דוד פרנקל

ערך זה עוסק ברב. אם התכוונתם לשופט, ראו דוד פרנקל (שופט).

הרב דוד בן נפתלי הירש פרנקל (1707 - כ"ב בסיוון ה'תקכ"ב, 13 ביוני 1762) היה רבה של קהילת ברלין מ-1743 ועד מותו. חיבר את הפירוש "קרבן העדה" על התלמוד הירושלמי.

ביוגרפיה

נולד בברלין. החל מ-1737 היה רבה של הקהילה בדסאו, וכמקובל בימים ההם החזיק בביתו ישיבה קטנה ובה למדו כשלושים תלמידים. במסגרת זו לימד גם את משה מנדלסון בצעירותו. השפעתו על מנדלסון הייתה רבה, וכשקיבל בשנת 1743 הזמנה לכהן כרב ואב"ד העיר ברלין עבר לשם מנדלסון בעקבותיו.

בתחומי התעניינותו פרץ הרב פרנקל לתחומים תורניים שלא היה נהוג לעסוק בהם עד אז ביהדות אשכנז בכלל וביהדות גרמניה בפרט, והם לימוד ספר מורה נבוכים של הרמב"ם וכן לימוד התלמוד הירושלמי. הוא היה מעורב בהדפסתו של המורה נבוכים ביסניץ ב-1742,‏ לאחר כמאתיים שנה שבהן לא הודפס הספר, ואף העניק הסכמה להדפסה זו.^{[דרוש מקור]} בעידודו החל גם מנדלסון הצעיר ללמוד את מורה נבוכים, ובעקבות כך פנה לעסוק בפילוסופיה. פרנקל גם פעל להדפסת מהדורה חדשה של ספר משנה תורה של הרמב"ם שיצאה לאור בין השנים 1739 - 1741 (תצ"ט — תק"א).

פרנקל הוא הראשון שחיבר פירוש מסודר לתלמוד הירושלמי, שברוב קהילות ישראל כלל לא עסקו בו ולא למדו אותו אלא כמקור צדדי ומשני לעומת התלמוד הבבלי. פירושו "קרבן העדה" נדפס בשלושה חלקים: כרך א - פירוש לסדר מועד (דסאו תק"ג, 1743); כרך ב - פירוש לסדר נשים (ברלין תקי"ז, 1757); כרך ג - פירוש לסדר נזיקין (ברלין תק"ך, 1760). לסדר זרעים ולמסכת נידה לא נתחבר פירוש, וגם הפירוש לסדר נזיקין אבד ברובו. לצד הפירוש השוטף, המקביל לפירוש רש"י על התלמוד הבבלי, נדפסו גם חידושים ותוספות שלו המקבילים לתוספות, תחת השם "שיירי קרבן". בעקבות פירושו חיבר בהמשך המאה ה-18 רבי משה מרגלית פירוש נוסף לירושלמי בשם "פני משה".

לקריאה נוספת

• אליעזר ליזר לאנדסהוטה, תולדות אנשי שם ופעולתם בעדת ברלין, ברלין תרמ"ד 1884, עמודים 35-60.

קישורים חיצוניים

• דוד בן נפתלי פרנקל, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia (באנגלית)
• דוד פרנקל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"