דוד קושניר

ערך זה עוסק בדוד קושניר, איש העלייה השנייה. אם התכוונתם לנכדו האתלט דוד קושניר, ראו דוד קושניר (אתלט).

דוד קושניר (? – ?) היה מחלוצי העלייה השנייה, ממתיישבי המושבה יהודיה (כיום יהוד).

ביוגרפיה

נולד באוקראינה. נישא לשיינדל בת יוסף פינקלשטיין, והתגורר בעיר באלטה. לאחר נישואיו עבד בחקלאות. בהשפעת מנחם שיינקין, שהיה הרב מטעם בעיר מגוריו, התקרב לציונות ותכנן לעלות לארץ ישראל, אולם רעייתו התנגדה בתוקף. הוא פנה במכתב לא. ד. גורדון ושאלו לדעתו, וגורדון השיב כי רק מי שמוכן להקרבה עצמית רשאי לעלות לארץ.

בקיץ תרס"ד (1904) עלה קושניר לארץ לבדו. הוא רכש בארץ בית וחלקת אדמה במושבה יהודיה, שהוקמה בשנת תרמ"ב (1882) על ידי מייסדי פתח תקווה. בשל קשיי התאקלמות נטשו אותה מייסדיה לאחר תקופה קצרה ורובם שבו לפתח תקווה, ולאחר פטירת הרב מרדכי גימפל יפה, בשנת תרנ"ב (1892), לא נותרה בה נפש חיה. קושניר, יחד עם עוד אחד עשר מתיישבים, יישבו מחדש את הבתים הנטושים והתגוררו בתנאים קשים מאוד. בעבר שימש ביתו של קושניר כבניין הישיבה שהקים הרב מרדכי גימפל יפה.

קושניר שלח מכתב לרעייתו ושכנע אותה לעלות לארץ ולהצטרף אליו. בכסלו תרס"ה (דצמבר 1904) הפליגו האם וששת ילדיהם מאודסה והגיעו ליפו, ומשם לקחם קושניר אל ביתו ביהודיה. במשך תקופה הם התגוררו ביהודיה, וכעבור זמן עברו לפתח תקווה.

קושניר היה מקורב לקבוצת החלוצים והפועלים שהתגוררה בעין גנים, ובהם א. ד. גורדון ויוסף חיים ברנר.

בניו הם הסופרים מרדכי שניר ושמעון קושניר. חתנו הוא אליהו לויצקי, ממייסדי ירקונה.

לקריאה נוספת

• שמעון קושניר, בכור מכורה: נתיבו של נער עובד בימי העליה השניה, תל אביב: הוצאת עיינות, תשט"ו-1955.