דוד פוברסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

הרב יהושע דוד פוברסקי ( י' בשבט תרס"ב, 18 בינואר 1902[1] - ו' באדר תשנ"ט, 21 בפברואר 1999) היה תלמיד חכם ליטאי, כיהן כראש ישיבת פוניבז' במשך למעלה מחמישים שנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר ליובאן שברוסיה לשלום קוסטנוביץ. למד בישיבת סלוצק הסמוכה אצל הרב איסר זלמן מלצר. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה הבריח את הגבול כדי להגיע לפולטבה, שם שהתה ישיבת מיר. הוא השתמש לצורך כך בדרכון של אדם ששמו יהושע פוברסקי, ומאז החליף את שמו ליהושע דוד פוברסקי, שם אשר הונצח בספרו ישועת דוד. במשך תקופה קצרה מאוד למד בישיבת סלבודקה אשר שהתה אף היא באותה עת בפולטבה. משם המשיך לישיבת מיר ולמד אצל המשגיח הרב ירוחם ליבוביץ, שהשפיע עליו רבות. למד גם בישיבת פוניבז' בליטא, אצל הרב יוסף שלמה כהנמן ובישיבת קלם אצל בנו של הסבא מקלם. גם בהמשך נחשב לחניך אסכולת קלם. לאחר מכן חזר לישיבת מיר, שם למד עד נישואיו בשנת תר"פ‏[2].

נישא לצפורה, בתו של רב דוד דב קרייזר, מראשי ישיבת קלעצק‏[3]. הרב אריה לייב מאלין היה גיסו‏[4]. לאחר חתונתו הצטרף לכולל של הרב אלחנן וסרמן בברנוביץ' ולעתים הגיד שיעורים בישיבתו של הרב וסרמן. באותה עת הוציא לאור את חלקו הראשון של ספרו ישועת דוד.

בשנת תש"א עלה לארץ ישראל עם משפחתו. זמן קצר לאחר מכן התמנה כראש ישיבת תומכי תמימים של חסידות חב"ד בתל אביב. באלול תש"ד נענה להזמנת הרב כהנמן לכהן כראש ישיבה בישיבת פוניבז', לצד הרב שמואל רוזובסקי. יחד עמו הביא כמה תלמידים, בהם הרב מרדכי שלמה ברמן שלימים התמנה אף הוא לאחד מראשי הישיבה.

מיעט לעסוק בעניינים ציבורים וכמעט לא השתתף באירועים פוליטיים.

חיבר את סדרת הספרים "ישועת דוד" על התלמוד, ולאחר פטירתו יצאה סדרת ספרים של שיעוריו בישיבה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישועת דוד - חמישה כרכים
  • שיעורי ר' דוד - שיעוריו על התלמוד שהעביר בישיבה. יצא לאור בחייו על ידי תלמידו הרב יעקב מרגלית.
  • ישמרו דעת - שיעורים בענייני מוסר
  • מוסר ודעת - יצא לאור על ידי תלמידו הרב יעקב מרגלית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים ואישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.