דוד ד'אור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוד דאור מופיע בטקס פרס ישראל שנערך בתיאטרון ירושלים ביום העצמאות ה-49 של מדינת ישראל

דוד ד'אור (נולד ב-2 באוקטובר 1965 כדוד נחייסי) הוא זמר קונטרה-טנור ישראלי. בעשור השני של המאה ה-21 עוסק ד'אור בעיקר במוזיקה ישראלית מודרנית במגוון סוגות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד'אור נולד בבת ים כדוד נחייסי, למשפחה שמוצאה ביהדות לוב. למד בתיכון חשמונאים בעיר. בגיל 18 משפחתו עברה לחולון.

תחילת דרכו המוזיקלית ושנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד'אור החל בקריירה המוזיקלית שלו בפסטיבל שירי הילדים החמישי, עם השיר "למה הגדולים לא לומדים מהקטנים" אותו שר גם דודו זכאי, והמשיך בעת שירותו הצבאי, עת הצטרף בשנת 1985 ל"להקת פיקוד מרכז המחודשת". הוא היה שותף לתוכניות "בשערייך יריחו" ו"ילדי 67", שבלטו בהן השירים "מחר הוא יחזור", "יא ליל", "נגן אקורדיון" ו"לילה אחרון בעיר". בשנת 1989 הקים ד'אור יחד עם בני נדלר וריבי בן בסט את להקת "השלישייה". הלהקה הוציאה סינגל אחד, עם השיר "תגידי כן תגידי לא" שלא משך תשומת לב, והתפרקו זמן קצר לאחר מכן.

ד'אור עבר הכשרה קלאסית ופיתוח קול אצל זמרת האופרה ביביאנה גולדנטל, ולאחר מכן, באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, אצל הזמרת הסופראנית מרים מלצר.

שנות התשעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1990 הצטרף ד'אור יחד עם הזמרת דפנה בן יוחנן לרביעייה הקולית "קו 4", שייסדו גילה חסיד וצבי שרף, ובהמשך הצטרפה אליה רינה שסקין. הלהקה הקליטה מספר שירים בהפקתו של גרי אקשטיין, אך הוציאה רק סינגל אחד, עם השיר "מקום בתל אביב" שכתב ד'אור. כמו כן הקליטה הלהקה קולות רקע באלבומו הכושל של אריאל זילבר שיצא באותה שנה, "שבועיים בעיר זרה".

בשנת 1991 הקליט ד'אור את אלבום הבכורה שלו, שיצא ב-1992 ונשא את שמו. האלבום יצא על גבי דיסק, קלטת אודיו ותקליט ויניל. בין השירים המפורסמים באלבום היו "סוס ללא רוכב", שהלחין ד'אור למילים של מאיר גולדברג, "קול מהשמיים", שתרגם ד'אור, וגרסה מחודשת לשיר "יד ענוגה" של זלמן שניאור. את האלבום הפיקה יהודית רביץ ועיבד עופר מאירי.

בשנת 1993 השתתף ד'אור בתחרות הקדם אירוויזיון, עם השיר "פרפר", אותו כתב והלחין. השיר הגיע למקום הרביעי בתחרות, ונכלל באלבומו השני באותה שנה, שנקרא "בגובה משתנה". האלבום היה בהפקתו ובעיבודו של עופר מאירי, ואת רוב שיריו כתב והלחין ד'אור. בין השירים הבולטים באלבום היו "תפילה", שהלחין ד'אור עם פביאן ברנסבורג, "אני עף", בלחן משותף של ד'אור ומאירי, ו"שמור על העולם", שכתב ד'אור לכבוד גיוסו של אחיו הצעיר יניב לצה"ל, והפך לאחד מלהיטיו הגדולים ביותר. במשך השנים, למרות שהשיר נכתב כשיר עידוד וברכה, הפך השיר למזוהה עם טקסי זיכרון, וכיום הוא מושמע בתחנות רדיו בעיקר בהקשר של אבל. באותה שנה השתתף ד'אור בפסטיגל עם השיר "שלוש משאלות לתום" שהגיע למקום החמישי. בעקבות הצלחת "בגובה משתנה" יצא ד'אור לסיבוב הופעות, ואף הוזמן להופיע בפני האפיפיור בותיקן.

בסוף שנת 1994 חבר ד'אור לשלמה בר, והשניים יצאו במופע המשותף "דוד ושלמה", ביחד עם להקתו של בר "הברירה הטבעית". בנוסף לשירים האישיים של שניהם (השירים של ד'אור "קול מהשמיים", "שמור על העולם" ו"תפילה", והשירים של "הברירה הטבעית" "אצלנו בכפר טודרא", "שדמתי" וגרסתם ל"שיר לשלום"), ביצעו השניים במופע מספר גרסאות כיסוי לשירים של אחרים, כ"שער הרחמים" של מאיר בנאי, "באה מאהבה" של יהודית רביץ, "שיר אהובת הספן" של ריטה ו"אל תשליכני לעת זקנה" של אביהו מדינה. בפברואר 1995 הוקלט המופע, ותועד על גבי האלבום "דוד ושלמה - המופע המשותף".

בשנת 1997 יצא ד'אור לסיבוב הופעות משותף עם אתי אנקרי, שתועד על גבי האלבום "ההופעה" שיצא ב-1998. במופע שרו שניהם משיריהם המוכרים, בנוסף לשירים חדשים שנכתבו לכבוד המופע: "מילים מילים" (שלא נקרא "ללא מילים", למרות מה שכולם חשבו), "העיניים יודעות", "אל נורא עלילה", "השיירה", "בעינייך", שכתב והלחין אלון אולארצ'יק, שאף הפיק את המופע ותרגום לשיר "יא מוסטפא" מאת בוב עזאם. מתוך המופע התפרסמה בעיקר גרסת הכיסוי לשירה של אנקרי "לוליטה". בעקבות האלבום גדלה הצלחת המופע, והוא המשיך מספר חודשים נוספים.

שנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסטנבול, טורקיה - דוד ד'אור שר את "להאמין", שירה של ישראל לאירוויזיון 2004, ב"מסיבה בכחול-לבן" אשר אורגנה על ידי אנשי השגרירות הישראלית, ימים ספורים לפני חצי-הגמר
ד'אור בדואט עם אברהם פריד, בהופעה ברחובות, 2011

בשנת 2001 הוציא ד'אור את אלבום האולפן הראשון שלו מאז "בגובה משתנה", "בנשמה". את האלבום עיבד פטריק סבג, סולנה של להקת "כשניקו תתחיל לדבר", ואת רוב שיריו כתב והלחין ד'אור. השיר הבולט ביותר באלבום היה "כל הכוכבים", שכתב והלחין ארקדי דוכין, והיה ללהיט גדול באותה שנה.

בשנת 2003 הוציא ד'אור את אלבום ההופעה השלישי שלו, "Live In Concert", הפעם עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. המופע היה בניצוחו של רפי קדישזון, ובלט בו החידוש לשירו של ז'ק ברל "אהבה בת עשרים" שתרגמה נעמי שמר והתפרסם בעבר בביצועו של יוסי בנאי וכן גרסת כיסוי ל"פנטום האופרה" של אנדרו לויד ובר.

בנובמבר באותה שנה, נבחר ד'אור על ידי רשות השידור לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון. בקדם אירוויזיון הפרטי (שחזר לראשונה מאז הקדם הפרטי של ירדנה ארזי ב-1988) הוצגו ארבעה שירים מועמדים, והשיר הנבחר היה "להאמין", שכתב ד'אור לבדו והלחין יחד עם עופר מאירי. בעקבות המיקום הנמוך של ישראל באירוויזיון 2003, נאלץ ד'אור להתמודד תחילה בשלב חצי הגמר, בו היה עליו להגיע לאחד מעשרת המקומות הראשונים. השיר הגיע למקום ה-11 בלבד, וד'אור לא זכה להשתתף בתחרות עצמה.

בשנת 2004 הוציא עם שרון חזיז את קלטת הווידאו לילדים "חיות בפזמון עם דוד ושרון", שבהמשך יצאה גם על גבי DVD. בקלטת, ד'אור וחזיז יוצאים לטיול עם חיית המחמד שלהם, ובדרך נתקלים בחבורת חיות ושרים עליהן שירים.

בשנת 2006 הוציא ד'אור את אלבומו השביעי, "כמו הרוח". ארבעה משירי האלבום היו דואטים: "אהבנו כאן" עם אריק איינשטיין, "הלב יודע" עם שלומי שבת, "נוסע צפונה" עם ארקדי דוכין, ו"זמן אהבה" עם אהוד בנאי. את שירי האלבום עיבד פטריק סבג.

בשנים 2007 ו-2008 הופיע ד'אור בפסטיבלי מוזיקת העולם "WOMAD", מייסודו של פיטר גבריאל. המופע תועד על גבי האלבום "דוד ד'אור בהופעה חיה", שראה אור באוגוסט 2007.

בשנת 2008 יצא "שירת רבים", אלבום משותף לד'אור ולפטריק סבג. האלבום הכיל שירי תפילה מן המקורות, כ"לכה דודי", "אדון הסליחות" ו"טוב ומיטיב". האלבום הגיע למעמד אלבום זהב תוך כחודש מיום צאתו, הישג נדיר לאלבומים. באותה שנה נבחר כאמן של הקרן למצוינות בתרבות לשנת 2008.

בשנת 2010 הוציא ד'אור את האלבום "העולם שאני מצייר", בהפקתו המוזיקלית של טל ירדני. הסינגל הראשון מהאלבום היה שיר הנושא, שהלחינו ד'אור וירדני ביחד. באותה שנה הוציאה עם פטריק סבג את אלבום ההמשך לאלבומם המשותף "שירת רבים", "שירת רבים 2".

בשנת 2011 הוציא דוד את האלבום "הקול הקלאסי", הכולל גרסאות כיסוי ללהיטים וקלאסיקות ידועות כ"אי שם מעבר לקשת" ו"קרוב אלייך". ב-19 בספטמבר 2011 עתיד ד'אור לחנוך בהופעה את היכל התרבות החדש של קרית ארבע.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]