דוד הד

דוד הד (Heyd; נולד ב-31 ביולי 1945 בירושלים) הוא פרופסור מן המניין לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בעל הקתדרה לפילוסופיה ע"ש חיים פרלמן.

ביוגרפיה

הד למד לתואר ראשון ושני בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית והשלים דוקטורט באוניברסיטת אוקספורד ב-1976. הדיסרטציה שלו, בהנחיית סר סטיוארט המפשייר וסר ג'פרי וארנוק, הייתה בנושא "The Status of Supererogatory Acts in Ethical Theory". לאחר מכן החל להרצות בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. הד היה מרצה אורח באוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת ברקלי ועוד.

תחומי המחקר של הד הם אתיקה, פילוסופיה פוליטית וביואתיקה. הוא חבר במועצה הלאומית לביואתיקה ובוועדות ציבוריות בנושאים של פונדקאות, חוק החולה הנוטה למות, ניסויים רפואיים בבני אדם, טכנולוגיות גנטיות ואתיקה במחקר.

הד נשוי, אב לבן וסב לנכדים. אשתו, מילי הד, היא פרופסור לאמנות מודרנית ועכשווית באוניברסיטה העברית. אחיו, מיכאל הד, הוא פרופסור להיסטוריה, גם הוא באוניברסיטה זו.

ספריו

• אתיקה ורפואה, תל אביב: האוניברסיטה המשודרת וההוצאה לאור של משרד הביטחון, 1989.
• החיים הטובים: המימד החסר ברפואה המודרנית – מחשבות של רופא ופילוסוף, המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות, 1999. (יחד עם בנימין מוזס)

• Supererogation: Its Status in Ethical Theory, Cambridge: Cambridge University Press, 1982
• Genethics: Moral Issues in the Creation of People, Berkeley: University of California Press, 1992

עריכה

• מורה צדק: עיונים בתורתו של ג'ון רולס, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2007. (יחד עם דניאל אטאס)

• Toleration: An Elusive Virtue, Princeton: Princeton University Press, 1996

תרגום

• ישראל שפלר, תנאי הידיעה, עורך: שמואל שקולניקוב, ירושלים: הוצאת מאגנס, 1980.

קישורים חיצוניים

• דף הבית באתר האוניברסיטה העברית.
• האדם כיוצר עצמו, מתוך תכלת, גיליון 34, 2009.
• הגנום האנושי: מבוכה מוסרית והשג מדעי, אתר מט"ח. מתוך גליליאו, גליון 41, 2000.
• "צדק וסולידריות: טיעון אֲמנתי נגד צדק גלובלי", בתוך צדק שלי, צדק שלך, בעריכת ידידיה שטרן (ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2010), עמ' 423-446.
• הגזמה באנציקלופדיית סטנפורד לפילוסופיה (באנגלית)