דוד שאלתיאל
| דוד שאלתיאל | |
|---|---|
 דוד שאלתיאל במדי צה"ל, דצמבר 1948 |
|
| נולד | 1903, המבורג, הקיסרות הגרמנית  |
| עלה לישראל | 1923 |
| נפטר | 1969 |
| השתייכות |  ההגנה לגיון הזרים הצרפתי צבא הגנה לישראל |
| תקופת שירות | 1925 - 1927 (ההגנה) 1927 - 1932 (לגיון הזרים הצרפתי) 1932 - 1948 (ההגנה) 1948 - 1952(צה"ל) |
| דרגה |  אלוף |
| תפקידים צבאיים |
לוחם בלגיון הזרים הצרפתי, שליח ההגנה באירופה, מפקד הר"ן, מפקד המודיעין הצבאי בש"י, מפקד מחוז חיפה, חבר מטכ"ל ההגנה, מפקד חטיבת עציוני, מפקד חיל הספר, נספח צה"ל בפריז |
| מלחמות וקרבות | |
| תפקידים אזרחיים | |
דוד שאלתיאל (1903 - 1969) היה ממפקדי הש"י - שירות המודיעין של ארגון "ההגנה", אלוף בצה"ל ושגריר ישראלי.
[עריכה] ביוגרפיה
שאלתיאל נולד בהמבורג שבגרמניה בשנת 1903 למשפחת יהודים מאנוסי פורטוגל. אביו היה סוחר במוצרי עור. היה חבר בתנועת הנוער היהודי בלאו וייס ("תכלת לבן"), למד חקלאות ובשנת 1923 עלה לארץ ועבד כפועל חקלאי. בשנת 1925 הצטרף שאלתיאל להגנה ויצא לצרפת בניסיון לרכוש הכשרה צבאית. בשנים 1927 - 1932 שירת בלגיון הזרים הצרפתי. נלחם בצפון אפריקה ורכש ניסיון צבאי כסרן בלגיון.
חזר לארץ בשנת 1932. בשנת 1935 נשלח על ידי "ההגנה" לאירופה למטרות רכש. בשנת 1936 נתפס על ידי הנאצים ונכלא למשך 8 חודשים במחנות הריכוז בדכאו ובבוכנוואלד. לאחר מאמצים רבים שוחרר ב-1937 וגורש מגרמניה.
חזר ארצה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה והמשיך את פעילותו בהגנה. נאסר על ידי הבריטים ב-1939 כחשוד ברצח 3 ערבים כנקמה על רצח פועל יהודי אך שוחרר, כל הנראה מחוסר ראיות.
בראשית שנת 1940 פיקד על ה-ר"ן - "ריגול נגדי", הגוף המודיעיני של "ההגנה" שקדם לש"י. עם היווסדו של הש"י, בקיץ של אותה השנה, פיקד עליו יחדיו עם זאב שרף, כשתחת אחריותו המודיעין הצבאי, בעוד שרף אחראי על המודיעין הפנים-יהודי. בשנת 1942 נתמנה למפקד מחוז חיפה של "ההגנה", ובשנים 1945 - 1948 היה חבר מטכ"ל "ההגנה" ומפקד מחוז ירושלים. במסגרת תפקיד זה השתתף בהסגרת פעילי אצ"ל ולח"י לבריטים.
בינואר 1948 מונה שאלתיאל למפקד חטיבת עציוני ועקב כך ניהל את המערכה הצבאית על ירושלים במלחמת העצמאות. לאחר מלחמת העצמאות זכה לדרגת אלוף בצה"ל, ובכך היה בין המפקדים הראשונים בצה"ל שקיבלו דרגה זו.
דב יוסף, המושל הצבאי של ירושלים בעת מלחמת העצמאות חלק על החלטותיו של דוד שאלתיאל ומהלכיו. בספרו "קריה נאמנה" שיצא לאור בשנת 1960, ובו תיאור אירועי מלחמת העצמאות בירושלים, ביקר דב יוסף בחריפות את שאלתיאל על התנהלותו הצבאית ועל כך שלא דיווח לו על המצב האמיתי ברובע היהודי של העיר העתיקה ערב נפילתו, בטענה שלו עשה כן היה פונה הוא בתגובה לדוד בן-גוריון בדרישה להזעקת כוחות תגבורת. פרסום הספר עורר סערה ציבורית עזה ואף הגיע לדיון בכנסת, כשסיעת חרות הגישה הצעה למינוי ועדת חקירה לבדיקת נסיבות נפילתו של הרובע היהודי (ההצעה נפלה בהצבעה).
שאלתיאל הקים במסגרת צה"ל את חיל הספר והיה מפקדו הראשון. החיל נועד לשמירה על גבולותיה של המדינה. בעקבות קשיים ארגוניים הציע שאלתיאל להעביר את חיל הספר למסגרתה של משטרת ישראל, והשם שניתן ליחידה במסגרת זו הוא משמר הגבול.
בשנים 1950-1952 שימש שאלתיאל כנספח צה"ל בפריז. לאחר מכן שימש כשגריר ישראל בברזיל ובונצואלה (מ-1952 ועד 1956), במקסיקו (1956-1959) ובהולנד (1963-1966).
[עריכה] לקריאה נוספת
- דוד שאלתיאל, ירושלים תש"ח. משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1981.
- אלי צור, שומר לישראל: פרקי חייו של דוד שאלתיאל, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 2001.
- דב יוסף, קריה נאמנה, מצור ירושלים 1948. הוצאת שוקן, 1960.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הימים הראשונים – חיל הספר 1949-1951, באתר משטרת ישראל
- ירושלים העתיקה בתש"ח - משחק מכור מאת: אהרון לירון
