דוד הרטמן

דוד הרטמן
לידה	11 בספטמבר 1931; ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	10 בפברואר 2013 (בגיל 81)
מדינה	ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
השכלה	אוניברסיטת מקגיל; ישיבת רבינו יצחק אלחנן; ישיבה יוניברסיטי; אוניברסיטת פורדהם; ישיבת רבי חיים ברלין ;
מעסיק	מכון שלום הרטמן
השקפה דתית	יהדות

דוד הרטמן (11 בספטמבר 1931 – 10 בפברואר 2013) היה רב, פרופסור ותאולוג מן הזרם הליברלי של היהדות האורתודוקסית.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד הרטמן נולד בברוקלין שבניו יורק, למשפחה חרדית ממוצא ירושלמי מן היישוב הישן. הוא גדל בארצות הברית, למד בישיבת רבי חיים ברלין ובישיבת תומכי תמימים, ולאחר מכן בישיבת לייקווד הליטאית-חרדית. בגיל 19 נשלח ללמוד בישיבת רבנו יצחק אלחנן ובישיבה יוניברסיטי, שאליה התקבל בזכות הצטיינותו בכדורסל^[1]. הוא היה לתלמידו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק שהסמיכו לרבנות ב-1953, בגיל 22^[1]. הוא המשיך ללמוד בישיבה יוניברסיטי עד 1960, ובמקביל למד לתואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת פורדהם (אנ'). כיהן כרבהּ של קהילה אורתודוקסיות ברובע הברונקס בשנים 1955 עד 1960, ולאחר מכן כרב קהילת תפארת בית דוד ירושלים (Tiferet Beit David Jerusalem) במונטריאול^[1]. בו בזמן כתב דוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטת מקגיל במונטריאול שבקנדה, בהדרכת חיים פרלמן.

בשנת 1971 עלה לישראל עם משפחתו, ובשנת 1973 קיבל את הדוקטורט מאוניברסיטת מקגיל. אחר כך שימש כמרצה בכיר בחוג למחשבת ישראל ובחוג לחינוך באוניברסיטה העברית^[2]. ובשנת 1976 הקים בירושלים את "מכון שלום הרטמן" (על שם אביו), שבמקביל המשיך לשמש כמרצה וכיועץ לשר החינוך בנושא חינוך יהודי^[2]. בשנת 1985 נפתח לידו תיכון לבנים ולבנות, שהחלו לפעול בשנת הלימודים תשמ"ו^[3].

בשנת הלימודים 1986/1987 שימש פרופסור אורח למחשבה יהודית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ובשנת הלימודים 1997/1998 באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

דוד הרטמן נפטר בירושלים בל' בשבט תשע"ג^[4]. ונטמן בהר המנוחות.

הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרטמן היה מבכירי ההוגים של האורתודוקסיה המודרנית המתונה, והוא ראה עצמו כשייך לזרם הליברלי יותר של תלמידי הרב יוסף דב סולובייצ'יק. עקב עמדותיו ספג ביקורת מצד תלמידים אחרים של הרב סולובייצ'יק. כמו כן, הרטמן הגדיר את עצמו כתלמיד של אברהם יהושע השל. אליוט דורף הגדיר את הרטמן כ"אורתודוקסי, אבל קרוב לזרם הימני של היהדות הקונסרבטיבית". הרטמן העיד ששלושה הוגים בעולמה של היהדות השפיעו עליו יותר מכל: רבו הרב סולובייצ'יק, הרמב"ם, וישעיהו ליבוביץ. הוגה נוסף שהרטמן קרוב לדעותיו הוא אליעזר גולדמן.

בניגוד לליבוביץ', הרטמן אינו פוסל טעמים מוסריים כמניע לקיום מצוות, ומודע ואף מאשר את המימד התרבותי-חברתי שקיים ביהדות. השקפתו לגבי דתות אחרות ולגבי הימנעות מקיום מצוות הדת - פלורליסטית ביותר. הוא סבור שישנן דרכים שונות לפרש את ההתגלות האלוהית בבריאה, והדרך ההולכת בעקבות ההתגלות במעמד הר סיני אינה הדרך הלגיטימית היחידה.

הרטמן היה ציוני נלהב. בואו לישראל נבע מאמונתו שבישראל ניתן לעצב חברה יהודית מוסרית, בניגוד לגולה, שבה מימוש היעוד היהודי-מוסרי רלוונטי לחיי הפרט אך לא לחיי הקהילה.

על דו השיח של הרטמן עם האל כתב בנו, דניאל הרטמן:

נוכחותו של אלוהים בחייו של אבי היא אחד ההיבטים המרכזיים בחייו כיהודי. כפי שסיפר לי, חייו כוללים שיחות פרטיות עם אלוהים. ברם, תוכנם ואופיים המיוחד של היחסים והשיחות האלו נותרו בגדר מסתורין לתלמידיו. בתשובה לשאלה מדוע אלוהים חשוב לך, נהג לענות כמעט בכעס: "מה אתה מתכוון במדוע? הרי אלוהים קיים!"

עיטורים ואותות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרטמן זכה במהלך חייו בפרסים ובאותות על פועלו, ביניהם^[5]:

פרס הספר היהודי הלאומי (בשנים 1977^[6] ו-1986^[7])
פרס אבי חי (2000)
פרס יקיר ירושלים (2001)
פרס רוטברג לחינוך יהודי מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים (2004)
פרס ליבהבר לסובלנות דתית בישראל (2012)

כמו כן, זכה לתוארי דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת ייל, היברו יוניון קולג' ומכון ויצמן.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לברברה הרטמן. ילדיו הם:

דבורה כץ - הייתה אשתו של הנווט אהרן כץ שנהרג במלחמת שלום הגליל.
פרופ' טובה הרטמן - דקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה, הקריה האקדמית אונו (בעבר מרצה בכירה בלימודי, חינוך ויהדות באוניברסיטת בר-אילן), פעילה לשוויון מגדרי ומיני, מייסדת קהילת שירה חדשה בירושלים.
הרב ד"ר דניאל הרטמן - נשיא מכון שלום הרטמן
פרופ' עדינה מאיר הרטמן - ראש החוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית
רנן הרטמן - יוזם ומנכ"ל הקריה האקדמית אונו

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אושוויץ או סיני?, מכון הרטמן, ירושלים, 1988
ההלכה כבסיס להידברות רוחנית, עיון על האפשרות לגבש אחדות בישראל על בסיס ההלכה היהודית, ירושלים, 1977
מורשת במחלוקת, תרגם נעם זהר, הוצאת שוקן, ירושלים, 2002
מנהיגות בעיתות מצוקה, על איגרות הרמב"ם, תרגם צבי זהר, ספרית הילל בן חיים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989
מסיני לציון: חידושה של ברית, תרגם נעם זהר, עם עובד, תל אביב, 1992
עשה לבך חדרי חדרים, תרגם יהב זהר, עורך המהדורה העברית אברהם שפירא, עם עובד, 2005
ר' יהודה הלוי, קובץ מאמרים, ירושלים: האוניברסיטה העברית, הפקולטה למדעי הרוח, החוג למחשבת ישראל, תשל"ח
הרמב"ם, הלכה ופילוסופיה, תרגם אביב מלצר, עם עובד, 1979
רמב"ם - תורת המוסר, קובץ מאמרים, האוניברסיטה העברית, הפקולטה למדעי הרוח, החוג למחשבת ישראל, 1979
אהבה ואימה במפגש עם אלוהים, מורשתו התאולוגית של הרב יוסף דב סולובייצ'יק, תרגמה עדה פלדור, מכון שלום הרטמן, 2006
שונא שקרים ה', תרגמה רחלי זוהר, מכון שלום הרטמן, 2018

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי זוהר, אבי שגיא (עורכים), מחויבות יהודית מתחדשת: על עולמו והגותו של דוד הרטמן (שני כרכים), הוצאת מכון שלום הרטמן בשיתוף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד, ירושלים ותל אביב, תשס"א.
אבי שגיא ודב שוורץ, נאמנות ביקורתית; עולמו והגותו של דוד הרטמן, הוצאת כרמל, 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא דוד הרטמן בוויקישיתוף

על דוד הרטמן, מכון שלום הרטמן (באנגלית)
מאמרים באנגלית של דוד הרטמן, מכון הרטמן
מכון שלום הרטמן
שילה פכטר ואביעד סטולמן, 'ריאיון עם דוד הרטמן: "הלימוד הברסקאי הוא חטאת נעוריי"', דעות, 4 (אב תשנ"ח), עמ' 9-12
אור שרף, הרמב"ם - הלכה ופילוסופיה, חדשות מחלקה ראשונה, 15 בינואר 2010
אלישע פורת, חברותא בבית הרב, באתר הארץ, 19 בינואר 2012 - ממואר על דוד הרטמן, במלאת לו 80 שנה
רשימת המאמרים של דוד הרטמן באתר רמב"י
רשימת המאמרים של דוד הרטמן, באתר רמבי"ש
אריאל הורוביץ, הלכה ורגשות מוסריים: דוד הרטמן נפרד מן האורתודוקסיה, ביקורת על ספרו "שונא שקרים ה'", מקור ראשון, אפריל 2018
שרית פוקס, 'האלוהים שאני אוהב איננו יהודי', ראיון מקיף עם הרטמן בעיתון מעריב, 19 בפברואר 1988 (חלק 1, חלק 2, חלק 3)
דוד הרטמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
דוד בן שלום הרטמן (1931-2013), דף שער בספרייה הלאומית

בעקבות מותו

שבתי בנדט‏, מת פרופ' דוד הרטמן: "מחשובי ההוגים היהודים", באתר וואלה!‏, 10 בפברואר 2013
nrg יהדות, מותו של פילוסוף יהודי: הרב דוד הרטמן, באתר nrg‏, 10 בפברואר 2013
משה מאיר, ‏האיש שאהב: דברי פרידה מהרב דוד הרטמן, באתר כיפה, 11 בפברואר 2013
מיכה גודמן, הרטמן שלי: האיש שכאב את זייפני היהדות, באתר ynet, 11 בפברואר 2013
אבי שגיא, הברית המתחדשת: על דוד הרטמן, באתר הארץ, 14 בפברואר 2013
אנשיל פפר, גולה בארצו, באתר הארץ, 15 בפברואר 2013
https://tomerpersico.com/2013/02/12/hartman_zl/

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ משה הורוביץ, קובלנתו של הרטמן, כותרת ראשית, 2 ביולי 1986
^ ¹ ² ד"ר הרטמן — יועץ לשר־החינוך בנושא חינוך יהודי, על המשמר, 5 בדצמבר 1977
^ נפתחת הרשמה לישיבה תיכונית חדשה ליד מכון שלום הרטמן ללימודי היהדות בירושלים, כל העיר, 22 בפברואר 1985
^ יאיר אטינגר, מת דוד הרטמן, מראשי המחנה הליברלי ביהדות האורתודוקסית, באתר הארץ, 11 בפברואר 2013
^ קובי נחשוני, הרב פרופ' דוד הרטמן הלך לעולמו, באתר ynet, 10 בפברואר 2013
^ זוכי פרס הספר היהודי הלאומי לשנת 1977
^ זוכי פרס הספר היהודי הלאומי לשנת 1986

[כותרת-1] ¹ ² ³ משה הורוביץ, קובלנתו של הרטמן, כותרת ראשית, 2 ביולי 1986

[עלהמשמר-2] ¹ ² ד"ר הרטמן — יועץ לשר־החינוך בנושא חינוך יהודי, על המשמר, 5 בדצמבר 1977

[3] נפתחת הרשמה לישיבה תיכונית חדשה ליד מכון שלום הרטמן ללימודי היהדות בירושלים, כל העיר, 22 בפברואר 1985

[4] יאיר אטינגר, מת דוד הרטמן, מראשי המחנה הליברלי ביהדות האורתודוקסית, באתר הארץ, 11 בפברואר 2013

[5] קובי נחשוני, הרב פרופ' דוד הרטמן הלך לעולמו, באתר ynet, 10 בפברואר 2013

[6] זוכי פרס הספר היהודי הלאומי לשנת 1977

[7] זוכי פרס הספר היהודי הלאומי לשנת 1986

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]