דוד פולוס

דוד פולוס
David Polus
לידה	1893; ורשה, האימפריה הרוסית
פטירה	1975 (בגיל 82 בערך)
מקום קבורה	הר המנוחות
תחום יצירה	פיסול
יצירות ידועות	אנדרטת אלכסנדר זייד

דוד בן ישראל משה פּוֹלוּס (David Polus;‏ 1893 – 5 בינואר 1975) היה פסל ישראלי, שנדד בין יישובים והתגורר בכל מקום שבו פיסל, תמורת דמי קיום^[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולוס גדל בוורשה בירת פולין. לפי אלחנני ופרידלנדר, היה בנעוריו בוורשה, בן ישיבה רכון על דפי גמרא. בישיבה, היה נוהג לקשט את אולם הישיבה לכבוד סיום מסכת של ש"ס, ומכאן נתפס לפיסול. הוא עלה לארץ ישראל בעלייה השלישית, באוניה "רומניה" כחלוץ בחודש אוגוסט 1924. בפואמה שכתב ביידיש בשנות העשרים כתב בין השאר: "חלוץ קום עלה.... הכישרון הוא רכושך". פולוס היה חבר בגדוד העבודה, ובקבוצת החוצבים של יצחק שדה. את פסלו הראשון בארץ סיתת בהיותו בגדוד העבודה במגדל צדק: פרוטומה של אהרן דוד גורדון. בחודש פברואר 1932 שלח פולוס הצעה שפורסמה בעיתון "דבר" להנהלת "יריד המזרח", לפיה תוכרז תחרות של פסלים ושהיצירות הטובות ביותר תוצגנה בתערוכה, מה שייתן תנופה ליצירה.

פולוס נהג לנדוד ברחבי הארץ. הוא התגורר בקיבוצים שונים ופיסל בהם תמורת דמי קיום בלבד, ללא שכר נוסף. כך ברמת דוד, בתל יוסף בבית אורן וברמת רחל. על פי מסמך בארכיון המדינה מיום 22 בספטמבר 1936, התגורר פולוס, שהיה רשום כמורה, ברחוב הירקון בתל אביב (אז שכונת מחלול), על יד בית החרושת לאריגה וצביעת משי "דלפינר-יוחננוף". היה לו צריף, שם נהג להתבודד ולעסוק בתכנון עבודות חדשות. מאוחר יותר עבר לירושלים, והתגורר בעשרים השנים האחרונות לחייו בצריף אחר, בלבה של חורשת אורנים ליד מחנה אלנבי.

פולוס נפטר ערירי בירושלים והובא בה למנוחות ב-1975.

ביצירותיו הריאליסטיות יש מוטיבים הרואיים, המתארים את תקומת העם היהודי בארצו. פולוס השתמש בחומרים מקומיים פשוטים וזולים יחסית, כמו בטון, טיח על רשתות לולים ומוטות ברזל. הדבר גרם לבלייה מוגברת בפסליו, וצרך תחזוקה מתמדת. בזמנו, פולוס תחזק אותם בעצמו. ועם השנים חלקם שופצו וחלקם עומדים בפני כליה.

יצירותיו המוכרות ביותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד הרועה (1935–1936, הוצב ב-1938) – פסל בקיבוץ עיינות (רמת דוד), המציג את דוד המלך בתור רועה צאן, לידו כבשה, והוא פורט על נבל. במשך שתי שנות עבודתו, גר הפסל ברפת תמורת עבודתו. הוא ביקש מהקיבוץ את החבר היפה ביותר כדי שישמש כדוגמן, וכך נבחר לתפקיד אהרון שתיל, סנדלר הקיבוץ. הפסל שופץ בשנת 2006, לכבוד חג השמונים של קיבוץ רמת דוד.^[2] בשנת 2021, לאחר שהפסל התבלה בשנית, התגייסו התושבים הוותיקים בקיבוץ לשפצו^[1].
אנדרטת אלכסנדר זייד (1938–1941) – בגבעות שייח' אבריק, סמוך לבית שערים. הפסל מציג את דמותו של זייד רכוב על סוסתו. הוא ממוקם על במה מאבני המקום, ולצִידו שני תבליטי ברונזה עליהם נרשם על פי הצעת דוד רמז "אלכסנדר זייד שומר בישראל". הפסל המקורי נבנה בטון יצוק על רשתות ברזל. הפסל, שבהקמתו השתתף הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, נחנך ב-6 ביולי 1941.^[3] טקס גילוי הפסל נערך בנוכחות בני-נוער רבים ותלמידי בית הספר בנהלל על מוריהם. ליד הקבר נשאו דברים שלמה קפלנסקי, זלמן שזר ואחרים. בסיום האירוע ביקרו המשתתפים בחדרו של זייד וראו שם פסל נוסף מעשה ידי בתיה לישנסקי.^[4] האנדרטה, שבשטח הגן הלאומי בית שערים, מהווה אתר למבקרים עד עצם היום הזה. בתחילת שנות השישים, הצילה מעורבותה של ציפורה זייד את הפסל מהתפוררות. פניותיה ועזרת המשפחה ובמיוחד עזרת אחייניתה, הביאו בסופו של דבר לשיקומו. בשנות השבעים הוא שופץ וניצק מחדש מברונזה, לאחר בליה מתמשכת.
על מי מנוחות ינהלני (1941) – קיבוץ תל יוסף, פסל המורכב משתי קבוצות פיסול: באחת כמה ילדים קטנים, ובשנייה זוג הורים בבגדי ים. אשתו של אסף שמחוני שימשה כמודל לאשה הצעירה. הפסל הוצב בבריכת נוי של הקיבוץ. כיום הפסל מוצב על הדשא בקיבוץ וסובל מנזקי הזמן והסביבה.^[5]
נחמן סירקין (1944) - פסל של נחמן סירקין במוזיאון העבודה.
שילוב הדורות או ישראל סבא (1945) – פסל בבית אורן, פסל המתאר את הדור הישן, המיוצג על ידי זקן לבוש טלית, מחבק בטליתו את הדור הצעיר, המיוצג על ידי פועל-לוחם עברי האוחז טוריה וכלי נשק. הפסל הופיע ב-28 ביוני 1946 בעמוד השער של "דבר השבוע". הוא נפגע לאחר מכן, באופן קשה, מפגעי מזג האוויר. יש הטוענים כי יפתח זייד בנו של אלכסנדר זייד היה המודל לפסל זה.
אנדרטה לזכר חללי קריית טבעון, שנפלו במלחמת העצמאות (1952) – באנדרטה שני תבליטי בטון מעשה ידיו של פולוס.^[6]
ושבו בנים לגבולם (1954) – פסל רחל אמנו ברמת רחל.^[7] גם פסל זה עבר שיפוץ. במשך שנים, לא היה בקיבוץ כל אזכור לשמו של פולוס, עד שמבקרים העלו את שמו.
אליעזר שטיינמן (1963) – פסל של אליעזר שטיינמן.

פרוטומות שיצר פולוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1967–1971 ניהל פולוס תכתובת ענפה עם לשכת הנשיא זלמן שזר מתוך תקווה שזה יסייע לו בהמשך יצירתו (תיק ארכיון המדינה נ-93/17 פורסם אפריל 2019).

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 במרס 1984, הנפיק השירות הבולאי סדרה של שלושה בולי דאר שנקראה "אמנות הפיסול" , שעוצבה על ידי המעצב א. ברג, שבה נכלל בול של ציור של אנדרטת אלכסנדר זייד. השירות הבולאי מכר 564,000 בולים של בול זה עד להפסקת המכירה ב- 3 בדצמבר 1984 . ^[8]