דוויין ג'ונסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוויין ג'ונסון
Dwayne Johnson
לידה 2 במאי 1972 (בן 51)
ארצות הבריתארצות הברית הייוורד, קליפורניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Dwayne Douglas Johnson
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
קנדהקנדה קנדה
השכלה
עיסוק שחקן קולנוע, שחקן טלוויזיה, מדבב, מפיק קולנוע, מתאבק מקצועי ושחקן פוטבול לשעבר
בן או בת זוג דני גרסייה (3 במאי 1997מאי 2008)
לורן השיאן (18 באוגוסט 2019–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
שחקן
שם במה פלקס קבנה
רוקי מאיביה
דה רוק
סוגה מועדפת פעולה
תקופת הפעילות מ-2001
מקום לימודים
צאצאים Simone Johnson עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
מתאבק
שם במה דה רוק The Rock
משקל 118 ק"ג
גובה 1.96 מטר
קריירה מקצוענית 19962 באוגוסט 2019 (כ־23 שנים)
מאמנים רוקי ג'ונסון
פאט פאטרסון
ליגות WWE
תרגילי סיום רוק בוטום (Rock Bottom)
פיפלס אלבואו (People's Elbow)
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוויין דאגלס ג'ונסוןאנגלית: Dwayne Douglas Johnson;‏ נולד ב-2 במאי 1972), הידוע גם בשם הבמה שלו דֶה רוֹק (באנגלית: The Rock, "הסלע"), הוא שחקן קולנוע ומתאבק עבר אמריקאי-קנדי. נחשב לאחד מגדולי המתאבקים המקצועיים בכל הזמנים.[1][2]

התפרסם כאשר גילם דמות במסגרת ארגון ההיאבקות WWE. דמותו, "The Rock" (הסלע), זכתה להצלחה כה רבה עד שכאשר החליט לעבור להוליווד, שמר ג'ונסון בתחילה על שם זה כשם במה. הוא נחשב לאחד המתאבקים המצליחים שידע הארגון וזכה ב-8 אליפויות של ה-WWE. לאחר קריירת ההיאבקות פיתח קריירה מצליחה כשחקן קולנוע וטלוויזיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונסון נולד בהייוורד שבקליפורניה, ארצות הברית. אביו הוא המתאבק רוקי ג'ונסון, ממוצא אפרו-קנדי, ואמו, אטה מאיביה היא בת לשושלת של צ'יפים מסמואה. במהלך ילדותו נדדה משפחתו ברחבי ארצות הברית, כולל הוואי, עקב עבודתו של אביו, והוא אף התגורר עם משפחת אמו בניו זילנד. בנוסף לאזרחותו האמריקאית, ג'ונסון ירש גם אזרחות קנדית בזכות אביו. ג'ונסון הוא הדור השלישי במשפחתו כמתאבק.

במהלך לימודיו בתיכון קיבל מספר הצעות למלגות ספורט ממספר אוניברסיטאות מובילות בתחום הפוטבול בארצות הברית ולבסוף בחר באוניברסיטת מיאמי. על אף שבמסגרת זו זכה ג'ונסון יחד עם חבריו לקבוצה באליפות, עם סיום הקולג' לא מצא קבוצה מה-NFL, ליגת הפוטבול המקצוענית, שתסכים לקבל אותו. הוא חתם על חוזה עם קבוצת קלגרי סטמפדירס מליגת ה-CFL הקנדית, היה חבר בסגל קבוצת האימונים ושוחרר לפני תום העונה מבלי ששותף באף משחק.

ב-1995 סיים לימודי תואר ראשון בקרימינולוגיה ובפיזיולוגיה באוניברסיטת מיאמי.

ב-3 במאי 1997 נישא ג'ונסון לדני גרסיה, חברת נעוריו, ולהם בת אחת. בשנת 2007 התגרשו. החל מ-2008, דני היא שותפתו העסקית של ג'ונסון ומנהלת ביחד איתו את חברת ההפקות שלהם וחברות נוספות.

ב-2008 החל לצאת עם לורן השיאן והם נישאו ב-2019. לזוג שתי בנות.

בשנת 2000, פרסם ג'ונסון אוטוביוגרפיה בשם "The Rock Says". הספר הגיע למקום הראשון ברשימת רבי המכר של המגזין הניו יורק טיימס למשך מספר שבועות. ג'ונסון הוא חבר טוב של מושל קליפורניה לשעבר, ארנולד שוורצנגר, וחברו הטוב של השחקן קווין הארט.

בשנת 2006, הקים את "קרן דוויין ג'ונסון" המסייעת לילדים החולים במחלות סופניות. באוקטובר 2007, הוא ואשתו לשעבר תרמו מיליון דולר לאוניברסיטת מיאמי לשיפוץ מתקני הפוטבול.

בעקבות טבח 7 באוקטובר 2023, העלה ג'ונסון פוסט תמיכה בישראל בו גינה בחריפות את מעשי הטבח שביצע ארגון הטרור חמאס.[3]

קריירת היאבקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חייו ג'ונסון רצה להיות מתאבק ואביו השכיל ללמדו. בשנת 1995, בעזרתו של פאט פאטרסון, החל ג'ונסון למשוך את עיניהם של אנשי ליגת ה-WWF (לימים ה-WWE) בעודו מופיע בארגונים קטנים יותר. כאשר התקבל לבסוף לארגון הבכיר דמותו של ג'ונסון נקראה "רוקי מאיביה", אנגרמה משמותיהם של אביו וסביו. הזיקה להיסטוריה המשפחתית נכנסה אף לתסריט הפתלתל של הארגון והוא "גילם" את אשר היה - נצר דור שלישי לשושלת מתאבקים.

דמות זו של ג'ונסון זכתה במהירות לפופולריות כיריבה לאחת הדמויות הוותיקות יותר באותה העת - סטיב אוסטין. התסריט ניפק לג'ונסון תואר ראשון, האלוף הבין-יבשתי, שלושה חודשים בלבד לאחר בכורתו. דמותו זכתה לכינויי גנאי עקב התחרות שהתסריט הציב בינה לבין אוסטין.

ב-1997 חל מהפך - התסריט ציוות את ג'ונסון לקבוצת דמויות בשם "Nation of Domination" (משחק מילים מאנגלית: "אומת השליטה") ודמותו עברה שינוי דרסטי, גם בשמה, והפכה ל"דה רוק". דמות זו אופיינה כבריון כריזמטי אשר לעיתים אף הגיב לקריאות הקהל בבוז משלו. גם בדמותו החדשה המשיך ג'ונסון בקו העלילה נגד דמותו של אוסטין, אך אט-אט צבר פופולריות הולכת וגוברת. לבסוף ב-1998 דמותו הייתה לצעירה ביותר לה אפשר התסריט לזכות באליפות ה-WWE. בפיתולי התסריט הספיק הרוק לאבד את האליפות ולזכות בו שוב מספר פעמים במסגרת הקרבות המבוימים שזימן לו התסריט. דמותו הפכה לקבועה במופעי ההיאבקות המרכזיים, בהם רסלמניה.

במופע רסלמניה של שנת 2012 התמודד דה רוק נגד ג'ון סינה, בקרב המרכזי של האירוע שהתקיים במיאמי עיר מגוריו.

ג'ונסון חזר ל-WWE ב-6 באוקטובר 2014 וקטע את רוסב ולנה, אחרי כמה דקות שהוא נכנס לזירה הוא התחיל לרדת עליהם, ובסוף הכה את רוסב והעיף אותו מהזירה ונישק את לנה.[דרוש מקור]

דה רוק חזר ברויאל ראמבל ותקף את קיין וביג שואו לאחר שניסו להפיל את רומן ריינס מהרויאל ראמבל.[דרוש מקור]

כמו כן אמר, שאם הוא יחזור ל-WWE הוא ירצה להתאבק לפחות עוד קרב אחד נגד ברוק לסנר, ג'ון סינה, סטון קולד סטיב אוסטין ושון מייקלס (דה רוק אף פעם לא התאבק נגד שון מייקלס).[דרוש מקור]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנוכח הצלחתו הגדולה בעולם ההיאבקות המקצועית ניסה ג'ונסון להמירה לאולמות הקולנוע. לצורך כך שמר על שם הבמה שלו מה-WWE. בשנת 2001, הופיע לראשונה בקולנוע בסרט "המומיה חוזרת" תחת הכינוי "דה רוק". בסרט דמותו שולבה בהנפשה ממוחשבת עם זו של עקרב ענק, כמעין מפלצת פרעונית המבקשת להרוג את אלו אשר פלשו לקברה. הדמות השולית וחסרת האפיון זכתה לסרט ספין אוף, "מלך העקרבים", שהפך לשובר קופות וסרטו הבולט ביותר, שעסק בדמותו הבדיונית כמלך-לוחם במצרים העתיקה.

בשנת 2004, שיחק את דמותו של כריס בסרט "בראש מורם" לצד ג'וני נוקסוויל וב-2005, הוא השתתף בתפקידים קטנים יותר ובסרטים מצליחים פחות, כמו "המרדף", "בי קול" ו"דום". ב-2006, הוא כיכב בסרט "כנופיה במגרש", וב-2007, הוא שיחק בסרטים "עלילות סאות'לנד" ו"תוכנית משחק" בתור שחקן פוטבול מוצלח שגילה בפתאומיות שיש לו ילדה בת 8. עם הזמן החל לזנוח את הכינוי "דה רוק" והחל להשתמש בשמו האמיתי, לעיתים תוך שילוב בין השניים (דוויין "דה רוק" ג'ונסון). בשנת 2008, שיחק בסרט "שחק אותה סמארט" לצידו של סטיב קארל.

ב-2009, הופיע בסרט "המרוץ להר המכשפות" ודיבב את דמותו של קפטן צ'ארלס בסרט "פלאנט 51".

בשנת 2010, שיחק בתפקיד הראשי בקומדיה פיית השיניים. בנוסף באותה שנה שיחק בסרטים "החבר'ה האחרים", "מהיר יותר", "למה התחתנתי גם?" ו"רק לא את".

ב-2011 כיכב ג'ונסון בסרט מהיר ועצבני 5, הכותר החמישי בסדרת הסרטים "מהיר ועצבני". הסרט זכה להצלחה גדולה בכל רחבי העולם וגרף מעל ל-86 מיליון דולר בשבוע הבכורה. בהפקת הסרט היו מרוצים מתפקודו של ג'ונסון והחתימו אותו על השתתפות בסרט ההמשך, השישי במספר, שגם הוא זכה להצלחה רבה. בשנת 2012 ג'ונסון כיכב בסרט "מסע אל האי המסתורי". בשנת 2013 שיחק ג'ונסון בתפקיד קטן בסרט הקומדיה "רק לא את". בנוסף לכך שיחק בסרט "רווח וכאב" בשנת 2013 וכאמור בסרט השישי בסדרת "מהיר ועצבני". הפעם, לעומת הסרט הקודם, קיבל זמן מסך גדול יותר. כמו כן שיחק בתפקיד הראשי בסרט "ג'י איי ג'ו: סוגרים חשבון".

ב-2014 יצא לאקרנים הסרט הרקולס בבימויו של ברט ראטנר, בו מגלם ג'ונסון את הגיבור המיתולוגי הרקולס.

ב-2015 שיחק בסרט השביעי בסדרת סרטי "מהיר ועצבני" ובנוסף שיחק בסרט "סן אנדראס". בשנים 2015–2019 כיכב בסדרה "בולרז", דרמת ספורט מבית HBO.

ב-2016 שיחק בתפקיד ראשי בסרט "סוכן וחצי".

ב-2016 יצא לאקרנים סרט האנימציה "מואנה" שבו דיבב ג'ונסון את דמותו של האל למחצה, מאווי.

ב-2017 שיחק בסרט "משמר המפרץ" המבוסס על סדרה בעלת שם זהה, וכן בסרטים "מהיר ועצבני 8" ו"ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל".

ב-2018 יצאו לאקרנים הסרטים "פרא" ו"גורד שחקים" בכיכובו.

ב-2019 גילם את דמותו של לוק הובס בסרט "מהיר ועצבני: הובס ושואו". בנוסף, הפיק את הסרט "ג'ומנג'י: השלב הבא" וכיכב בו.

ב-2021 גילם את דמותו של פרנק בסרט "קרוז בג'ונגל". ב-12 בנובמבר של אותה שנה יצא הסרט "הודעה אדומה" בו גילם את הסוכן ג'ון הארטלי.

ב-2022 שיחק בתפקיד הראשי בסרט "בלאק אדם", בו גילם את את האנטי-גיבור, אדם השחור.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוויין ג'ונסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


דווין ג'ונסון – פרסים
הקודם:
2020: ג'ואי קינג, דוכן הנשיקות 2
פרס בחירת הקהל לכוכב סרטי הקומדיה של השנה
2021: דוויין ג'ונסון, ג'אנגל קרוז
הבא:
2022: אדם סנדלר, השיחוק
הקודם:
2020: ויל סמית', בחורים רעים לתמיד
פרס בחירת הקהל לכוכב הקולנוע של השנה
2021: דוויין ג'ונסון, ג'אנגל קרוז
הבא:
2022: כריס המסוורת', תור: אהבה ורעם
הקודם:
2020: טיילר פרי
פרס האלוף של פרסי בחירת הקהל
2021: דוויין ג'ונסון
הבא:
2022: ליזו