דוד היינץ גומבל

דוד היינץ גומבל
David Heinz Gumbel
	דוד היינץ גומבל בסטודיו, בעת בניית; קערת ליל הסדר.
לידה	10 באוקטובר 1906; זינסהיים, גרמניה
פטירה	1992 (בגיל 85 בערך); ישראל
לאום	ישראלי
תחום יצירה	צורפות

דוד היינץ גוּמבֶּל (בגרמנית: David Heinz Gumbel;‏ 10 באוקטובר 1906^[1] – 1992) היה מעצב וצורף ישראלי יליד גרמניה; מראשוני אמני היודאיקה המודרניים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גומבל נולד בשם דטלף היינץ גומבל (Detlev Heinz Gumbel) בזינסהיים שבגרמניה, למשפחה חילונית שעסקה בייצור כלי מתכת וכסף ותמכה בתיעוש תעשייתי באזור. בשנת 1918 עברה המשפחה להיילברון, שם עבד גומבל כשוליה במפעל "ברוקמן ובניו", והתמחה כחרט פלדה. בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 למד צורפות בבית ספר לאמנות ואומנות (Kunstgewerbeschule) בשרלוטנבורג שבברלין. לאחר סיום לימודיו עבד בסדנאות בדיסלדורף ובסטוקהולם ובמפעל המשפחתי בהיילברון. שם, עיצב כלי כסף בעיצוב מודרניסטי ובעבודת יד. באותה עת יצר גם תשמישי קדושה יהודיים כגון חנוכיות או פמוטות. יצירותיו עשו שימוש בכסף מלוטש ושילבו חומרים נוספים כגון שנהב.

בשנת 1936 עלה גומבל לארץ ישראל והצטרף ל"בצלאל החדש" כמורה וכמנהל המחלקה למתכת לצד לודוויג יהודה וולפרט. לאחר עלייתו החל לשלב בעבודותיו טיפוגרפיה, כנראה בהשפעת וולפרט. למרות גישתו המודרניסטית בעיצוב, המשיך גומבל ללמד ולייצר במסורות ייצור ידניות כגון ריקוע (מקשה). בראשית שנות ה-40 פתח סדנה עצמאית ובה יצר עבודות מתכת וכלי יודאיקה בטכניקות אלו. בשנת 1955 פרש מעבודתו בבצלאל. דויד היינץ גומבל השאיר בצוואתו את המשכיות מפעלו לתלמידתו, מורה בבצלאל, האומנית מלכה כוכבי.

בין יצירותיו הידועות: פמוט בעל שלוש זרועות (1930), נרתיק כסף למגילת העצמאות (1949), בית מזוזה (1960) קופסה לאתרוג (1975) ומזוזות לבניין בית המשפט העליון (1992) ועוד.

בשנים 2012–2013 נערכה במוזיאון ישראל תערוכה מיצירותיו של גומבל ושל וולפרט תחת השכותר "וולפּרט וגומבּל: חלוצי הצורפות המודרנית בישראל".