דוד קושניר (אתלט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד קושניר
דוד קושניר בקפיצה לרוחק, 1960
דוד קושניר בקפיצה לרוחק, 1960
דוד קושניר בקפיצה לרוחק, 1960
לידה 21 ביוני 1931
עפולה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 באוקטובר 2020 (בגיל 89)
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
גובה 1.73 מטר
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף ריצת 100 מטר
קפיצה לרוחק
קפיצה משולשת
קפיצה במוט
קרב עשר
מועדון הפועל יזרעאל
הישגים
שיאים אישיים רוחק: 7.43 מטר, שיא ישראלי בעבר (1961)
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
המכביה
זהב הרביעית 1953 קפיצה לרוחק
זהב החמישית 1957 קפיצה לרוחק
כסף הרביעית 1953 קפיצה במוט
כסף הרביעית 1953 קפיצה משולשת
כסף החמישית 1957 קרב עשר
כסף השישית 1961 קפיצה לרוחק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוד (דודיק) קושניר (21 ביוני 193118 באוקטובר 2020) היה אתלט ומאמן אתלטיקה ישראלי. ייצג את ישראל בשתי אולימפיאדות (מלבורן 1956 ורומא 1960).

קושניר זכה באליפות ישראל בקפיצה לרוחק שש פעמים. החזיק בשיא הישראלי בקפיצה לרוחק במשך כ-18 שנים. בשנים 19551956 זכה באליפות ישראל בריצת 100 מטר, בקפיצה לרוחק ובקפיצה משולשת. בשנים 1952–1953 זכה באליפות ישראל בקפיצה במוט. בשנת 1961 שבר את השיא הישראלי בקרב עשר, שיא שהחזיק כ-6 שנים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד קושניר נולד בכפר יחזקאל לאסתר ושמעון קושניר, מחלוצי העלייה השנייה. למד בבית-הספר היסודי במושב ובעודו ילד ונער נשא בעול עבודות המשק. את חינוכו התיכוני קיבל בבית-הספר החקלאי במקוה ישראל. משם יצא עם בני כיתתו להתיישבות בקבוצת יזרעאל, שבה ריכז את ענף המטעים וכספורטאי שיחק בקבוצת הכדורגל "הפועל" בלפוריה בליגה הלאומית. אחיו היה טוביה קושניר, אחד מחללי מחלקת הל"ה.

בתחרות הראשונה שלו בנוער העובד בפ"ת, שנערכה בשנת 1947, קפץ קושניר, בן ה-16, למרחק של 5.80 מטר.

1953[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוף המכביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרויות האתלטיקה של המכביה הרביעית שנערכו בסוף ספטמבר 1953 זכה קושניר ב-3 מדליות, 1 זהב ו-2 כסף. מדליית זהב, בקפיצה לרוחק בתוצאה של 6.77 מטר, לפני רוברט ריטנברג (6.74 מטר) ולוינזון (6.58 מטר), שניהם מארצות הברית. מדליות כסף, בקפיצה במוט בתוצאה של 3.00 מטר, אחרי הכט מארצות הברית (3.90 מטר) ולפני יצחק לוי (2.80 מטר) ובקפיצה משולשת בתוצאה של 13.58 מטר, אחרי רוברט ריטנברג (13.63 מטר) ולפני ברל'ה זילברברג מישראל (13.26 מטר).

1954[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1954 קבע בקפיצה משולשת שיא ישראלי חדש של 14.05 מטר והיה האתלט הישראלי הראשון שעבר מרחק של 14 מטר. שיאו בקפיצה משולשת החזיק מעמד כ-5 שנים ונשבר על ידי זאב רייס (14.22 מטר).[1] בדצמבר אותה שנה הוא שבר את השיא הישראלי בקרב עשר (4650 נקודות)[2] שיפור לשיא בן ה-6 שנים של צבי ינובר (4562 נקודות).[3]

1955[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות שנערכה בחיפה בינואר 1955 קבע קושניר בקפיצה לרוחק שיא ישראלי חדש של 6.93 מטר.[4][6]

קפיצה לרוחק מעבר ל-7 מטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ישראל באתלטיקה שנערכה ביוני הוא זכה ב-3 מדליות זהב, בקפיצה לרוחק בשיא ישראלי חדש של 7.04 מטר ובכך היה לקופץ הישראלי הראשון בישראל שעבר 7 מטר, בריצת 100 מטר (11.3 שניות) ובקפיצה משולשת (13.75 מטר).[7] שלושה שבועות לאחר מכן, בתחרות אזורית של הפועל שנערכה ברחובות ביולי הוא קבע שיא ישראלי חדש של 7.08 מטר.[8] חודש לאחר מכן, במסגרת "פסטיבל הנוער הדמוקרטי" שנערך בוורשה הוא סיים במקום רביעי וניצח את אלוף ברית המועצות בקפיצה לרוחק בשיא ישראלי חדש של 7.16 מטר.[9]

1956[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדת מלבורן[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת מלבורן (1956) סיים קושניר במקום 25 בקפיצה לרוחק בתוצאה של 6.89 מטר.

1957[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרויות האתלטיקה של המכביה החמישית שנערכו בשנת 1957 זכה קושניר בשתי מדליות, זהב וכסף. מדליית זהב, בקפיצה לרוחק בתוצאה של 6.97 מטר, לפני מייק הרמן (6.96 מטר) ורוברט ריטנברג (6.86 מטר), שניהם מארצות הברית ובכך הגן על תוארו. מדליית כסף, בקרב עשר בתוצאה של 4712 נקודות, אחרי מייק הרמן (5230 נקודות) ולפני סיד קיוויט מארצות הברית (3863 נקודות).

1960[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדת רומא[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת רומא (1960) סיים קושניר במקום 25 בקפיצה לרוחק בתוצאה של 7.20 מטר.

1961[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינוס הפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכינוס הפועל שנערך במאי 1961 קבע קושניר את הישגו הטוב ביותר בקפיצה לרוחק, שיא ישראלי חדש של 7.43 מטר, שיא שהחזיק מעמד כ-12 שנים (באותה תחרות קבע תוצאה של 7.47 - תוצאה שלא אושרה כשיא, עקב רוח גבית מעל המותר). אותה שנה, הוא שבר פעמיים את שיאו הישראלי בקרב עשר והעמידו על תוצאה של 5,763 נקודות, שיא שהחזיק כ-6 שנים.

בתחרויות האתלטיקה של המכביה השישית שנערכו בספטמבר אותה שנה הוא זכה במדליית כסף, בקפיצה לרוחק בתוצאה של 7.22 מטר, אחרי מייק הרמן שקבע שיא מכביה חדש של 7.47 מטר ולפני עמוס גרודז'ינובסקי מישראל (7.06 מטר).

אלוף עולם לוותיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם באתלטיקה לוותיקים שנערכה בגטבורג, שוודיה בהיותו בן 46 זכה קושניר במדליית זהב בקפיצה לרוחק בתוצאה של 6.52 מטר.

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קושניר אימן בקבוצות הפועל רמת גן ואס"א תל אביב (שתי הקבוצות זכו באליפות ישראל באתלטיקה מספר פעמים), עמק חפר והפועל חולון. הוא עבד כמורה לחינוך גופני במספר בתי ספר, בהם בית ספר תיכון אורט חולון, בית ספר יסודי "אהבת ציון" בתל אביב.

דוד קושניר היה המאמן הראשון בארץ שלימד את סגנון הפוסברי בקפיצה לגובה והאתלט שלו, יוסף פיקל שיפר את השיא הישראלי לגברים.

במשך שנים רבות שימש קושניר בתפקיד מאמן נבחרת ישראל. הוא אימן אתלטים מצטיינים רבים. מביניהם ניתן לציין את רוגל נחום שתחת הדרכתו, קבע שיאים ישראלים בקפיצה לרוחק - 7.96 מטר שיא זה נשבר על ידי יוחאי הלוי (7.99) ובקפיצה משולשת - 17.20 מטר, שיאים המחזיקים מעמד עד היום (2015). כן אימן את סיגל גונן המחזיקה עד היום (2015) בשיא ישראל בקפיצה לרוחק בתוצאה 6.46 מטר.

קושניר אימן כמה וכמה ספורטאים שזכו להישגים משמעותיים. ביניהם יש למנות את חנן פרנקל ועומר אדן, ששברו שיאים לאומיים בקרב עשר; את רות זלוצ'נקו קופצת לגובה; עמיר כחולי אלוף ישראל במרוצים; אלה קציר, שזכתה לנצח כנערה את אסתר רוט-שחמורוב, לאחר לידת בנה, בריצת 100 מטר באליפות ישראל; אריק איינשטיין בקפיצה לגובה; וכן את יורם גיל, דוד בן-דוד, טיבור פרקש, עקיבא קורל, יובל אור, יהודה לבקוביץ, גלעד ינקלוביץ', אורלי הופמן, רחל לזר, סיגל בסון ואילן גולדוסר.

קושניר אימן את יוגב קנזי, שזכה במדליית ארד בקפיצה למרחק במשחקים הפאראלימפיים שנערכו בסידני 2000 והשתתף במשחקים הפאראלימפיים אתונה (2004).

קושניר היה תושב חולון מעל חמישים שנים. התנדב שנים רבות במתן שיעורי פעילות גופנית, לקהל הפנסיונרים והפנסיונריות של העיר, יקיר העיר חולון ויקיר הספורט של העיר.

קושניר נפטר ב-18 באוקטובר 2020.[10]

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998, בשנת היובל למדינת ישראל, נבחר קושניר על ידי ועדה ציבורית במקום החמישי מבין האתלטים של ישראל בכל זמנים.

לרגל חגיגות 60 שנה למדינת ישראל, ביוני 2008, קיבל קושניר פרס על מפעל חיים, משר הספורט של ישראל, בטקס מיוחד שנערך במכון וינגייט, בו זכו ספורטאים אחרים כמצטייני העשור, במקצועות ספורט שונים.

ביוני 2011, במסיבת יום הולדתו ה-80 במעמד ראש העיר חולון, מוטי ששון הוענק לקושניר מגן כבוד של איגוד האתלטיקה על ידי מזכ"ל איגוד האתלטיקה, ז'ק כהן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שיא ישראלי של רייס במשלושת - 14,22 מטרים, מעריב, 12 ביולי 1959
  2. ^ קושניר קבע שיא בקרב 10, דבר, 26 בדצמבר 1954
  3. ^ דן פחטר, אלוף האלופים מעמק יזרעאל, דבר, 7 בינואר 1955
  4. ^ שיא ארצי בקפיצה לרוחק - 6.93 מ', חרות, 23 בינואר 1955
  5. ^ דבר הספורט, דבר, 8 באוקטובר 1950
  6. ^ הערת המחבר - בתחרות שנערכה בירושלים באוקטובר 1950 קבע יעקב קובלנץ בקפיצה לרוחק שיא ישראלי חדש של 7.06 מטר ומשום מה תוצאה זו נשכחה ולא נירשמה[5]
  7. ^ אליפות ישראל באתלטיקה קלה ריכזה משתתפים מעטים קושניר קפץ לרוחק - 7.04 מ', על המשמר, 19 ביוני 1955
  8. ^ קושניר קפץ לרוחק - 7.08 מ', על המשמר, 10 ביולי 1955
  9. ^ קושניר במקום ה-4 בוורשה בקפיצה לרוחק - 7.16 מ', דבר, 5 באוגוסט 1955
  10. ^ אשר גולדברג, ‏‏דוד קושניר, מהאתלטים הגדולים בתולדות ישראל, הלך לעולמו, באתר ספורט1, 18 באוקטובר 2020