דוד ליבאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוד ליבאי
תמונה חופשיתאין תמונה חופשית
תאריך לידה 22 באוקטובר 1934
ממשלות 25, 26
כנסות 11 - 14
סיעות המערך, מפלגת העבודה
תפקידים בולטים

דוד ליבאי (נולד ב-22 באוקטובר 1934) הוא משפטן ופוליטיקאי ישראלי, שר המשפטים בממשלות ישראל, חבר הכנסת, ידוע גם תודות פעילותו כעורך דין בולט ופרופסור למשפטים.

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

ליבאי נולד בתל אביב בשנת 1934, בנם של שרה לבית ינקלסון וד"ר זלמן לובובסקי-ליבאי, מורה ועיתונאי, עורך "דבר השבוע", אינטלקטואל ועסקן מפא"י. גדל בשכונת קריית מאיר, בוגר בית הספר התיכון עירוני א' בתל אביב. למד משפטים באוניברסיטה העברית במסגרת העתודה האקדמית. השלים תואר שני במשפט השוואתי, והוענק לו תואר דוקטור למשפטים על ידי אוניברסיטת שיקגו.

את שירותו הצבאי עשה כסניגור וכתובע בפרקליטות הצבאית, ושימש כממלא מקום התובע הצבאי הראשי.

את עבודתו המשפטית באזרחות החל אצל שר המשפטים פנחס רוזן, כאחראי על מחלקת החנינות ובתפקיד דובר משרד המשפטים. בשנת 1960 היה לעורך דין. מונה כעוזר ראשי לפרקליט המדינה קולין גילון, וכתובע ראשי של בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה.

ב-1964 פתח משרד פרטי לעריכת דין. היה חבר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, ובשנים 1985-1983 כיהן כראש הלשכה.

היה נשוי לעו"ד ניצה שפירא-ליבאי, לשעבר יועצת ראש הממשלה למעמד האשה. אב לדניאל ולדפנה.

[עריכה] בפוליטיקה

בשנת 1984 נבחר לכנסת ה-11 מטעם מפלגת העבודה. בכנסת זו, ובזו שלאחריה, היה יושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה וחבר הוועדה לבחירת שופטים. הביא להקמת ועדת החקירה הממלכתית לחקירת פרשת מניות הבנקים.

לאחר שנבחר לכנסת ה-13, היה לשר המשפטים בממשלתו של יצחק רבין. כיהן בתפקיד זה גם בממשלה בראשותו של שמעון פרס לאחר רצח רבין. בקיץ 1995 שימש תקופה קצרה גם כשר הפנים. בבחירות לכנסת ה-14 נבחר ברשימת מפלגת העבודה, אך פרש כעבור זמן קצר מן הכנסת.

בתקופתו של ליבאי כשר משפטים גדל תקציב המשרד, נבנו בתי משפט חדשים, והונהגה משמרת שנייה בבתי משפט שונים.

כשר המשפטים יזם מינוי שלוש ועדות חקירה ממלכתיות - ועדת החקירה לחקירת טבח מערת המכפלה, ועדת החקירה לבדיקת היעלמותם של ילדי תימן, וועדת החקירה לחקירת רצח יצחק רבין.

בועדת השרים לחקיקה שבראשה עמד הכין לחקיקה שורה של חוקי-יסוד (זכויות במשפט, החקיקה, חופש הביטוי וההתאגדות וזכויות חברתיות) אשר לא זכו לאישור הכנסת.

[עריכה] פרופסור ועורך דין

ליבאי פרסם את הספר "דיני מעצר ושחרור", וכן כתב עשרות מאמרים בפרסומים מקצועיים, בגינם זכה בפרס על שם פנחס רוזן.

שימש דקאן בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב וראש המכון לקרימינולוגיה ומשפט פלילי, מכהן כפרופסור חבר למשפטים בפקולטה ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

במשך שמונה חודשים ייצג את נשיא המדינה, משה קצב, שנחשד בעבירות מין, ופרש מכך בעקבות מסיבת עיתונאים שערך קצב.‏[1]

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ הילה רז, קצב הורשע - האם גם עורכי הדין הפסידו?, באתר TheMarker‏, 15 בינואר 2011


שרי המשפטים בממשלת ישראל

פנחס רוזן | דב יוסף | חיים כהן | פנחס רוזן | דוד בן-גוריון | פנחס רוזן | דב יוסף | יעקב שמשון שפירא | גולדה מאיר | יעקב שמשון שפירא | גולדה מאיר | חיים יוסף צדוק | מנחם בגין | שמואל תמיר | משה נסים | יצחק מודעי | אברהם שריר | דן מרידור | דוד ליבאי | יעקב נאמן | בנימין נתניהו | צחי הנגבי | יוסי ביילין | מאיר שטרית | יוסף לפיד | ציפי לבני | חיים רמון | מאיר שטרית | ציפי לבני | דניאל פרידמן | יעקב נאמן

שרי הפנים בממשלות ישראל

יצחק גרינבוים | חיים משה שפירא | ישראל רוקח | חיים משה שפירא | ישראל בר-יהודה | חיים משה שפירא | גולדה מאיר | יוסף בורג | שלמה הלל | יוסף בורג | שלמה הלל | יוסף בורג | שמעון פרס | יצחק חיים פרץ | יצחק שמיר | אריה דרעי | יצחק רבין | אריה דרעי | יצחק רבין | עוזי ברעם | דוד ליבאי | אהוד ברק | חיים רמון | אליהו סויסה | נתן שרנסקי | חיים רמון | אליהו ישי | אריאל שרון | אליהו ישי | אברהם פורז | אופיר פינס-פז | אריאל שרון | רוני בר-און | מאיר שטרית | אלי ישי

יושבי ראש הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת

יוחנן בדר, יוסף תמיר | שמואל טולידאנו, אברהם כ"ץ-עוז | דוד ליבאי | דוד מגן, דן תיכון | רן כהן, יוסי כץ | רן כהן, עוזי לנדאו, אמנון רובינשטיין | אמנון כהן, מלי פולישוק-בלוך, יורי שטרן | זבולון אורלב, מיכאל איתן, יורי שטרן, אסתרינה טרטמן | יואל חסון, רוני בר-און

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא