דוד פארדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי דוד פַּארְדוֹ (ה'תע"ח (1718, ונציהי"ב בסיוון ה'תקנ"ב, 1792, ירושלים) היה פרשן ספרות חז"ל, ראש ישיבה, פוסק ומשורר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בוונציה לאביו רבי יעקב מראגוּסה[דרושה הבהרה], ולמד תורה מפי רבי שלמה זלמן מלבוב, ומפי רבי יעקב בליליוס.

מפאת מצבו הדחוק נדד לאיספאלטרו, שם נתמנה למלמד תינוקות, ולאחר שהכירו בני העיר בגדלותו בתורה, מינו אותו למורה צדק עליהם.

בשנת ה'תקל"ג (1773)‏[1] נתמנה לרב בעיר סראייבו במשך תשע שנים, כשעל מקומו באיספאלטרו העמיד את תלמידו רבי שבתי ונטורה.

בשנת ה'תקל"ז (1777), נטש את מקום מגוריו והחל במסעו אל ארץ ישראל, אליה הגיע בשנת ה'תקמ"ב (1782). הוא קבע את מושבו בירושלים ונתמנה לעמוד בראש ישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה.

רבי דוד פארדו היה מחותנו של החיד"א; בנו אברהם נשא לאישה את בתו של החיד"א. יחסי האישים התאפיינו בחיבה ובהערצה הדדית, אף שבענייני פרשנות לעתים שררה ביניהם מחלוקת עמוקה‏[2].

נפטר ביום י"ב בסיוון ה'תקנ"ב[3], בגיל 73, ונקבר בירושלים בהר הזיתים.

רבי דוד פארדו הניח אחריו שלושה בנים: רבי יעקב פארדו רבה הראשי של ראגוסה, רבי יצחק פארדו שמילא את מקומו בסראייבו. ורבי אברהם פארדו. בתו נישאה לרב אברהם פינסו מרבני סראייבו.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חסדי דוד - פירוש על התוספתא. פירוש זה הינו פירוש התוספתא היחיד המקיף את כל התוספתא.
  • ספרי דבי רב - פירוש על הספרי.
  • משכיל לדוד - פירוש על פירוש רש"י על התורה.
  • שושנים לדוד - על המשנה.
  • מכתם לדוד - שו"ת בארבע חלקי שולחן ערוך.
  • למנצח לדוד - שלושה מאמרים על סוגיות תלמודיות.
  • מזמור לדוד - הארות והערות על יורה דעה והשגות על ספר "פרי תואר".
  • חוקת הפסח - דינים ותפילות הנהוגים בימי חודש ניסן.

דרכו בפרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי דוד פארדו התמקד בפרשנות של ספרי חז"ל שמרבית המפרשים לא עסקו בהם, כמו התוספתא והספרי. דרכו בפירושו היא להביא את דברי הגמרא, הרמב"ם והראשונים, העוסקים בנושאים הנידונים בקטע שהוא מפרש, ולהשוות ביניהם, וכך לברר את הפירוש הנוטה לפשט. במקרה הצורך, הוא אינו נמנע מלהגיה את המקורות, ופעמים רבות הגהותיו תואמות את העולה מכתבי היד (אף שכתבי היד לא היו לפניו).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי דוד הלחמי, חכמי ישראל ח"א, תל אביב תשי"ח, עמ' קעג, הכתרתו כרבה של סראייבו הייתה כבר בשנת ה'תקכ"ח (1768).
  2. ^ ראו על כך: יוסף ויכלדר, מחלוקת בין מחותנים, מוסף המבשר "תורני", י"ח טבת תשע"ב.
  3. ^ כך על פי שלמה אברהם רוזאניס, ‏קורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם, סופיה, תרצ"ז-תרצ"ח, ח"ה, עמ' 275, באתר HebrewBooks.
תקופת חייו של דוד פארדו על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן