיירה.
אנשי העיר מסכימים שלא יתנו לה לברוח שוב, ומאשימים אותה בגנבת הכסף ששילמה לבן. טום מסרב להודות בכך שגנב את הכסף (ומסביר לה שכך הוא יוכל להמשיך להגן עליה מבלי שאנשי העיר יחשדו בו שהוא פועל לטובתה). גרייס נקשרת בשרשרת לגלגל ברזל גדול שהיא גוררת אחריה - הגלגל הכבד מונע ממנה לברוח, וכן פעמון מוצמד לצווארה על מנת שכולם ידעו היכן היא נמצאת. כמו כן היא הופכת לשפחת מין של כל גברי העיר. טום הוא היחיד שלא אונס אותה.
פרק 8[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בו נערכת פגישה והאמת נאמרת, וטום עוזב (על מנת לחזור מאוחר יותר)
בעקבות האירועים טום מציע לגרייס לדבר עם אנשי העיר, והיא מגיעה לאספה העיר ומספרת כל מה שאירע לה בעיר. תושבי העיר מכחישים את גרסתה, ומחליטים להיפטר ממנה. טום מגיע ומנסה לנחם אותה וכן לקיים איתה יחסי מין, מאחר שהוא, שאוהב אותה, הוא היחיד שלא קיים איתה יחסים. גרייס מסרבת, וטום, בכעסו, מתקשר למאפיונרים, ומציע לאנשי העיר לנעול אותה בחדרה עד הגיעם. אנשי העיר מסכימים וגרייס ננעלת.
פרק 9[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בו דוגוויל מקבלת את האורחים להם חיכו זמן רב, והסרט מסתיים
כאשר מגיעים המאפיונרים, טום מקבל את פניהם. גרייס משוחררת מהשרשראות שכולאות אותה ומוכנסת למכונית שמגיעה אל העיר. מתברר כי היא בתו של ראש המאפיה, שסירבה להצטרף לאביה כמנהיגת המאפיה. אביה טוען כי היא מתנשאת על אחרים בכך שהיא אינה דורשת מאחרים את אותם סטנדרטים מוסריים שהיא דורשת מעצמה. בהתחלה היא אינה מקשיבה לו, אבל כאשר היא חושבת על מה שעשו לה אנשי העיר, היא מסכימה עמו - שכן אם היא תדרוש מהם לעמוד בסטנדרטים שלהם הם צריכים להיענש.
היא מסכימה לרשת את אביה במאפיה ודורשת לקבל מיד סמכות על אנשיו. היא מצווה עליהם להשמיד את העיר, ודורשת כי ורה תראה את מותם של כל אחד מילדיה כאשר יאמר לה שאם תוכל להימנע מבכי ינצלו הילדים.
כל אנשי העיר נורים למוות והעיר נשרפת. את טום הורגת גרייס בעצמה. היחיד שנותר מכל העיר הוא הכלב, משה (מוזס).
פרשנויות של המשל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט מתרחש, לכאורה בשנות ה-30 של המאה ה-20 אולם העיר יכולה להוות משל לכל עיר אחרת. תושבי העיר עומדים במבחן מוסרי - האם להציל אישה שאין להם ספק שהיא חפה מפשע, תוך שהם מסכנים את חייהם? האם הם ינצלו אותה? המבקרים אפרט ורופר טענו כי הסרט הוא "אנטי אמריקאי" מאחר שהוא רומז שהחברה האמריקאית אינה דואגת לחלשים בחברה, ומנצלת אותם. פון טרייר הגיב שהסרט מבקר דווקא על החברה הדנית ולא על החברה האמריקאית.
אחת התמות של הסרט: ההבדל בין הגנה אלטרואיסטית על החלש, לבין הדרישה לתמורה שאנשי העיר דורשים מגרייס תמורת הצלתם. בתחילת הסרט ההסדר בין גרייס לתושבי העיר הוא לתועלתם ההדדית אולם בהמשך זה הופך להסדר של ניצול (ויש אומרים - ביקורת על הקפיטליזם).
חברות ושיעבוד: "החבר" הראשון והיחיד של גרייס בדוגוויל הוא טום, טום רואה עצמו מנהיג רוחני ואיש מוסר הגה את הרעיון לפיו על גרייס לשכנע את תושבי העיירה כי היא ראויה לחיות ביניהם. זהו הצעד הראשון בדה ליגיטימציה ודה-הומניזציה שתחווה גרייס בדוגוויל. גרייס הופכת למעיין משרתת של בני העיירה, ונותרת בתפקיד זה גם לאחר שטום משכנע את האזרחים לקבלה.
המדרון החלקלק: כשהשריף תולה מודעה בעיר טום מיידע את הציבור על הסכנה שבהסתרת עבריין נמלט וזאת אף על פי שכולם יודעים שגרייס לא ביצעה פשע, בתמורה מציע החבר טום כי גרייס תכפיל את חובותיה לעיר. גרייס קורסת אולם חולשתה נראית לכולם כרשלנות ובוגדנות. מרגע זה מתגלגל כדור השלג, גרייס הופכת מטרה לניצול וביזוי לרבות התעללות ומעשי אונס קשים שמבוצעים בה.
הרשע האנושי: טום מסייע לבני העיירה להאמין כי גרייס גנבה כסף כדי להימלט מהעיר, כעונש נקשרת גרייס למשקולת ופעמון. כל זכרי העיר אונסים אותה למעט טום. כשגרייס מסרבת לשכב עם טום חברה ומיטיבה היחיד, מסגיר אותה טום לשלטונות. כשמגיעה עת הנקמה תבחר גרייס להרוג במו ידיה רק את טום.
התסריט גם מבקר את המוסריות היחסית שמציגה גרייס - הטוענת שיש להבין את תושבי העיר שכן מעשיהם נובעים מהנסיבות, מבלי לקבוע שיש מעשים שאין לעשותם בכל נסיבות שהם. אביה מציג את הטענה שלה כטענה מתנשאת, ודורש שכל אחד ייענש בגין מעשיו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוד הד, "אנושות ללא תוחלת בסרטים "דוגוויל" ו-"מנדרליי"", בספר פוסטמודרניזם בקולנוע, חיים כאלב (עורך), הוצאת אופטימוס, תל אביב, 2010. אליהו מירב, "דוגוויל לידתו של פאשיזם", אונ' בר-אילן 2005.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דוגוויל
"דוגוויל", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"דוגוויל", באתר נטפליקס
"דוגוויל", באתר AllMovie (באנגלית)
"דוגוויל", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"דוגוויל", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "דוגוויל", באתר Metacritic (באנגלית)
- "דוגוויל", באתר אידיבי
- "דוגוויל", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
- "דוגוויל", באתר Hulu סרטים (באנגלית)
"דוגוויל", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- אלון רוזנבלום, "דוגוויל", באתר "סרט"
- ביקורת על הסרט מאתר ה-BBC
- מאמר על הנמשל בסרט
- לארס פון טרייר מודה שגיבורי "דוגוויל" הם דיוקן אישי שלו, באתר eonline, 1 בדצמבר 2003
