דוד גורפינקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דויד גורפינקל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה חופשיתאין תמונה חופשית

דוד גוּרְפִינְקֶל (נולד ב-12 בדצמבר 1938) הוא צלם קולנוע ישראלי.

יליד תל אביב, בוגר בתי-הספר "תחכמוני" ותיכון ביל"ו. ב-1956, מספר חודשים לפני גיוסו לצה"ל, החל לעבוד באולפני "סרטי גבע", כשוליה לעוזר צלם. לאחר שירותו ביחידת ההסרטה של דובר צה"ל, שב ל"אולפני גבע" כצלם "יומני גבע" וסרטים הסברתיים-תעמולתיים.

הפילמוגרפיה של דוד גורפינקל נעה בין יומני קולנוע וסרטי תעמולה ציוניים לז'אנרים קולנועיים שונים, דרך הגדרת האור וחלל הקולנוע המקומי, המעבר משחור-לבן לצבע, להפקות בינלאומיות, ועד קולנוע עלילתי דל תקציב ולעומתו פרסומות לערוץ 2.

בגיל 26 צילם את סרטו העלילתי הראשון "חור בלבנה" - סרט שמרד באסתטיקה של הקולנוע התעמולתי. סרט זה פתח שותפות ארוכת שנים בין הבמאי אורי זוהר לגורפינקל. השותפות בין השניים יצרה שפה קולנועית ויזואלית חדשה[דרוש מקור], שהתבטאה במיוחד בהתמודדותו ובפרשנותו של גורפינקל עם מושגי "האור הישראלי", שהתפתחה במהלך השנים.

בסרטיו הרבים כצלם הציג גורפינקל מחוזות ישראליים שונים: ירושלים של לפני מלחמת ששת הימים ("שלושה ימים וילד", בימוי: אורי זוהר), לב תל אביב ("עיניים גדולות", "האסונות של נינה"), הגליל ("חמסין"), פריפריה ("שחור") ואת "העבר הישראלי" ("זעם ותהילה", "אהבתה של לורה אדלר", "הקיץ של אביה" ו"עץ הדומים תפוס", "סוף העולם שמאלה"), ועוד.

[עריכה] סרטי עלילה מרכזיים

גורפינקל זכה בפרסים רבים, בהם: "עמית כבוד" (1995) של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, ירושלים ופרס מפעל חיים של פסטיבל הקולנוע, ירושלים.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • האור אינו אויב שיש להכריעו, דוד גורפינקל בראיון עם אורי שין, סינמטק - כתב עת לענייני קולנוע בהוצאת סינמטק ת"א, גיליון 85, ספטמבר-אוקטובר 1996.

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא