דוד הלוי חמדי

רבי דוד הלוי חמדי (דוד בן ישע הלוי חמדי) היה פרשן מקרא והלכה ומגדולי חכמי תימן במאה החמש עשרה.

תולדות

חי בעיר חמדה ומכאן כינויו "אלחמדי". נדד בתימן לרוב הן כדי לתור בחכמה והן לצורכי פרנסה והגיע עד העיר עדן שבקצה הדרומי של תימן ומכאן כינויו הנוסף "אלעדני".

חמדי היה מאחרוני האסכולה הקדומה של חכמי תימן אשר עסקו רבות במדעים ובפילוסופיה בהשפעתו של הרמב"ם. הוא חיבר כ-14 חיבורים במקצועות התורה בהם ניכרת בקיאותו הרבה במקרא במשנה בתלמוד ובמדרשי חז"ל. מלבד זאת, הייתה לו בקיאות באסטרונומיה ובפילוסופיה.

בקיאות גדולה הייתה לו בכתבי הרמב"ם והוא חיבר שני ספרים מילוניים על פירוש המשניות להרמב"ם ועל משנה תורה להרמב"ם, במילונים אלו הוא ביאר מילים קשות ומושגים שהיו פזורים בשני ספרי הרמב"ם הנ"ל. רבי דוד היה עניו מאוד ובכמה מחיבוריו הוא הסתיר את שמו בכינויים שונים כמו "אלואל בן ורינאן" שבגימטריא במספר קטן עולה שמו דוד בן ישע. רבי דוד חי חיי צער ופרנסתו הייתה בדוחק והוא הוצרך לנטוש את ביתו ואת שבעת ילדיו ולבקש לחמו כמלמד תינוקות.

חיבוריו

• אלוגיז אלמוגני (=הקצר המספיק) - פירוש מדרשי-פילוסופי על התורה. בראש כל פרשה הוא כתב פתיחה מליצית קצרה הנחרזת עם שם הפרשה. מטרת הספר כלשונו: "להדריך את המתלמדים בדברים קצרים ברורים לא לשם בקשת מוניטין כפי שיודע הבורא יתברך ויתעלה" בסוף חיבורו הוא כותב "ותהי השלמת החיבור ביום ששי ח' בכסלו שנת אמרו לאחיכם עמי ולאחותכם רחמה ליצירה (1487) בעיר חמדה תחרוב, וירושלים תתבנה".
• שרח - פירוש על משנה תורה להרמב"ם בדרך שאלה ותשובה. מקורותיו הם התלמוד, ספרות הגאונים, חיבורי הרמב"ם, מדרש אלסקילי, רב סעדיה גאון, אבן ג'נאח, שאלות ר' יהושע הנגיד. בדומה לחכמי תימן באותה תקופה, עשירים הם מקורותיו הערביים. מהפילוסופים הוא מזכיר את אפלטון ואבן סינא, מהתוכנים את אבן אפלח, אבו ג'עפר אלשרואני ואת מחבר אלזיג אלפארסי אלמצ'פרי. כמו כן מובאים דברים בשם איש המדעים הפרסי אלבירוני al-Biruni. שני חיבורים מוזכרים ללא שמות מחבריהם והם "כתאב אלכ'ואץ" (ספר הסגולות) ו"כתאב אלחיואן אלכביר" (ספר החיות הגדול). הוא מזכיר בפירושו את פירושו לתורה "אלוגיז אלמוגני" וכן את פירושיו לספר המצוות ולהלכות שחיטה לרמב"ם.
• אלכאפי (המספיק) או אלג'אמע (המאסף) - מילון עברי-ערבי למשנה בפירוש הרמב"ם ולמשנה תורה. השם אלג'אמע ניתן על ידי הרב יחיא קאפח. הספר נדפס במהדורת צילום כתב יד על ידי הרב שלום גמליאל בירושלים שנת התשמ"ח. כתב היד עצמו נעתק על ידי הרב שלום קורח.
• "שרח אלקואעד" - פירוש לי"ג עיקרים לרמב"ם כתוב בערבית יהודית.
• פירוש על הלכות שחיטה לרמב"ם, מכונה בשם "שרח גיאת".
• פירוש על הלכות קידוש החודש לרמב"ם. התפרסם על ידי יצחק לנגרמן בתוך "המדעים המדויקים בקרב יהודי תימן" ירושלים התשמ"ז.
• פירוש לספר המצוות לרמב"ם - ידוע רק בשמו מתוך אזכורו בפירושו "אלוגיז אלמוגני".
• שרח אלפט מן אלחיבור - פירוש מילים מהחיבור (משנה תורה לרמב"ם).
• פירוש על זיג אלממתחן אלמטפרי - הערות לספר העוסק בחכמת אסטרונומיה-תכונה.
• פירוש לספר מעריג' אלפכר אלוהיג' - עוסק באסטרונומיה.
• פירוש לספר אלחצירה לאלכארקי - גם הוא באסרונומיה.
• מריבת העגל והזובח - תוכחה לשוחטים בפרוזה. יש ספק אם אכן זהו חיבורו.
• משל בעל התרנגול - תוכחה לשוחטים כנ"ל.
• אלמקאמה אלב כתייה באלרזק ואלנייה - מחברת המזל על הפרנסה ועל הכוונה הטובה. נכתבה בערבית יהודית, מדברת על קשיי הפרנסה של המחבר.
• י"ט שירים - שירים שניכרת בהם עדיין שירת ספרד. יש מהם גם שירי חול.

כל חיבוריו עדיין לא יצאו לאור, מלבד "אלג'אמע" שעדיין לא תורגם מערבית ופירושו על הלכות קידוש החודש.