דוד זכאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוד זכאי בשנות ה-40

דוד זכאי (ז'וּכוֹביצקי) (כתב בשם העט ז. דויד) (16 בספטמבר 1886, ב' בתשרי תרמ"ז15 בינואר 1978, ז' בשבט תשל"ח), איש העלייה השנייה, מורה עברי, מפעילי תנועת העבודה, עיתונאי ופובליציסט עברי בתקופת היישוב ולאחר הקמת המדינה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד זכאי נולד בשנת 1886 בשם דוד ז'וּכוֹביצקי בעיירה אוסטרושיצקי גורודוק[1] שבפלך מינסק של האימפריה הרוסיתתחום המושב היהודי; כיום בבלארוס), בן ליצחק ז'וכוביצקי (נינו של רבי ישעיה ז'וּכוֹביצֶר, ה'צדיק הנסתר' מהכפר מזוכוביץ שליד מיר), תלמיד חכם ומשכיל, סוחר, שכתב ב"המליץ" וב"הצפירה", ולהוֹדה לבית גיטלין. קיבל חינוך יהודי מסורתי בחדרים ובישיבה במינסק. חברו לספסל הלימודים היה ברוך טשארני ("ולאדק"), מאנשי הסוציאליסטים היהודים (ואחיהם של המבקר היידי שמואל טשארני (ניגר) והמשורר והעיתונאי היידי דניאל טשארני).

כבר מגיל צעיר נמשך לרעיון התחייה הלאומית היהודית ותחיית הלשון העברית. לאחר תום לימודיו כיהן כמורה עברית בעברית ב"חדר מתוקן" בעיירה קרוצ'ה (קרוצ'י) שבפלך מוהילוב[2] ובבית ספר עברי לבנות בעיירה גולטה שבפלך חרסון.

בשנת תרס"ט נישא לרחל בת הרב אברהם אהרנסון הכהן (רב באבוליץ ובקרוצ'ה; אביו של הסופר זלמן יצחק אנוכי (ז. י. אנוכי) ואחיו של הרב שלמה הכהן אהרונסון, רבהּ של קייב והרב הראשי האשכנזי הראשון של תל אביב).

באלול אותה שנה (1909) עלה לארץ ישראל, לאחר שביקר בה בקיץ תרס"ח. בארץ הוסיף לכהן כמורה במושבות גדרה ובאר טוביה. היה מפעילי תנועת העבודה, כתב רשימות בעיתון "הפועל הצעיר" ונמנה עם חבריו של הסופר יוסף חיים ברנר.

בקיץ תרע"ד נסע ללוות את תלמידי הגימנסיה "הרצליה" לרוסיה, ועקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה לא יכול היה לחזור ארצה; רק בפסח תר"פ שב לארץ. עם חזרתו היה למנהל ועדת התרבות של "אחדות העבודה". עם ייסוד ההסתדרות הכללית בשנת 1920 היה למשך זמן קצר מזכירה הכללי הזמני, עד להיבחרו של דוד בן-גוריון ב-1921 למזכיר הכללי הראשון. עד לייסוד עיתון "דבר" בשנת 1925 ערך את ביטאון ההסתדרות (ה"פנקס") ואת ביטאון אחדות העבודה "קונטרס, שם גם פרסם את מדורו "טורים". עם ייסודו של "דבר" הצטרף באופן טבעי לסגל העיתון וכתב בו עשרות שנים. היה חבר ומזכיר המערכת, ותקופה מסוימת היה אף עורך העיתון. חתימתו "ז. דויד", שעליה שמר במשך כל שנותיו ב"דבר", הופיעה כבר ברשימתו שבגיליון הראשון.‏[3]

זכאי נודע במדורו "קצרות" (שראשיתו בשם "טורים" ב"קונטרס"‏[4]), שבו כתב מאמרים קצרים בגודל של כחצי טור, בהם ביטא בתמצית ובקצרה חוויות מחייו, אירועים מחיי היישוב והעם היהודי וסקירות קצרות אודות אישים, ספרים ואנשי רוח. קטעים מטורו "קצרות", שראשיתו כבר חודש לאחר הופעת "דבר",‏[5] קובצו בשני ספרים.

כן כתב על כוכבי השמיים, בהיותו אסטרונום חובב. פרסם סקירות חודשיות באסטרונומיה, ותצפיותיו במשך שנים רבות בכתמי השמש התפרסמו בהוצאת מצפה הכוכבים בציריך. תרגם לעברית את הספר "אסטרונומיה" של נורמן לוקייר (Lockyer) (תל אביב: קופת-הספר, תרפ"ט 1929, בסדרת "דעת: ספרי מדע לנוער ולעם, ב) ושידר הרצאות על אסטרונומיה ברדיו ירושלים.

זכאי כיהן כציר אספת הנבחרים וציר לקונגרס הציוני ה-19 בלוצרן. היה חבר מרכז הסתדרות המורים, חבר ועד החינוך, וכתב ב"החינוך".

בשנת 1956 זכה בפרס סוקולוב לעיתונאות.

נפטר בשנת 1978 בתל אביב, בן 91 במותו, ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק. הוא הותיר אחריו שני בנים ובת.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קצרות, תל אביב: דבר, תשי"ד 1955. (לקט מאמרים שנדפסו ב"דבר")‏[6]
  • קצרות, תשי"ג-תשל"ב, הוצאת דבר, 1973.
  • נקרא באגדה: כפשוטה ולאור ימינו, תל אביב מחברות לספרות, תשכ"ה 1964. (דברי אגדה והסברים; מבוסס על שיחות ששודרו ב"קול ישראל" בשנים תשט"ז-תשי"ז)‏[7]
  • קצרות תשי"ג–תשל"ב,‫ תל אביב: דבר, תשל"ג 1973.

אחרים:

  • חיי אז"ר: לחג הגבורות, כ"ד שבט תרי"ד-תרצ"ד,‫ תל אביב: המרכז לנער של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י, תרצ"ד. ‬(ספרית המרכז לנוער; חוברת ב)
  • זלמן שזר: דיוקנו של נשיא / כתבו: דוד זכאי, חנוך ברטוב, ישעיהו אברך, תל אביב: עם עובד, 1973. (אלבום איורים לכבוד הנשיא שזר בלוית מובאות מדבריו ומכתביו ורשימות על אודותיו)

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד זכאי (עורך), דבר: מאסף במלאת עשרים וחמש שנים לדבר עתון פועלי ארץ ישראל, תל אביב: דבר, תש"י.‏[8]
  • יוסף זלצמן: חמישים שנה להירצחו בשדות כנרת, תרע"ד – כ"ד בחשון – תשכ"ד / (ליקט והביא לביה"ד: מ' מלמד; ערך: ד' זכאי),‫ כנרת: המרכז החקלאי וקבוצת כנרת, תשכ"ד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משלו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ברוסית: Острошицкий Городок; בבלארוסית: Астрашыцкі Гарадок; ראו דף העיירה באתר JewishGen.
  2. ^ ברוסית: Круча; ראו דף העיירה באתר JewishGen.
  3. ^ טורים: אקדמות, דבר, 1 ביוני 1925.
  4. ^ על פי גצל קרסל, עם כניסתו ל"דבר" השתנה שם המדור, "בהתאם לעיקרון שלא לגרור לעתון החדש שום שייר מן העתונות המפלגתית" (ג' קרסל, תולדות העתונות העברית בארץ ישראל, ירושלים: הספרייה הציונית, תשכ"ד,‬ עמ' 158).
  5. ^ רבקה כצנלסוןמסכת ראשונים: עובדי הדפוס והמינהלה מעלים זכרונות: זכאי מקשיב לבאי המערכת, דבר, 23 ביוני 1965.
  6. ^ ראו דברי ביקורת: "קצרות", מעריב, 14 בינואר 1955.
  7. ^ ראו ביקורות: א. א. הלוי"נקרא באגדה", דבר, 22 באפריל 1965; ג. קרסלדברי אגדה ב"קצרות", דבר, 25 במאי 1965.
  8. ^ ראו ביקורת: נתן גורןעל המאסף דבר, דבר, 17 בנובמבר 1950.


מזכירי ההסתדרות

דוד זכאי | דוד בן-גוריון | דוד רמז | יוסף שפרינצק | פנחס לבון | מרדכי נמיר | פנחס לבון | אהרן בקר | יצחק בן-אהרן | ירוחם משל | ישראל קיסר | חיים הברפלד | חיים רמון | עמיר פרץ | עופר עיני