דוד ביגמן
| דוד ביגמן | |
|---|---|
 הרב דוד ביגמן |
|
| תאריך לידה | תשי"ד, 1953 |
| רבותיו | הרב אריה לייב בקשט, הרב ישראל זאב גוסטמן, הרב עקיבא הכרמי |
הרב דוד ביגמן (נולד בתשי"ד, 1953) הוא ראש ישיבת מעלה גלבוע.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
נולד בדטרויט שבמישיגן. למד בישיבת "סקוקי", הסמוכה לשיקגו, אצל הרב אהרן סולוביצ'יק ולאחר מכן אצל הרב אריה לייב באקשט. לאחר עלייתו לארץ למד בישיבות נצח ישראל בראשות הרב גוסטמן, בישיבת כרם ביבנה ותקופה קצרה בישיבת מרכז הרב. הוסמך לרבנות במכון אריאל בחיפה.
בעל תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה מאוניברסיטת ויין סטייט ובעל תואר שני בספרות.
בשנת 1976 עלה לארץ ושרת כתצפיתן בחיל מודיעין השדה. השתתף בחיזוק קיבוץ מעלה גלבוע שנקלע לקשיים, ומשנת 1982 עד שנת 1986 כיהן כרב הקיבוץ מעלה גלבוע.
עמד בראש ישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים בשנים 1986-1993, ומשנת 1993 עומד בראש ישיבת מעלה גלבוע עם הרב שמואל ריינר ועם הרב יהודה גלעד. נמנה עם מייסדי המדרשה לבנות בעין הנצי"ב.
[עריכה] משנתו ודרכו
הרב ביגמן מעודד לימוד תורה מתוך מחויבות הלכתית אדוקה מחד ופתיחות והקשבה לקולות הסובבים מבחוץ מאידך. מתוך מחשבה זו חידש דרך בתחום לימוד הגמרא, השואפת לרדת לעומקם של מגוון הקולות העולים מן הסוגיה על שלל מקורותיה ורבדיה[1].
הרב ביגמן פעיל בנושא התרת עגונות ושחרור מסורבות גט. הוא מעורב במעגלי צדק ובנושאים חברתיים שונים. בין היתר, בזמן מחאת האוהלים הוא ניהל שיחות על צדק חברתי עכשווי בשיח היהודי. כמו כן הוא מעודד לימוד תורה לנשים, ועוסק בקירוב ובלימוד משותף עם אנשים שאינם דתיים.
[עריכה] מספריו
- יודוך רעיוני - התבוננות הגותית בפרשת השבוע, הוצאת ישיבת מעלה גלבוע, תשס"ט 2009.
ביקורת: עמית קולא, תורה, יצירה וישראל עכשיו - דברים על ספרו של הרב ביגמן 'יודוך רעיוני', דעות 45, טבת תש"ע, באתר נאמני תורה ועבודה
[עריכה] לקריאה נוספת
- ראיון ביוגרפי על דרך לימוד הגמרא, מבוע – כתב עת ליצירה יהודית, גיליון מט.
- להביע דרך עצמאית בלימוד, ארץ אחרת, גיליון 44.
- בעיה הלכתית או תיקון חברתי? על הפרוזבול, אקדמות כ'.
[עריכה] קישורים חיצוניים
ממאמריו:
- פסק הלכה: עיון מחודש בדין קול באשה, באתר קולך
- אריאל פיקאר, ראיון עם הרב דוד ביגמן על התורה והחיים, דעות 8, סיון תש"ס, באתר נאמני תורה ועבודה
- תגובה: עקרות הלכתית ופסיקה הולמת, דעות 35, תשרי תשס"ח, באתר נאמני תורה ועבודה
- חכמים, היזהרו בדבריהם, באתר קולך
- עקרות הלכתית? אין חיה כזאת, באתר ynet, 2 בינואר 2009
- מכתב הרבנים - הלכה וגבולות הפרשנות, דעות 51, אפריל 2011, באתר נאמני תורה ועבודה
- חובה הלכתית להשאר בטקס הכולל שירת נשים באתר כיפה
[עריכה] הערות שוליים
- ^ הסיפור של שיטת הלימוד מתחיל אי-שם בחינוך הראשוני שקיבלתי אצל רבותיי, תלמידי חכמים שלמדו בליטא, שחינכו אותי ללמוד גמרא בלי רש"י, ולראות את רש"י כפירוש. קצת יותר מאוחר התחלתי להבין שגם בתוך הטסקט התלמודי עצמו ישנם אמירות עיקריות וישנם פירושים, ושהחומר התלמודי בנוי רבדים-רבדים. התחלתי להפריד, באופן עצמאי, בלי שום מודעות לכתבי-יד, בין הברייתות והמימרות לבין הפירושים של סתמא דש"ס, וגיליתי שזה משנה את הלימוד בצורה מאוד משמעותית. החשיבה שלי נשארה ישיבתית במובן הזה שאני מחפש בכל שלב ושלב את התכנים המשפטיים, אני סובר שלא די לחפש את ה"מה", אלא יש להבין גם את ה"למה". מה שיצא בסופו של דבר הוא שיטת לימוד המאפשרת לתלמיד להתייחס ליחידות קטנות, המשנה, התוספתא, המימרא, וזה מאוד משמעותי להבנה ולעיכול של החומר. יש לנסות להבין כל יחידה בדיוק כפי שהיא נאמרה, את זאת יש לעשות דרך בחינה טקסטואלית מדוקדקת כולל עיסוק בכתבי-יד ושינויי נוסח. (דעות 8, סיון תש"ס
