דוד בונפיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי דוד בן ראובן בונפיד[1] היה מחכמי יהדות ספרד הראשונים במאה ה-13.

הוא היה תלמידו של רבי משה בן נחמן, הרמב"ן. לתורתו שבכתב הייתה השפעה על כתיבתו של הר"ן שמצטט אותו תדיר, לעיתים תוך העתקת פסקאות שלמות מחידושיו. סגנונו מתייחד בהרחבה של הנידונים התלמודיים, ביחס לכתיבה המצומצמת שנהוגה בכתבי שאר הראשונים.

ספרו "חידושי רבנו דוד" למסכת פסחים נכתב בערך בשנת 1260.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיד"א, שם הגדולים, מערכת גדולים אות ד', אות ו'
  • יעקב ליפשיץ מבוא לחידושי רבינו דוד בונפיל, בתוך: סנהדרי גדולה כרך א, ירושלים: מכון הרי פישל, תשכ"ח. עמ' 32–50

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במקורות שונים תעתיק השם הצרפתי, גם: בונפיל, בונפיר, בונפיט ובונפוש.
ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.