דודו (משחק)
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תת-ניסוח, עיצוב מינימלי, סגנון לקוי ואי-בהירות.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תת-ניסוח, עיצוב מינימלי, סגנון לקוי ואי-בהירות. | |
דודו (בספרדית: Dudo, בתרגום לעברית: "אני בספק"; ידוע גם כקאצ'ו, פרודו, פאראפיקו או קצ'יטו) הוא משחק קוביות פופולרי, שנוהגים לשחק עמו בפרו, בצ'ילה, בבוליביה ובמדינות נוספות באמריקה הלטינית. המשחק מיועד לשני שחקנים או יותר ותכליתו היא ניחוש כמות הקוביות המראות מספר מסוים, הנמצאות מתחת לכוסות המונחות על שולחן. השחקן המפסיד בכל מחזור, מאבד אחת מקוביותיו, והמנצח הוא השחקן האחרון שנותרה אצלו קובייה אחת לפחות.
אופן המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
לכל שחקן יש בתחילת המשחק 5 קוביות וכוס, המשמשת לערבוב הקוביות ולהסתרתן משחקנים אחרים. השחקנים מגלגלים קובייה לפי הסדר, כדי לקבוע איפה ובאיזה סדר ישבו (דבר שמשפיע הרבה במשחק). לאחר שנקבע התור במשחק, השחקנים מערבבים את קוביותיהם בכוסותיהם, וכל שחקן מסתכל בקוביותיו, אך מוודא שהאחרים לא יראו אותן. השחקן הראשון מנחש ואומר כמה קוביות מראות לפחות מספר מסוים (לדוגמה, "חמש פעמים שלוש", מה שאומר שלכל השחקנים ביחד יש לפחות 5 קובית שתוצאותיהן 3, מה שיכול להיות נכון או שגוי). לשחקן הבא אחריו יש כמה אפשרויות: "להעלות", "לפתוח" או "להשוות" את ההכרזה:
- "העלאה" או ״הימור״: השחקן יכול להגדיל את ההימור, בכך שהוא מגדיל את כמות הקוביות (לדוגמה, מחמש פעמים שלוש לשש פעמים שלוש), את מספר הקובייה (לדוגמה, מחמש פעמים שלוש לחמש פעמים ארבע) או את שניהם. אם שחקן העלה את כמות הקוביות, הוא יכול לבחור מספר כרצונו (לדוגמה, מחמש פעמים שש לשש פעמים שלוש).
- "פתיחה" או ״דודו״: משמעות ה"פתיחה" היא, שהשחקן לא מאמין לנכונות ההימור הקודם. כל השחקנים חושפים את קוביותיהם, ואם ההימור שביצע השחקן שלפניו לא נכון (כלומר, כמות הקוביות המראות מספר מסוים נמוכה מהכמות שהוכרזה - הימור כמו בדוגמה למעלה, אך באמת יש רק 4 קוביות שמראות 3), השחקן הקודם (שביצע את ההימור השגוי) מאבד קובייה ושם אותה על השולחן. אם ההימור הקודם נכון, כלומר, השחקן שפתח טעה, ובמשחק יש לפחות הכמות שציין המהמר הקודם (כמו בדוגמה למעלה, יש לפחות 6 קוביות המראות 3), השחקן ש"פתח" מאבד קובייה ושם אותה על השולחן. לאחר הפתיחה, מתחיל סיבוב חדש בו מתחיל השחקן שאיבד קובייה. המשחק ממשיך עד שרק שחקן אחד נשאר עם קובייה אחת או יותר, והוא המנצח.
- "השוואה" או ״בול״: משמעות "השוואה" היא שהשחקן בטוח שההכרזה הקודמת נכונה בדיוק (כלומר, כמות הקוביות ממספר מסוים שהכריז השחקן הקודם נכונות בדיוק - בדוגמה למעלה - השחקן חושב שיש בדיוק 6 קוביות המראות 3). הקוביות נחשפות. אם הניחוש היה נכון, השחקן מקבל קובייה מהשולחן (עד לכמות של 5 קוביות מקסימליות, כמו בהתחלה). אם הניחוש לא היה נכון, השחקן מאבד קובייה ושם אותה על השולחן.
האסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדודו, האס (קובייה המראה 1) הוא סוג של ג'וקר. כשבודקים את ערכי הקוביות, אסים נספרים כקובייה שהוכרזה.
לאסים יש חוקים שונים כשמעלים הימור. אפשר להמיר מספר לאסים על ידי חלוקת כמות הקוביות ב-2 ואומדן כלפי מעלה. לדוגמה, ניתן להמיר "6 פעמים 2" ל"3 פעמים אס" ו"11 פעמים 5" ל"6 פעמים אס" (11/2=5.5, אחרי אומדן - 6). בנוסף, ניתן להמיר אסים למספרים. דבר זה נעשה על ידי הכפלת הכמות ב-2 והוספת 1. לדוגמה, "4 פעמים אס" ניתן להמרה ל"9 פעמים (כל מספר)" (2*1+4=9) או "2 פעמים אס" ניתנים להמרה ל"5 פעמים (כל מספר)" (2*1+2=5). כמובן, שניתן להעלות "3 פעמים אס" ל"4 פעמים אס" כרגיל. חוקים אלו לא תקפים כאשר השחקן המתחיל את הסיבוב מתחיל בהימור על כמות האסים. במקרים אלו, השחקן הבא יכול להמיר את האסים לכל דבר (כולל הקטנת המספר). לאחר מכן משתמשים בחוקים הרגילים לאסים.
סיבוב מיוחד[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר שחקן שהיו לו 2 קוביות מאבד אחת, הסיבוב הבא הוא "סיבוב מיוחד" (מן הסתם שהשחקן הזה יהיה השחקן שיתחיל את הסיבוב הבא, כי הוא איבד קובייה). החוקים בסיבוב זה הם שונים:
- האסים אינם נספרים כג'וקרים.
- אף אחד לא יכול "להשוות", הסיבוב מסתיים כשמישהו "פותח".
- רק שחקנים שגם להם יש קובייה אחת יכולים לשנות את מספר ההכרזה.
- סיבוב מיוחד מתקיים פעם אחת לכל שחקן. כלומר, אם שחקן מקבל קובייה על ידי "השוואה" ואז מאבד אותה, אין "סיבוב מיוחד".