דוד גוטמן

דוד גוטמן

דוד מאיר גוטמן (תקפ"ז, 1827 הונגריה - א' בטבת תרנ"ד, 1894, יפו) היה בין בוני השכונות הראשונות מחוץ לחומות וממייסדי "החברה ליישוב ארץ ישראל". היה נמנה עם מייסדי המושבה הראשונה בארץ ישראל, פתח תקווה אשר לימים הייתה לעיר. בממונו נרכשה החלקה הראשונה של הכפר מלבס בשנת 1878. היות שהיה נתין של האימפריה האוסטרו-הונגרית חוזה הרכישה נחתם אצל הקונסול האוסטרי ביפו והרכישה הייתה בחסותו, למורת רוחו של הפחה מירושלים. הוא היה מנהלה הראשון של המושבה והגן על ענייניה בפני הרשויות. סייע רבות לוועד חובבי ציון ביפו לביסוס ההתיישבות ובשנת תרמ"ו (1885) נבחר על ידי חובבי ציון כנציגם בארץ ישראל.

על חייו

משה סמילנסקי מספר רק סיפור אחד על חייו בטרם עלה לארץ ישראל. כאשר הוא שרת בצבא ההונגרי, עברה פלוגתו מעבר קשה, החיילים היו עמוסים במשא וצמאים מאוד. פתאום התגלה לפניהם נמל מים. החיילים התנפלו על המים. דוד גוטמן נרתע לאחור ונזכר כי יום הכיפורים היה אותו יום.

הקמת פתח תקוה

כאשר בא ארצה הוא קנה אדמה בסביבות ירושלים. נכדו של עקיבא יוסף שלזינגר, מרדכי אליעזר שלזינגר, מספר על שיתוף פעולה הדוק בין דוד גוטמן לבין סבו במאמצים לרכישת אדמות ליד חברון .

רק לאחר מכן הוא פנה ברכישת אדמות פתח תקוה. דוד גוטמן הביא למושבה את האגרונום דוד רגנר מהונגריה. דוד רנגר ניהל בהונגריה אחוזה גדולה. אגרונום אשר יזם את הבאת המחרשה האירופאית ואת השוורים מסוריה למושבה. דוד גוטמן מימן את ייבוא הציוד החקלאי והביא לכך שיבולי החיטה של המושבה יהיו מוצלחים לקנאת בני הכפרים הערבים השכנים.

חג הפסח הראשון

בתום השנה הראשונה הסתבר כי היבול עלה יפה. המתיישבים החליטו לקיים את כל המצוות התלויות בארץ: לקט, שכחה ופאה. תרומות ומעשרות הפרישו כדין והעמיסו אותם על 30 גמלים והעלו אותם לירושלים. טוביה סלומון מספר כי "היום ההוא עשה רושם כביר על כל תושבי ירושלים". וקהל של המונים באו לראות כיצד יהודים מביאים את יבול אדמתם ומעשרותיהם לירושלים לראשונה מאז חורבן הבית השני. באחד הבתים בשכונת מאה שערים התקיימה סעודת מצווה. וכל הספקות בקשר עם טבל ודמאי התבטלו שכן נתקיימו הפעם כל המצוות התלויות בארץ.

בפסח תרל"ט - 8 באפריל 1878 חגגו מייסדי פתח תקוה את החג, כאשר כל הבית התרוקן מכל התבואה שנאספה בחורף. הם החליטו לעשות את הסדר בביתו של דוד גוטמן. וכך מתאר אברהם יערי בספרו זכרונות ארץ ישראל מפי טוביה סלומון:

	"חגגו בבית שנתרוקן מכל התבואות ששמו בו בתחילת חדשי החורף. אותו הבית הגדול שבו ערכו את הסדר, היה מואר וערוך שולחנות וכיסאות וכל הכלים הדרושים לכבוד החג. ר' דוד גוטמן, הזקן שבחבורה, ישב בראש המסובין עם כל בני משפחת אשתו, שהוא גדלם וחנכם, ויתר חבריו ובני משפחותיהם, האבות והבנים, הקטנים והגדולים, עוטרים לו מסביב, ודמות לו כראש-שבט מוקף המון יוצאי חלציו, שדאגת כולם עליו. פניו האציליים מביעים קורת-רוח מרובה על שקיים סוף סוף את נדרו אשר נדר לה', להיות האחד מהראשונים בישוב החקלאי בארץ הקודש. פתח ר' דוד גוטמן ואמר: "הלילה הזה הוא ליל זיכרון לישראל על הנסים ועל הנפלאות שעשה אלוקינו לאבותינו בצאתם ממצרים, מעבדות לחרות, משעבוד לגאולה, גאולת הרוח וגאולת הגוף. הלילה הזה עלינו לברך את ברכת 'שהחיינו' בכוונה כפולה: שהחיינו לכונן מושבה חקלאית ראשונה בארצנו הקדושה ולסול המסילה להבאים אחרינו. אנחנו הננו היום הצפורים הראשונות המבשרות את אור השחר, וה' הוא המאיר לנו אור תקווה והסולל לפנינו דרך הקודש. במקום הזה בקע לנו אור השחר ועוד מעט וזרחה עלינו, יראי ה', שמש צדקה ומרפא. נשמת ישראל סבא תשוב, תעל, תתלבש בקדושה ובטהרה כימי קדם קדמתה, ושוב פעם נזכה להקים לנו נביאים וקדושי עליון לגאולתנו ולגאולת העולם.
– מאתר סנונית המצטט את הבטאון מחניים - גיליון פ'

אחרי מות

בסוף ימיו נותר ללא נכסיו. נפטר אחרי מחלה קצרה בהיותו ביפו. בן 67 היה במותו. נקבר בירושלים.

על מצבתו נחקק:

	פ"נ איש אמונים תם וישר ירא אלהים באמת הרבני הנגיד מו"ה דוד מאיר בר' טובי' גוטמאנן משאליעגערסעק במדינת הונגריה. כל ימיו נשא ונתן באמונה, בשנת תרל"ו עלה לאה"ק ועסק בישובה בתור ממונה ובמסירות נפש ממש וזכה שנבנו על ידו שתי עירות בישראל פתח תקוה ויהוד. בן ששים ושבע שנים נפטר בשם טוב מבנים ומבנות ביום ב' דר"ח טבת ש' תרנ"ד תנצב"ה
–

לקריאה נוספת

• משה סמילנסקי, פרקים בתולדות היישוב - כרך א', הוצאת דביר, 1939
• אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך א':
  • זקני פתח תקוה מפי משה סמילנסקי, אוּ‏מלבֶּ‏ס, עד 1878 - פרק כ"ה
  • טוביה סלומון, ייסוד פתח תקווה, 1878 - 1880 - פרק כ"ו

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "דוד מאיר גוטמן", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 304