דוד שטראוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוד פרידריך שטראוס

דוד פרידריך שטראוס (גרמנית: David Friedrich Strauß, נולד ב-27 בינואר 1808 - 8 בפברואר 1874) היה תאולוג וסופר גרמני, שעורר מחלוקת ברחבי אירופה עם ספרו "חיי ישו", ספר שהתייחס לישו כדמות היסטורית ושלל את ההתייחסות אל ישו כאל אדם בעל תכונות אלוהיות. שטראוס היה מקורב ל"אסכולת טיבינגן" (Tübingen) של התאולוג פרדיננד כריסטיאן באור, שעסקה במחקר מהפכני של "הברית החדשה" וראשית הנצרות. שטראוס נחשב לחלוץ המחקר ההיסטורי על ישו.

שטראוס נולד בלודוויגסבורג (ליד שטוטגרט, כיום חלק מבאדן-וירטמברג שבגרמניה) ב-1808. בגיל 12 הוא נשלח ללימודי הכנה לכמורה פרוטסטנטית בסמינר לכמרים ליד אולם. ב-1825 התקבל לאוניברסיטת טיבינגן. בתחילה למד פילוסופיה, אבל הלימודים עניינו אותו מעט והוא נמשך בעיקר אחרי כתביו של פרידריך שליירמאכר. ב-1830 הוא קיבל משרת הוראה בסמינר שבו למד כנער. פחות משנה מאוחר יותר עבר לברלין, על מנת לשמוע הרצאות של שליירמאכר וגיאורג וילהלם פרידריך הגל באוניברסיטת ברלין. בברלין עיצב את התפיסה שלו, שהושפעה מאוד מהגל, בכל הקשור לחקר חייו של ישו. ב-1832 שב לטיבינגן, אך עד מהרה הקדיש עצמו לכתיבת "חיי ישו, בחינה ביקורתית" (Das Leben Jesu kritisch bearbeitet), שפורסם כשהיה בן 27, בשנת 1835.

הספר "חיי ישו" עורר שערוריה כשפורסם. שטרואס התבסס על חקר התרבויות בעת העתיקה ועל חקר תפיסת המשיח ביהדות, על מנת להבין את הבניית דמות ישו בעידן השליחים. הצגתו של ישו כדמות היסטורית, המופרדת מזו של קריסטוס, כדמות מיתולוגית, עוררו מחלוקת ועד מהרה, כל פילוסוף ותאולוג פרוטסטנטי ברחבי היבשת נדרש לתגובה. שנתיים לאחר "חיי ישו" פורסם קובץ מאמרי תגובה לספר. בין היתר, השפיעה תפיסתו של שטראוס את ישו על כתביהם ומחקריהם של רודולף בולטמן ושל מרטין קלר. קיימות טענות, לפיהן הספר, והתפיסה הפילוסופית-היסטורית העומדת מאחוריו, השפיעו על איבוד האמונה באל של פרידריך ניטשה. עם זאת, שטראוס לא השפיע רק על חילון, והיו שראו בספרו ובגישה שלו, איזון בין דת לאמונה, וניסיון להחיל רוח ביקורתית תוך שמירה על זירה לנצרות, כך למשל ארנסט רנן. השפעתו של שטראוס חרגה מעבר לעולם הנוצרי של ימיו והוא השפיע גם על הוגי דעות יהודיים כמו אברהם גייגר (גייגר מצידו היה מוערך מאוד על ידי שטראוס, שתמך בו - לשווא - כנגד דעת עמיתים אנטישמיים, בקבלה לחברות לאגודות אקדמיות בגרמניה) וכמו ברתולד אוארבך.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]